[בתמונה: בית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד. By Caleb D. Schwartz]
[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.
* * *
ב- 16 ביולי 2020 פרסמתי באתר זה, 'ייצור ידע', מאמר בשם 'איזו הכשרה צריכים פקידי ממשל בכירים לקבל?'. במאמר זה טענתי כי השירות הציבורי בארץ אמור להיות מופעל על ידי מצפן שיש בו את הקוד של הייחוד של מדינת ישראל, שאיננה דומה לאף מדינה בעולם.
רק שההכשרות שמקבלים רוב פקידי הציבור הבכירים הוא בעיקרו אוניברסלי ולא הקשרי. כדוגמה לכך נתתי את 'קרן וקסנר', שבמסגרתה "הדובדבנים שבקצפת" - בכירי הממשל הישראלים - נשלחים לבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד לשנת לימודים.
קיבלתי תגובות רבות על המאמר. אחת המעניינות שבהן הייתה של סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' יאיר גולן:
"שלום גרשון. התאכזבתי מאוד לקרוא את מה שכתבת על קרן וקסנר. עצם הטלת הספק המרומז באיכותה של התכנית היא פשוט שטות גמורה. מה אתה מציע - אינדוקטרינציה ימנית - פסאודו פשיסטית במקום?
[תמונתו של האלוף במיל' יאיר גולן משמאל: דובר צה"ל]
.
.
ובכן, חוששתני שיאיר, לצערי, אינו רואה נכון על מה אני מדבר...
באופן מתודולוגי עמוק יחד עם פילוסופים צרפתיים כמו מישל פוקו אני מבליט את הכרח ההכרה במאפייני קיום ותודעה לוקליים. זה לא אומר שיש קיום רק לנקודת המבט הלוקלית היא חייבת מפגש עם נקודת מבט אוניברסלית, אבל נקודת הסנכרון בין הלוקלי לאוניברסלי אינה כלל עניין טכני. גם אם מנתחים בלימודים בהרווארד מקרי דגם ישראליים, יש מחסום קוגניטיבי להבין משם את מה שאפשר להבין רק מכאן.
הדבר נכון במיוחד לסיפור שלנו: הסיפור הציוני הוא ייחודי בכל קנה מידה בינלאומי והיסטורי. מנהיגי העבר של מדינת ישראל הבינו היטב את משמעות הייחוד הזה. עסקת בכך שנים במכללה לביטחון לאומי (מב״ל); ואתה יודע להצביע על תחומי העיוורון של רוב הבכירים שלנו במערכות הביטחון ובמנהל הציבורי.
תודעת המצפן הלאומי הייחודי לא הייתה בעבר עניין למחלוקת מהותית בין ימין לשמאל. מה שהתרחש לעומת זאת בעשורים האחרונים קשור בעיני מאוד באבדן תודעת הייחוד של המפעל הציוני. אנו מבקשים כאן משהו משמעותי פי כמה מלהיות עוד מדינה מערבית "שכיף לחיות בה".
במוקד משנתו המדעית של פרופסור רונלד חפץ (Ronald Heifetz) עומדת ההבחנה במה שהוא מכנה "פתרון הסתגלותי". הטענה שלי עומדת על כך שפתרון הסתגלותי הוא אירוע שצומח רק מתוך ההוויה הלוקלית; ומה שכרוך בהבנת הדבר הזה ע"י בכירי השרות הציבורי; לא ניתן לרכוש ממרומי היכלי הלמידה של בוסטון!
[בתמונה משמאל: פרופ' רונלד חפץ... משותף ברישיון CC BY-SA 2. הועלה על ידי משתמש ΠΑΣΟΚ לפליקר.]
כמו הלוח העברי שמבטא סנכרון תפיסתי בין שתי שיטות לוח מנוגדות - האחת לוח השמש והשנייה לוח הירח - כך מריכה להתהוות בהנהגת המנהל הציבורי בישראל שיטת ניהול מסנכרנת בין גישות בלתי מתיישבות כאשר הסנכרון מתממש בפקטור ייחודי שמותאם באופן דינמי למתח המתמיד בין הלוקאלי לאוניברסלי. זה נכון גם לדוקטרינה צבאית ולבניין כוח צבאי.
מה שעשה אנוואר סאדאת לצבא המצרי לקראת אוקטובר 1973 הוא סנכרון יצירתי בין הבנתו הלוקלית את מגבלות העם המצרי,ואת הנסיבות האופרטיביות, שבהן הוא פועל; לבין דוקטרינות צבאיות גנריות כמו הדוקטרינה הסובייטית. זה מה שמסביר מדוע חאפז אל אסד בסוריה - שלא יצר את הסנכרון הייחודי לנסיבותיו - כשל לחלוטין בהשוואה לסאדאת.
[להרחבת המושג: 'סנכרון', לחצו כאן]
[בתמונה: מה שעשה אנוואר סאדאת לצבא המצרי לקראת אוקטובר 1973 הוא סנכרון יצירתי בין הבנתו הלוקלית את מגבלות העם המצרי,ואת הנסיבות האופרטיביות, שבהן הוא פועל; לבין דוקטרינות צבאיות גנריות כמו הדוקטרינה הסובייטית. זה מה שמסביר מדוע חאפז אל אסד בסוריה - שלא יצר את הסנכרון הייחודי לנסיבותיו - כשל לחלוטין בהשוואה לסאדאת... בתמונה, שחזור מצרי של התמונה האמריקנית המפורסמת של קרב איוו גימה במלחמת העולם השנייה. התמונה פורסמה באתרים מצריים רבים, ללא פירוט של הצלם ו/או בעל התמונה. למקור התמונה, לחצו כאן. כיוון שבעל הזכויות לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
את הדבר הזה צה"ל שלנו מתקשה היום לייצר. הסיבה, לטעמי, ברורה!
[לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]
