אבי ברוכמן: תנ”ץ אפרים ברכה ז”ל – המודל ושיברו… (חלק ב’)

[תמונתה של עדי מאירי נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יואב בן דוד קפלן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0; משמאל התמונה: כריכת ספרה של עדי מאירי: 'אם רק היו נותנים לי לדבר', שראה אור בהוצאת משכל (ידיעות ספרים) בדצמבר 2019. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

זהו מאמר שני בסדרה. למאמר הראשון, לחצו כאן.

*  *  *

מאירי (2020) כותבת בספרה :"בתאריך 2 ביולי קיבל ברכה שיחת טלפון מפתיעה שהנחיתה על ראשו מהלומה נוספת, אולי הכואבת והקשה מכולן. איילה ראתה איך פניו של בעלה, הדהויות גם כך, מחווירות עוד יותר. "ביום ראשון?" שמעה אותו חוזר כמה פעמים על השאלה, המום.

"ביום ראשון הם לוקחים אותי, עוצרים אותי", אמר לה לאחר שסיים את השיחה, ואיילה הבינה שהמטלפן היה מישהו ממח"ש שאמר לאפרים כי ביום ראשון מתכוונים לעצור אותו. הוא לא סיפר מי עדכן אותו, אבל איילה ידעה שהוא מכיר שם כמה קצינים, שחלקם אף היו בעבר פקודיו" (מאירי, 2020). (אשתו של ברכה חזרה על זה בראיון מוקלט עם עדי מאירי לאחר מותו).

למחרת, יצא העיתונאי יואב יצחק עם כותרת חריגה ומרעישה באתר News1  "תנ"צ אפרים ברכה מסוכן לציבור". הוא, כתב: "היועמ"ש יהודה ויינשטיין, שגונן על תנ"צ ברכה במשך זמן רב, אמור להחליט תוך ימים: לעבור לחקירה פלילית גלויה נגד ברכה בגין שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות שוחד ומרמה; וסילוקו מראשות יאח"ה - אם ימוצה עמו הדין, עלול ברכה להישלח לכלא לשנים רבות. הדרמה הגדולה עוד לפנינו" (יצחקי, 2015).

[לחלקו הראשון של מאמר זה, לחצו כאן]

[למאמר במחלקה ראשונה, לחצו כאן]

יומיים לאחר מכן, ב 5 ביולי 2015, אנו מדווחים על מותו הטרגי, כאשר התאבד במכוניתו בפאתי העיר מודיעין.

פרשית הרב יאשיהו פינטו

הרב יאשיהו פינטו נולד ב- 27.09.1973 לרב חיים פינטו, לימים רבה של אשדוד, ולזהרי בתו של הרב מאיר אבוחצירא, בנו של הבאבא סאלי. הוא נישא לדבורה רבקה, בתו של הרב שלמה בן חמו רבה הראשי של ארגנטינה. לזוג 3 ילדים. הוא, ראש מוסדות "שובה ישראל" באשדוד ובארצות הברית. את חצרו פקדו פוליטיקאים, אישי ציבור, עובדי מדינה, אמנים ואנשי עסקים. בשנת 2012 העריך המאגזין "פורבס ישראל" את הונו האישי ושווי מוסדותיו ב 75 מיליון ₪ (ויקיפדיה, נדלה ב  29.02.2020).

מבקר המדינה ( 2014) ערך דוח בתחום והוא כותב " בישראל פועלים עשרות מקובלים. חלקם צברו הון רב. המקובלים אינם מנהלים ספרי חשבונות...לטענתם מדובר במתנות או בתרומות....רשות המיסים טרם הוציאה הנחיות למיסוי מקובלים....."

[תמונתו של הרב יאשיהו פינטו משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי yaacov gross. קובץ זה הוא בעל רישיון GNU Free Documentation License]

ההכרות הראשונה בין הרב פינטו למלכה הייתה במרס 1996. מלכה הופקד על החקירה של רצח אייל הררי בן ה- 16 (ראו ברוכמן, 2020).

כותבת מאירי (2020) : " אחר כך, בעדויות שיימסרו, יובאו גרסאות נוספות לנסיבות שהובילו למפגש האישי הראשון בין הרב לקצין הבכיר. אפרים סיפר לאיילה כי פיצ'ון וחוקר נוסף אמרו לו ש"הרב פינטו שמע עלי ומעוניין להיפגש איתי". סנ"ץ פיצ'ון מסר במשטרה גרסה שונה להיכרות בין השניים: "כשבאתי, לפני שש שבע שנים, לקבל ברכה מהרב, הוא אמר לי למסור דרישת שלום לאפרים ברכה, והבנתי שיש הכרות, ומאז אפי בא לרב בלעדינו".

ביולי 2011 החלו לבדוק במשטרה חשדות לפליליים נגד אברהם ישראל, יושב ראש עמותת חזון ישעיה. הרב פינטו היה מקורבו של ישראל ועזר לו. החקירה מנוהלת בלהב 433 ושמו של הרב פינטו עלה בחקירה כשותף לעבירות פליליות. בהמשך נעצר אברהם ישראל ע"י המשטרה.

מאירי (2020): " הרב פינטו ורעייתו חששו שיגיעו לחקירה באזהרה... גמלה בליבו של פינטו ההחלטה לתת לברכה טובת הנאה, שי אישי עבור קרוב משפחתו שבאמצעותו ביקש לרתום את ברכה לסייע לו ולשתף אותו במידע על החקירה.

באותם ימים ברכה סבל ממחלה שהטרידה אותו שנים רבות; ולקח חופשה מהעבודה. באותה תקופה, גם פקד את המשפחה משבר חמור: בן הזקונים אורי נקלע למצוקה נפשית, שבעקבותיה ניסה לשלוח יד בנפשו... ביום 18 בפברואר 2012, הודיע לו הרב פינטו בשיחת טלפון "אני בא לבקר אותך" (מאירי ,2020). כעבור שעה עצרה מכונית ה- BMW  של הרב והוא ביקר בבית משפחת פינטו. במסגרת הביקור נתן הרב לברכה תפילין כמתנה והוא התעקש לשלם עבור התפילין.

היחסים בין הרב לברכה המשיכו להתהדק. כותבת מאירי (2020): הערכה הדדית שררה ביניהם, או כפי שהגדירו זאת שניהם אחר כך: "אהבת נפש ודאגה הדדית עמוקה". ברכה הסתייע ברב כדי לשפר את מצב רוחו העכור עקב הקושי הבריאותי. פינטו מצידו כינה אותו 'צדיק'."

מערכת היחסים הבינאישית הזאת נכנסת גם לענייני עבודה. "ברכה עדכן את מפקדו דאז, יואב סגלוביץ, שהרב פינטו מעביר לו לעיתים מידע המסייע לו בעבודה. העדכונים על כך נעשו לפעמים גם בכתב. כל אימת שחשב שיש צורך לעדכן את סגלוביץ, עשה זאת. הכל נעשה בידיעתו של פינטו" (ההדגשה שלי, א"ב) ( המאירי, 2020) (יש נהלים ברורים לגבי דוחות זכרון דברים וידיעות מודיעיניות).

נשאלת השאלה מדוע לא עצרו מפקדיו של ברכה את הפעילות שלו "בחצר הרב"? לכך, אין התייחסות ותשובה בספרה של מאירי.

יום אחד התקשר לברכה, אחד מעוזריו של הרב וביקש לזמנו לפגישה אישית עם הרב בבית. ברכה הגיע, ומצא שם שני אנשי עסקים שהיו מעורבים בפרשית שחיתות בעיר אשדוד; והיו אמורים להיעצר תוך מספר ימים. הוא בירך אותם לשלום והמתין לרב. הרב לא הגיע לפגישה (מאירי, 2020).

ב-19 במרץ 2012, החקירה הפכה מסמויה לגלויה; והתבצעו מעצרים בפרשת השחיתות באשדוד. חוקרי יחא"ה עצרו את מ"מ ראש העיר כנפו, שני חברי מועצה, אלבז ודרי וכמה קבלנים מהעיר. שני אנשי העסקים - שברכה הבחין בהם כמה ימים קודם, כשהגיע לפגישה עם הרב - נמלטו מהארץ. העיתונאי יואב יצחק פרסם כתבה תחת הכותרת: "תנ"צ ברכה נפגש במכונית האאודי עם החשוד בפרשת השוחד בעיריית אשדוד". לטענתו , על פי מקורותיו, ברכה הדליף לחשודים את דבר המעצר המתוכנן והם נמלטו מהארץ (יצחק, 2015).

[למאמר במחלקה ראשונה, לחצו כאן]

אפרים לא נהג לקחת את אשתו או את בני משפחתו לאירועים בחצר הרב. יום אחד הוא ביקש ממנה להצטרף לחגיגת המימונה בביתו של יוסי עמוס עוזרו של הרב פינטו, במושב גימזו. גם הרב פינטו היה אמור להיות שם. כותבת מאירי (2020): "איילה הופתעה עוד יותר כשראתה את ביתו המפואר של העוזר: רחב ידיים מרובה חדרים ומוקף חצר גדולה. בחצר העמוסה זיהתה כוכבי טלויזיה, פוליטיקאים מוכרים, עורכי דין מהשורה הראשונה, בכירים במשטרה וגם עבריינים שהכירה מהימים שהתגוררו ברמת עמידר. המזנון היה עמוס כל טוב, במקום מרכזי ישב הרב פינטו, מוקף באנשים רבים... כשפינטו הבחין בברכה הוא קם לכבודו... איילה הביטה מהצד במפגש. היא הופתעה שרב שחולקים לו כבוד כה רב קם לכבוד בעלה. כשאפרים חזר אמרה לו: זה מוזר בעיני, כל הכסף הזה, השפע והפאר. רבנים אמורים להיות צנועים" ( מאירי,2020).

ב- 19 באוגוסט 2012, נפגש ברכה עם הרב פינטו בסוויטה 1601 במלון הילטון בתל אביב. בפגישה זאת הציע הרב לברכה לתת לו מתנה בסך 200,000 דולר. מאירי (2020) מצטטת מכתב האישום נגד הרב: "הנאשם עשה כן כדי ליצור אצל תנ"צ ברכה תחושת מחויבות כלפיו שתביאו להעדיף את עניינו של הנאשם על פני מילוי חובותיו כקצין משטרה..." ברכה, מסרב והרב מציע להעביר את הכסף לאשתו של ברכה, גם לזה הוא מסרב.

ברכה, הבין שהוא חייב לעדכן את מפקדיו. יואב סגלוביץ ראש אגף החקירות והמודיעין שהה בחו"ל. ברכה החליט להמתין לסגלוביץ שמונה ימים עד שישוב, ואז לדווח לו.

[בתמונה: למה המתין ברכה לסגלוביץ'?... מקור תמונתו של יואב סגלוביץ' משמאל: דוברות המשטרה]

השתהות זאת של ברכה בדיווח זכתה לביקורת נוקבת. ברכה קצין משטרה בכיר מכיר ומודע למערכת היחסים בין דנינו לסגלוביץ. הוא מודע לכך שהאינפורמציה תועבר מידית למפכ"ל כמו גם לפרקליט המדינה. ברכה, אינו חוקר זוטר בתחנת משטרה בפריפריה ויכול היה באם רצה להיכנס ללשכתו של המפכ"ל דנינו ולעדכן אותו מידית. זה אירוע חריג ביותר "תפוח אדמה לוהט".

מאירי (2020) כותבת, שהוא המתין לסגלוביץ, מכיוון שרק בו נתן אמון. לאחר פרסום הידיעה המרעישה של יואב יצחק (2015) שציטטנו בפתיח, כותבת ומצטטת מאירי (2020) את אשר אמר ברכה לאשתו לאחר שקרא את הכתבה : "אולי היה עדיף בכלל שלא הייתי מדווח, אולי זו הייתה טעות".

לאחר שעדכן ברכה את סגלוביץ, הועבר כמובן דיווח למפכ"ל דנינו ולפרקליט המדינה. סגלוביץ ממנה צוות מצומצם וממודר בראשות רפ"ק אסף ולפיש, כשלצוות מצטרף פרקליט צמוד מלווה, עו"ד אלי שוורץ מפרקליטות ת"א. הצוות מפקח ומנוהל אישית ע"י סגלוביץ.

ב 1 ספטמבר 2012, ברכה יצא לפגישה נוספת עם הרב בסוויטה במלון, הפעם כשהוא מצויד ע"י צוות החוקרים במכשירי הקלטה. הרב חזר בפגישה זאת על הצעת השוחד של 200 אלף הדולרים. הכל מוקלט.

על מנת להשלים את החקירה ולחזקה נדרש תיעוד העברת הכספים. הצוות איתר שוטרת - הדומה לאשתו של ברכה - שתשמש סוכנת לפגישה עם הרבנית לקבלת הכסף. השוטרת נפגשה עם אשתו של ברכה לשיחה ותדרוך.

ב- 13 בספטמבר 2012, ביום המבצע, אפרים ואשתו הוסעו בטרנזיט משטרתי מוסווה למלון שרתון הסמוך למלון הילטון, שם אמורה להיות הפגישה עם הרבנית פינטו. שם הם פגשו את צוות החקירה המצומצם והסוכנת המשטרתית. הם התחילו להתקין את מכשור ההקלטה על גופה של הסוכנת המשטרתית; והמתינו לטלפון מהרב, כדי לדעת לאיזה חדר צריך להגיע במלון הילטון. לפתע עלה החשש ע"י איילה, אשתו של ברכה שאולי הרבנית ראתה אותה בעבר; והיא תבחין שזאת לא היא. מכאן, מתקבלת החלטה לשנות את התכנית, להצמיד את מכשירי ההקלטה לגופה של אשתו של ברכה ולהפכה לסוכנת משטרתית שתיפגש עם הרבנית פינטו (מאירי,2020).

איילה, אשתו של ברכה הפכה להיות סוכנת משטרתית בפעילות מבצעית מורכבת! מי אישר הפעלה חריגה זאת? האם סגלוביץ? האם דנינו המפכל? האם פרקליט המדינה? זאת החלטה חריגה ביותר שלא זכורה לנו כדוגמתה. מאירי (2020) לא מספקת לנו תשובה לשאלה חשובה זאת בספרה.

הפגישה בין שתי הנשים התקיימה בסוויטה במלון, מתועדת ומוקלטת כמוב; ואיילה ברכה קיבלה מהרבנית, דבורה פינטו, מעטפה ובה 100 אלף פרנקים שוויצרים.

ב- 11 בספטמבר 2012, הגיעו הרב פינטו ואשתו למשרדי יאח"ה בלוד. במהלך חקירתם הם נעצרו בחשד למתן שוחד לקצין משטרה והלבנת הון. בשלב זה הבין ברכה - מתוך ניסיונו עתיר השנים - שהוא ואשתו יצטרכו להופיע במעמד הקשה מבחינתו: עדי תביעה בבית המשפט. נקדים ונאמר שהסיטואציה נמנעה בעקבות הסדר טיעון.

בחקירותיו טען הרב פינטו שברכה קיבל ממנו כספים, מספר פעמים, בעיקר במפגשים בשדה התעופה לפני הטיסות שלהם לחו"ל. בנוסף: "הרב סיפר כי העניק לברכה ארוחות, מצות, בקבוקי יין יקרים, לולבים אתרוגים... נתנו לו לכתוב אות בספר התורה.." (מאירי, 2020).

ב- 21 בנובמבר 2012, כחלק מהליך החקירה, התקייים עימות קשה בין הרב פינטו לתנ"צ ברכה. את העימות ניהל ראש יחידת להב 433, ניצב מני יצחקי. מאירי (2020) מתארת ומצטטת את כל העימות, וההטחות ההדדיות בין הרב לקצין המשטרה. הרב חזר על עדותו, על מתן כספים ואינפורמציה לברכה, לאורך תקופה ארוכה. ברכה כמובן הכחיש ואמר בסוף העימות: "... אם נתת לי בחיי שקל. כן? אני אומר לך, אני שם את ראשי תחת גרדום ומוריד אותו... מאה אלף... אני שם את ראשי מתחת ל... ומתאבד..." ( מאירי, 2020).

תפנית בעלילה: פרשת הרב והניצב

ב 16 ינואר 2014 יצאה כותרת מרעישה בתקשורת: "ניצב מנשה ארביב חשוד בקבלת טובות הנאה מהרב פינטו. על פי המידע המותר בפרסום, מח"ש בודקת חשדות כנגד ניצב ארביב, מפקד להב 433, שלפיו קיבלו ארביב ובני ביתו טובות הנאה מגורמים המקורבים לרב פינטו. עורכי דינו של פינטו העבירו ליועמ"ש חומרים, כולל בדיקת פוליגרף שעבר הרב בפיקוח ה- .F.B.I, שמסקנות הבדיקה היו שהרב אינו משקר וכי התשובות אינן מעידות על רמייה. התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ פנו למבקר המדינה לחקור (יועז י, מענית ח, ציפורי  ט, 2014).

 כעבור שלושה חודשים, ניצב ארביב כינס מסיבת עיתונאים והודיע על פרישתו מהמשטרה. בעקבות הפרשה החדשה, הורה היועמ"ש לעכב את הטיפול בטיוטת כתב האישום נגד הרב פינטו.

[תמונתו של מנשה ארביב נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

כותבת מאירי (2020): "בראשית מרס 2014, פורסם כי פרקליטות המדינה ופרקליטי פינטו גיבשו הסדר; שלפיו יוגש כתב אישום מקל נגד הרב שיימחקו ממנו הסעיפים של סחיטה באיומים, הדחה בחקירה, איומים על קצין משטרה וניסיון לשחד קצין נוסף; ויוותר בו רק סעיף הניסיון לשחד את ברכה. סוכם כי פינטו יודה באישומים וייגזר עליו עונש של עד שנת מאסר, ובתמורה הוא ימסור את הידוע לו על קבלת טובות הנאה מצידו של מנשה ארביב". ברכה הוזמן לפרקליטות, הבין שהמשמעות היא שיחסך ממנו ומאשתו להעיד במשפט; ושניהם הסכימו.

ב 17 ספטמבר 2014 נחתם הסדר הטיעון עם הרב. לטענת מאירי (2020) "ההחלטה לחתום עם הרב פינטו על הסדר הטיעון הייתה חוסר התמיכה הבולט הראשון של מערכת אכיפת החוק באפרים ברכה". באוקטובר 2014 הוגשו עתירות ע"י תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון נגד ההסדר עם פינטו. בג"ץ דחה את העתירות. התקשורת לא הורידה את הנושא מסדר היום הציבורי ומצבו הבריאותי והנפשי של ברכה המשיך להתערער.

ב- 12 במאי 2015 ניתן גזר הדין של יאשיהו פינטו: שנת מאסר בפועל, שנתיים על תנאי וקנס של מיליון שקל.

[למאמרה המלא של נעמה כהן פרידמן ב- ynet, לחצו כאן]

ברכה, חש נטוש, בודד, נבגד. בינתיים, התקיימה מסיבת פרידה ראוותנית למפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו,שעלתה מאות אלפי שקלים שזכתה לביקורות נוקבות (ראה אצל פישלר (2020) דוח לואי דה פינס). ברכה הגיע לאירוע במכללה בבית שמש, שם הוא הסתובב לבד, וכשפרקליט המדינה שי ניצן הגיע, הוא הרגיש /שהוא מנסה להתחמק ממנו.

בלי כל קשר לפרשת פינטו. שלושה חודשים לפני מינוי דנינו לתפקיד המפכ"ל ב- 2011, הוא קיבל מסרון ממי שמכונה "הבוררת" של העולם התחתון, הרבנית ברוריה זבולוני. זבולוני אחותו של "הרנטגן", הרב יעקב איפרגן מנתיבות. דנינו עצמו מספר אנקדוטה זאת חודש לאחר שנכנס לתפקידו, באירוע של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, כש"הבוררת " יושבת לצידו: "יוחנן אתה תהיה המפכ"ל הבא" שלושה חודשים לפני שמונה לתפקיד (שפורר ושטרקמן, 2014).

וכמו שנאמר, אין חדש תחת השמש. ניצב ארביב קיבל "הנחת סלב" (ראו ברוכמן, 2014: "הנחות סלב של מערכת אכיפת החוק); ובית המשפט השלום בראשון גזר את דינו ל-4 חודשים מאסר על תנאי ו- 200 שעות לתועלת הציבור, בגין עבירה של אי מילוי חובה רשמית (גרינצייג א, 2018).

[למאמרו של עו"ד יאיר רגב: 'עבודות שירות לניצב מנשה ארביב – שערורייה!', לחצו כאן]

הפרסומים בתקשורת נמשכו. ברכה חש בודד; והרגיש שאיננו מקבל את תמיכת המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש. לדברי מאירי (2020), גם חלק מהקולגות שלו התרחקו ממנו; וחלקם, לדבריה לא מופתעים. מי שהאמין בו ליווה אותו וחיזק אותו לאורך כל הדרך הוא חברו הקרוב תנ"צ אבי נויימן ( מאירי,2020).

לצערנו, אנחנו מגיעים לסיום הטרגי של הפרשה המפותלת הזאת. ב- 5 ביולי 2015, שם תנ"צ ברכה קץ לחייו.

[למאמר המלא של אלי סניור ב- ynet, לחצו כאן]

אחרית דבר

מספר תובנות:

  • האם נלמד הלקח ע"י משטרת ישראל של מפגשי אנשי משטרה וקצינים בכירים עם רבנים ומקובלים? כנראה שלא. (קראו את המאמר של ד"ר יחזקאלי תחת הכותרת "מועמד למפכ"ל על הכוונת", 2018, אתר ייצור ידע).
  • קשרי הגומלין בין התקשורת, כתבי משפט ופלילים עם קציני משטרה הינם "חרב פיפיות". הכתבים עובדים עם "מקורות" בתוך ארגוני מערכת אכיפת החוק ותפקידם לוודא אמינות ולדווח ברשימותיהם. ומכאן הדרך לרמיזה גלויה או סמויה של אחריות על כתב זה או אחר, שהביאה לסיום הטרגי של הפרשה אינה רחוקה.
  • מתוך קריאה של הספר, עשרות מאמרים ועיון בפסקי הדין, נראה שפיקוד המשטרה, כמו גם ראשי מערכת אכיפת החוק, יכולים היו לקבל החלטות אחרות בפרשה, שאולי היו יכולים לשנות ולהשפיע.
  • אפרים ברכה, קצין משטרה בכיר, מעורך מאד כאיש מקצוע בתחום החקירות והמודיעין, מודל לחיקוי, ויחד עם זאת אדם מאמין וירא שמים. מחד בתפקידיו הרגישים הייתה לו זמינות וגישה לכל הפרשיות הפליליות, הידיעות המודיעיניות , הקשורות לרב פינטו, גם בארץ וגם בחו"ל, כמו גם העושר הרב ורמת החיים הגבוהה מאד בה חי הרב. מאידך גיסא ,כאדם ירא שמים התחבר מאד לאישיות הממגנטת, כנראה, של הרב. על הדיכוטמיה הזאת היה קשה לו , כנראה להתגבר.
  • לברכה, חברים רבים. גמלאי משטרה וכאלה שעדיין בארגון שעבדו איתו במהלך השנים, אשר מכירים ומוקירים את אישיותו ואת עבודתו.
  • עדיין נותרו שאלות רבות ללא מענה. כנראה שרב הנסתר על הנגלה. ימים יגידו...

 יהי זכרו של אפרים ברכה ברוך!

[למאמר הקודם בסדרה זו, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות

  • ברוכמן, א (2017) "הנחות סלב של מערכת אכיפת החוק. אתר "ייצור ידע"
  • ברוכמן, א (2020) תנ"ץ אפרים ברכה ז"ל – המודל ושיברו חלק א''. אתר"ייצור ידע")
  • גרינצייג, א (2018) "מאסר על תנאי למפקד להב 433 לשעבר" מעריב. 19.12.2018
  • יועז,י, מענית,ח,ציפורי,ט, (2014) " ניצב מנשה ארביב חשוד בקבלת טובות הנאה מהרב פינטו" גלובס  16.1.2014
  • יחזקאלי, פ (2018) " מועמד למפכ"ל על הכוונת" אתר ייצור ידע.
  • יצחק, י (2015) " תנ"צ ברכה ניפגש במכונית האאודי עם החשוד בפרשת השוחד בעיריית אשדוד" באתר News1  12/07/2015
  • יצחק, י (2015) " תנ"צ אפרים ברכה מסוכן לציבור" באתר News1  30/07/2015
  • מאירי, ע (2020) אם רק היו נותנים לי לדבר.ידיעות אחרונות.ספרי חמד.
  • מבקר המדינה (2014) דוח שנתי 65א משרד האוצר- רשות המיסים בישראל- מיסוי רבנים, "מקובלים" ובד"צים.
  • פישלר, פ (2020) דוח לואי דה פינס.
  • שפורר, ש ושטרקמן,ר (2014) " פרשת ארביב-פינטו: תרנגולות הזהב בחצרות הרבנים" הארץ 17.01.2014

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *