רובי פרידמן: לקראת רפורמה משמעותית במשטרות ארצות הברית

[בתמונה: מפגינים נגד המשטרה ברחובות ארצות הברית. איך יוצאים מזה?... התמונה היא צילום מסך]

[מאמר זה ראה אור במקור, ב-7 באוגוסט 2020, באתר: "תובנות" - "Insights"; והוא מובא כאן באישור המחבר]

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [למאמר רלוונטי של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האם הקיצוץ במשטרות ארצות הברית יצא בכלל לפועל?', לחצו כאן]

.

פרופ' רוברט ר' פרידמן (Robert R. Friedmann) הוא המייסד והמנהל של 'גילי' (Georgia International Law Enforcement Exchange - GILEE) פרויקט שותפויות בין משטרות; ופרופסור אמריטוס לצדק פלילי בית הספר ללימודי מדיניות אנדרו יאנג באוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה. כיהן כיו"ר המחלקה לצדק פלילי באוניברסיטה זו (2002-1989) וכראש קתדרה לשותפויות לבטיחות הציבור (2010-2007).

מאמר זה שופך אור על הוויכוח המתחולל עתה בארצות הברית, בנוגע לעתיד משטרותיה ועתיד השיטור שם.

*  *  *

ההפגנות האנטי-משטרתיות האחרונות בארצות הברית, העלו לסדר היום הציבורי קריאות ודרישות לשינויים בשיטור. יש הדורשים לבטל את המשטרה, לחתוך בתקציביה ולהפנות אותם לשירותים חברתיים, לבטל שיטור יתר או לחרוג "מעבר לשיטור"'; משמע, להרחיב את תפקידיו ולגלול בין שוטריו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכדומה. אחרים דורשים את שינוי "תרבות המשטרה", שיפור האימונים ופיקוח טוב יותר על השוטרים. למונחים אלה חסרים הגדרה; משמעות אופרטיבית; חיבור רלוונטי; מדידה, המתארת בבירור מה הבעיה; מה הפתרון מתכוון להשיג; וכיצד הדבר ייעשה בפועל.

[להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

[בתמונה: המאמר המקורי באנגלית באתר: INSIGHTS]

השיטור הוא, ככל הנראה, המקצוע הבלתי מובן ביותר, הן על ידי מקבלי השירות והן על ידי אלה, המספקים אותו. כל שירות חברתי - כמו בריאות וחינוך - נמדד על סמך השירות הניתן - לא על סמך הבעיה שבגינה הוא ניתן. המשטרה נמדדת על פי נתוני הפשע - לא על פי השירות הניתן בקשר לפשע. עם זאת, המשטרה היא רק האפוטרופוס על סטטיסטיקות הפשע - לא מפיקי הפשע. לכן, חשוב להבהיר את תפקיד השיטור ואת ההשלכות שיש לו על רפורמה משטרתית כוללת.

תיאור נאות של תפקיד המשטרה בחברה הדמוקרטית הוא להבטיח את סדר החיים התקין. משמע: להבטיח חופש תנועה של אנשים וסחורה (180 ,Alderson, 1978).  ניתן לחלק את התפתחות השיטור המודרני בארצות הברית למספר שלבים ברורים: 

  • השלב פוליטי (1840-1930);
  • שלב הרפורמה (1930-1970);
  • שלב האוריינטציה או פתרון הבעיות (1970 ואילך);
  • שלב השיטור הקהילתי (1985 ואילך);
  • שלב ביטחון המולדת (2001 ואילך);
  • והשלב האחרון הוא הנוכחי, של דרישות לרפורמה חדשה במשטרה (2020).

חשוב להסתכל על פשע, לא רק כמושג משפטי אלא גם כמושג התנהגותי, שמביא להבנה טובה יותר של הסיבות לפשע. זה מאפשר לנו להסתכל על הקהילה כמפיקת הפשע וכמבקרת הפשע. רופאים בבתי חולים נבדקים על איכות השירות הרפואי שהם מספקים - לא על האפידמיולוגיה של מחלה (כלומר, זיהומים נגיפיים, מחלות לב וכלי דם). אף ששירות רפואי במיון חיוני, הדבר לא יעשה כדי להשפיע על האפידמיולוגיה של מחלה; זה חייב להיעשות ברמה הקהילתית. זה לא שונה לגבי פשע. המשטרה יכולה לעצור פושעים, אך ההשפעה על המספר הכולל של פשעים נעשית בתוך הקהילה.

את זה הבינו בכירי המשטרה האמריקנית, שבאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, המליצו להפסיק להשקיע לשווא במה שמכונה "דלת הפשע המסתובבת" (עבריינים הנכנסים ויוצאים כל העת מבתי הכלא, ללא תכלית), על ידי קידום של שיטור קהילתי. עד תחילת שנות התשעים של המאה העשרים, היו קבוצות של הנחיות לגבי שיטור קהילתי, אך לא הייתה הגדרה. הצעתי הגדרה בספרי בשנת 1992, וההגדרה הזו אומצה (עם שינוי קל) על ידי ה- IACP -International Association of Chiefs of Police, בשנת 2019.

[להרחבת המושג: 'שיטור קהילתי', לחצו כאן]

[בתמונה: חשוב להסתכל על פשע, לא רק כמושג משפטי אלא גם כמושג התנהגותי, שמביא להבנה טובה יותר של הסיבות לפשע... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Republica לאתר Pixabay]

"שיטור קהילתי הוא פילוסופיה מקיפה - המנחה מדיניות ואסטרטגיה - שמטרתה להשיג פיקוח אפקטיבי ויעיל יותר על הפשע,  הפחתת הפחד מפני פשע, שיפור איכות החיים; שיפור שירותי המשטרה; והלגיטימציה של המשטרה. זאת, באמצעות הסתמכות יזומה על משאבי הקהילה, המבקשת לשנות את התנאים הגורמים לפשע. זה מחייב אחריות רבה יותר של המשטרה, של מנהיגי הקהילה הנבחרת והקהילה בכלל; שיתוף גדול יותר של הציבור בקבלת ההחלטות, באמצעות זיהוי צרכי השירות וסדרי העדיפויות, ודאגה רבה יותר לזכויות ולחירויות אזרחיות."

ישנם שלושה עקרונות מפורשים לשיטור קהילתי:

  • הוא מערכתי ומקיף את כל הגורמים הפועלים בקהילה;
  • הוא מעודד שותפויות;
  • והוא שיטור יוזם (בנוסף לשיטור תגובתי ולא במקומו).

ניתן להוסיף לזה עיקרון רביעי של מיקוד בתנאים הגורמים לפשע; אבל, העיקרון הקריטי ביותר הוא המעבר מחברה שממוקדת במשטרה כשמדובר בייצור פשע, לחברה שממוקמת בשירות המשטרתי. כאן' המשטרה נמצאת בשולי הגורמים נותני השירות, ביחס לנותני שירותים אחרים כמו: בריאות, חינוך, דיור, הכשרה בעבודה, רווחה, תשתיות, פארקים ונופש, עמותות וולונטריות והמגזר הפרטי. שירותי השלטון המקומי קשורים לתופעת ייצור פשע לפחות כמו המשטרה; אבל בדרך כלל, הם נעדרים מכל מסיבת עיתונאים בנושא פשע.

[התמונה באדיבות מועצת אירופה, ה- COE]

לכן, רפורמה במשטרה חייבת להיבחן בשיקולים רחבים בהרבה. כל ענף וכל שירות צריכים מידה של בקרת איכות. איכות שירותי המשטרה הוערכה בדרך כלל על פי סטטיסטיקות פשע, המעצרים או ההעמדות לדין:

  • הפשע יורד? המשטרה עושה עבודה נהדרת.
  • הפשע עולה? נמתחת ביקורת על המשטרה...

זוהי גישה שגויה, מכיוון שהיא מתמקדת באבחנה שגויה; והיא ממקמת את הקשר הסיבתי לא נכון. כדי לשנות זאת, ישנם בהחלט דברים שעל המשטרה לשנות:

  • בתוכה: לגייס שוטרים, המתאימים לציפיות האזרחים; לפרוס אותם על סמך נתונים מוכחים; ולקדם מחלקה גדולה של שיטור קהילתי הכולל שתפתח מודלים של עבודה מערכתית לפתרון בעיות.
  • ביחסיה עם גורמים בסביבתה המשימתית: המשטרה צריכה לעבוד טוב יותר עם סוכנויות שירות חברתיות אחרות; ללמוד כיצד לתאם פעילויות טוב יותר; ולקבל אמון ציבורי. היא גם צריכה להבין טוב יותר את הקהילה שהיא משרתת; כמו מאפיינים דמוגרפיים, עמותות וולונטריות, שינויים כלכליים, ציפיות האזרחים וכיצד לזהות מכפילי כוח אזרחיים.

יוזמות אלו לרפורמה במשטרה אינן חדשות; והטובות ביותר הגיעו מתוך חוגי המשטרה, ולא מפוליטיקאים. זו בהחלט הזדמנות לרפורמה במשטרה; אך כזו, המדגישה בניית אמון ושותפויות; התרחקות מפרוצדורות הבאות לשרת צרכים פנימיים; והתבססות על גישה כוללת, שנקודת המוצא שלה היא שירות לקהילה.

כל סוגיית המימון של משטרות בארצות הברית, ברמת השלטון המקומי, איננה יכולה להיות מונעת מהרצון להעניש את המשטרה. היא צריכה להיות מונחית על ידי גישה מקיפה, מבוססת על נתונים, ומתורגמת למדיניות ברורה ולאסטרטגיה, הכוללת את כל השירותים העירוניים, לא רק המשטרה. כל דיון במימון, חייב גם לשקול את סוגיית העלאת שכרם של שוטרים, המתוגמלים באופן לא פרופורציונלי ביחס לסיכון שהם לוקחים. חשוב להכיר בכך, שישנן עבירות חמורות; וכי רק המשטרה מוסמכת ומיומנת, באופן ייחודי, להתמודדות עם מבצעים כאלה. אין שירותים אחרים שמוכנים להתמודד עם פלח זה של החברה; וגם אם ינסו, לא יוכלו לעשות זאת בביטחון!

הגיעה העת להתרחק מססמאות ולעבור למדיניות רציונלית, זהירה, ומוכוונת נתונים. זה הזמן וההזדמנות לרפורמה משמעותית במשטרה; שמטרתה הרבה מעבר לכך. המטרה צריכה להיות רפורמה בכל מגוון השירותים החברתיים; כדי להביא לשיפור חייהם של אנשים וקהילות!

[להרחבה בנושא 'סביבה משימתית', לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על תורות הפעלה במשטרה (דוקטרינה), לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [למאמר רלוונטי של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'האם הקיצוץ במשטרות ארצות הברית יצא בכלל לפועל?', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

   

2 thoughts on “רובי פרידמן: לקראת רפורמה משמעותית במשטרות ארצות הברית

  1. המאמר לעניות דעתי, חוטא בפופוליזם שאינו מתכתב עם המציאות.
    תפקיד המשטרה הוא "שמירת הנפש והרכוש", שמירת הסדר הציבורי. הסדרת חוקי התנועה ומלחמה בטרור.
    הסמכויות הניתנות לשוטר בכל עולם, נרחבות וכוללות שימוש בכוח ברמות השונות.
    כאשר השוטר "החדש" יוזעק לאירוע, כמעט כל אירוע. יהיה לפחות צד אחד שלא יאהב את התערבות המשטרה…כך שבגסות אקבע "כלל אצבע", אהדה לפעולות המשטרה הם בעלי פוטנציאל של גג 50% להתקבל ע"י האזרחים.
    כאשר המשטרה נגועה בפוליטיקה או כאשר פוליטיקאים מפעילים אותה, נכנסת השחיתות הפוליטית למשחק.
    רוב העבירות בהם מתעסקים השוטרים הם עבירות "איכות חיים", קונפליקטים בין אזרחים לבין עצמם.
    תוסיפו גם את האלימות המטורפת נגד שוטרים בדגש על ארה"ב והרי לכם קונספט "לא מבושל" שלא נותן מענה לצרכי החברה.

  2. אהבתי את המאמר, סוף סוף חייבים להפסיק לדבר בשפה של הרתעה.
    שוטרים לא מרתיעים עבריינים ושיטור יתר לא מרתיע הוא מקומם ומבזה.
    המטרה העיקרית היא לדאוג לאיכות חיים ופחד מפשיעה שפוגעת בציבור.
    ועכשיו נחשוב באמת מה תרם המאבק הסזיפי בעישון ובהחזקת סמים והזנחת רוב המשימות האחרות???

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *