7 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מי באמת ניצח את מלחמת העולם השנייה?”

1. תרומת הצבא האדום לניצחון על גרמניה הייתה פחותה מזו של הבריטים או של האמריקאים.
   1. הסובייטים לא השתתפו במלחמה נגד יפן.
   2. הסובייטים לקחו חלק קטן בזירה האווירית
   3. הסובייטים לקחו חלק קטן בזירה הימית.
   4. רוב עבודת המודיעין בוצעה ע"י הבריטים (האמריקאים שלחו את הגאונים שלהם לפתח פצצות אטום. הבריטים שלחו אותם לפענח את הצופנים הגרמניים, והרוסים שלחו אותם לסיביר).

   5. הכי חשוב הזירה הכלכלית והתעשייתית
   ראה בויקיפדיה Lend-Lease
   האספקה הבריטית והאמריקאית הייתה בעיקר מכונות, כלי עבודה, כלי מדידה, חלקי חילוף, חומרי נפץ, מכשירי קשר, תרופות, ציוד חקלאי, כ- 6 מיליון טון מוצרי מזון בכל שנה, ועוד ועוד
   בין השאר : 25,000 טנקים, 400,000 משאיות.
   בשלב הראשון, החל מהפלישה הגרמנית לרוסיה, יוני 1941, רוב האספקה הייתה של מוצרים לשימוש מיידי: מטוסים, טנקים, תותחים, תחמושת, ספינות, משאיות.
   בהמשך (גם בגלל שההנהגה הסובייטית לא רצתה שהציוד האמריקאי ייראה ע"י העם), סופקו פחות כלי-רכב ויותר מנועים, צירים, גלגלים ותיבות הילוכים שהורכבו בכלי רכב תוצרת ברה"מ. ובעיקר מכונות כלים, וחלקים מסובכים ויקרים, כגון מיסבים.
   למשל הטנק T-34
   במקור דלהלן
   https://en.wikipedia.org/wiki/Soviet_combat_vehicle_production_during_World_War_II
   Early-war T-34s could only drive for an average of 200 km before the engine was worn out. At the same point, German and American tanks needed only an oil change to keep running.
   הדור הראשון של טנקי T-34 היה מצויד במנוע גרוע ותותח 75 מ"מ. החל מסוף 1941, מספר חדשים אחרי הפלישה הגרמנית, הטנק מצויד במנוע אמריקאי ותותח 76.2 מ"מ (= 3 אינצ'). ומאוחר יותר, מנוע רוסי המיוצר עם כלים אמריקאים, רכיבים מסובכים גם הם מארה"ב (מיסבים, מערכת הצתה).

   התקנים הרוסיים כולם מבוססים על השיטה המטרית, למרות זאת, עד היום הקלצ'ניקוב (AK-47) הוא בקליבר 7.62 מ"מ = 0.3 אינצ', הקלצ'ניקוב החדש (AK-74) הוא בקליבר נומינלי 5.45 מ"מ בפועל זה 5.56 האמריקאי (0.22 אינצ')
   עד היום חלק נכבד מהתעשייה הרוסית עובדת במידות בריטיות או אמריקאיות (הן זהות ברוב המאפיינים) עם המכונות והכלים (במיוחד כלי-מדידה) שברה"מ קיבלה במהלך המלחמה, או עם העתק שלהם.

   למרות מה שכתבתי עד כאן
   רוב בחיילים הגרמנים נהרגו בזירה הרוסית
   1. הבריטים והאמריקאים התחילו להילחם ביבשה נגד הגרמנים רק ביוני 1944 (הנחיתה בנורמנדי)
   2. הרוסים לא לוקחים שבויים
   3. הסברים בספרו של איאן קרשו, הסוף. ובספרו של אנטוני ביבר, נפילת ברלין.
   4. הרוסים התקדמו מערבה לכל רוחב החזית מהים הכספי ועד הים הבלטי, לא עקפו שום מכשול. ארה"ב ובריטניה התקדמו לכיוון ברלין, עקפו מתחמים בהם היה לגרמנים אחיזה טובה (אסטרטגיה וטקטיקה של גישה העקיפה). לקחו שבויים. השאירו נתיבי בריחה ונסיגה.
   5. החיילים הגרמנים בחזית המזרחית, נלחמו גם למען הצלתם של בני עמם (בספר 'נפילת ברלין' מתואר היחס הזוועתי של הרוסים לאוכלוסייה הגרמנית הכבושה), וגם מתוך ידיעה שנפילה בשבי הסובייטי גרועה ממוות, שהרי לא ציפו שהרוסים ינהגו כלפיהם טוב מאשר הם נהגו ברוסים.

   הגב

   • 1. בשנת 1945 בריה"מ כבשה שטחים אדירים מיפן ובכללם גם את האי היפני הצפוני סחלין והיא לבדה שהכניעה את יפן ולא שתי הפצצות התבערה ב-'גרעין' על הירושימה ונגסקי שלא שינו שום דבר משמעותי בשטח: לפי הסטוריונים היפנים והגרמנים.
     2. המעבר מבולשביזם-בינלאומי (ממשלה עולמית רצחנית, פמיניסטית=סטויה, רוצחת כמרים באופן אוטומטי) שחוסל ע"י סאטלין כשסגר את הקומאינטרן (הארגון שרצח 65 מיליון רוסים עד אז) במאי 1943 בסיוע היטלר (המצור על מוסקבה: אוקטובר 1941 מאי 1943, ובכללו גם הקרב על מוסקבה: אוקטובר 1941 עד פברואר 1942) לבולשביזם-לאומי קרי הפרד-ומשול, הוא שאפשר את הרחבת השיטה הניאו-קולוניאליסטית הזו ברחבי העולם לאחר מלה"ע השניה.
     3. מה שהפיל את גרמניה היה שלילת מקורות הנפט שלה:
     א. נמנע ממנה ברגע האחרון מלהגיע לבאקו באזרבייג'אן.
     ב. ארה"ב הפציצה את מתקני הנפט בפלויישטי, רומניה.
     ג. הצי הבריטי השמיד את הצי הדרום-צרפתי (משטר וישי, ת"פ הגנרל פאטן) באלגי'ריה ארץ הנפט לצרפת עד היום.
     בגלל שגרמניה הבינה שזה מה שהולך לקרות לאחר סגירת הקומאינטרן (קרי: השלמתו המוצלחת לחלוטין של מבצע ברברוסה)
     גרמניה החלה לסגת באופן סדור אל המגננה האפקטיבית שלה בקורסק ומשם בחרקוב (כמו היום).
     4. היצור הגרמני והיפני הצבאים הקריטיים התרחשו מתחת לאדמה ולכן לא הושפעו יותר מדי מההפצצות האסטרטגיות.
     5. בצפון אפריקה נלחמו הבריטים באינטנסיביות רבה בגרמנים החל מיוני 1940 עד לנצחון הבריטי ב-1943 ואז עברו הבריטים להתחרות באמריקאים במהלך כיבושה של איטליה. כלאמר הבריטים נלחמו אינטנסיבית על הקרקע מיוני 1940 ועד מאי 1945.
     6. בריה"מ התמוטטה באשר המודל העסקי הנחוש (קרי: 'אידאולוגיה') שלה שהיה עתיר-עבודה הפך לבלתי-רלבנטי עם התפשטות המיקרו-מעבד, הן בדמות מחשב-אישי משרדי/לוגיסטי והן בדמות מכונות-יצור מתוכנתות לחלוטין באופני פעולה נרחבים אקא רובוטים שהשתלטו על קוי היצור העולמיים (פיאט ריטמו ב-1978, מנוע פיאט FIRE ב-1988).

     הגב

2. במלחמה אף אחד לא מנצח.כולם מפסידים.

   הגב

   • חוששתני שזה לא עובד כך. אחד המאפיינים של מערכת מורכבת הוא אחדות הניגודים:
     – מצידו השני של היום ניצב הלילה.
     – מצידה השני של השמחה ניצב העצב.
     – מצידו השני של הניצחון נמצא ההפסד.

     כשיש מי שמפסיד, יש גם מי שמרוויח…

     הגב

3. פנחס יחזקאל אני בטוח ש'אתה בור דביל והקשר שלך למחמת עולם שניה הוא רחוק מאוד אני גם בטוח שסבא שלך היה בצד השני של המלחמה

   הגב

   • הכל בעיני המתבונן יקירי

     הגב

4. גם הקומוניזם בסוף קרס אבל מי שבאמת, באמת ניצח במילחמה הם היהודים. מדינת ישראל מסמלת יותר מכל את הניצחון הגדול במילחמה הארורה ההיא. למדתי זאת משירי מכות מצריים של נתן אלתרמן. "עמוד השחר קם, שוב נוצצה איילת
   וכגוזל הינה אך מה הגביהה עוף" ( תיאור תקומתה של מדינת ישראל)

   הגב