עופר בורין: איוב פרק לח: אלוהים (?) עונה לאיוב

[בתמונה:  וַיַּעַן-יְהוָה אֶת-אִיּוֹב, מנהסערה (מִן הַסְּעָרָה); וַיֹּאמַר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).

החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

איוב ממשיך בשתיקתו; ואליהוא ממשיך לפאר את כוחו של אלוהים.

שלושים ושבעה (37, לז) פרקים אני מחכה, בציפייה הולכת וגוברת, לדעת האם אלוהים יענה לאיוב, ואם יענה, מה תהייה תשובתו.

אליהוא כבר חמישה פרקים "טוחן" את איוב ואת הקורא באינספור מילים ונראה שאין לדבר סוף.

ואז זה מגיע: א  וַיַּעַן-יְהוָה אֶת-אִיּוֹב, מנהסערה (מִן הַסְּעָרָה);    וַיֹּאמַר.

יהוה עונה לאיוב מתוך הסערה. בלי הקדמות, יהוה תוקף: ב  מִי זֶה, מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין--    בְּלִי-דָעַת.

דברי איוב אינם אלא עצות חשוכות הנאמרות מבלי דעת. ויהוה ממשיך, וכמו בריון שכונתי קורא לאיוב לעמוד מולו כמו גבר: ג  אֱזָר-נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ;    וְאֶשְׁאָלְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי.  

ולמי שציפה לאיזו אמירה חדשנית, שונה, מהפכנית, ניצחת, צפויה אכזבה עמוקה מאוד. יהוה נשמע בדיוק כמו אחד הרעים הקודמים:

ד  אֵיפֹה הָיִיתָ, בְּיָסְדִי-אָרֶץ;    הַגֵּד, אִם-יָדַעְתָּ בִינָה.

ה  מִי-שָׂם מְמַדֶּיהָ, כִּי תֵדָע;    אוֹ מִי-נָטָה עָלֶיהָ קָּו.

 איפה היית כשייסדתי את העולם? הא? אתה יודע מי הגדיר את גודל העולם? מי שולט בו ביד רמה? או בקיצור: מי אתה איוב שבכלל מעז לפנות ולבקש משהו מיהוה?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי JanBaby לאתר Pixabay]

ויהוה ממשיך, במשך פסוקים רבים, להוכיח את איוב על חוצפתו; תוך שהוא מתאר את עוצמתו, גודלו, יכולותיו ומעשיו שלו עצמו (של יהוה). כל כך התאכזבתי עד שהבנתי שלא ייתכן שזו תשובתו של יהוה.

ההסבר שלי לפרק הזה הוא ש"הסערה" - שממנה מדבר יהוה - אינה אלא סערת נפשו של איוב עצמו. ימים ארוכים יושב איוב ונאבק באבל כבד ופגיעות גופניות קשות מאוד שניחתו עליו מבלי שידע מדוע. בנוסף, מציקים לו שלושת רעיו כשהם מענים אותו וטוענים שאין ספק שהוא חוטא. שלוש פעמים עונה איוב לכל אחד מהרעים, והם בשלהם.

ואז מגיע עוד רע ובמשך מספר פרקים, ממשיך ומסביר לאיוב שיהוה בטוח צודק והוא איוב חייב למצוא את חטאיו. לא רק זאת, מסביר לו הרע הרביעי שיהוה מדבר עם איוב באמצעות הסבל. ולכל הנאומים של הרע הרביעי, אליהוא הצעיר והנמרץ, איוב כלל לא עונה.

עכשיו אני מבין למה הוא לא ענה. בתוך תוכו הלכה ונבנתה אצל איוב "סערת נפש". ועכשיו היא מתפרצת והוא מדמיין את תשובת יהוה מתוך סערת הנפש של עצמו.

הערת אגב:

"ויען אלהים את איוב". פעם ראשונה שבספר איוב מופיע מענה בתוספת המילה "את". בכל שאר המקרים כותרת המענה מופיעה ללא המילה את. גם זה רמז למתחולל בתוך נפשו הסוערת של איוב.

בפרק לב, מתאר הכותב את שתיקת הרעים בביטוי:

א  וַיִּשְׁבְּתוּ, שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה--    מֵעֲנוֹת אֶת-אִיּוֹב:

כִּי הוּא צַדִּיק    בְּעֵינָיו.

גם כאן מופיעה המילה "את".

כשקראתי זאת בעבר חשבתי שמדובר שהם הפסיקו לענות לאיוב, מלשון מענה לשון. כעת, נראה לי שהכוונה שהם הפסיקו לענות את איוב, מלשון עינויים.

ומה כבר יכול איוב "לדמיין"? אחרי שארבעת הרעים שלו "שיגעו" אותו במשך זמן כה רב, ניראה שהוא משקף אותם בחזרה בתשובה המדומיינת מיהוה.

רוצה תשובה מיהוה? לא תקבל. ואם קבלת תשובה, זו התשובה שלך עצמך. את יהוה ותשובתו האמיתית לעולם לא תדע. בפרק הזה, התשובה נראית כמו "קריקטורה" של תשובה אלוהית.

ולמי שעוד מצפה לאיזו הבלחה אלוהית בפרקים הבאים, לא נראה לי שהיא באמת מחכה שם. אין ולא יכולה להיות תשובה אלוהית משום שאין שום אדם שיכול להבין תשובה אלוהית. כל ניסיון להביא אדם להבנת תשובה אלוהית, סופה להיכשל.

[בתמונה: למי שעוד מצפה לאיזו הבלחה אלוהית בפרקים הבאים, לא נראה לי שהיא באמת מחכה שם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי BarbaraJackson לאתר Pixabay]

וכעת נותרת לאדם האפשרות להאמין או לא להאמין בקיומו של יהוה. בכל אחת מהבחירות, הדרך לתקן את העולם, במושגים האנושיים, היא בעבודה אנושית ולא בציפייה למעשה אלוהי.

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *