[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 5 ביוני 2021
פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית.
[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)
* * *
במאמר הזה - העוסק בקבלת החלטות על ידי טיפוסי מנהלים שונים - אעשה שימוש במודל PAEI שלי. המודל מבוסס על כך שארגון במיטבו ממקסם את ארבעת מרכיבי הניהול הבאים (ראו כרזה למטה):
- התכונה הראשונה מכונה באות הלועזית P, מלשון Producer – מסירות למשימה, יכולת להזיז מכשולים בדרך להשגת המטרה, חריצות בלתי נלאית ומוכוונות לתוצאות. דגש על חלוקת עבודה, ועל מה נעשה ומבוצע עתה.
- התכונה השנייה מכונה באות הלועזית A, מלשון Administrator – ביורוקרטיה וארגון, זהירות, סדר, יעילות, שיטתיות, יסודיות ושמרנות, המסדירה תהליכים באופן מחושב, מייעלת אותם ומשליטה סדר 'לפי הספר'. דגש על טיפול בפרטים, ועל איך הדברים נעשים, ואידאליזציה של מה שנעשה בעבר, על חשבון צרכי ההווה.
- התכונה השלישית מכונה באות הלועזית E, מלשון Entrepreneur – יזמה, יצירתיות, נטילת סיכונים וראייה ארגונית מקיפה, המשליטה חדשנות ויצירתיות, ויכולת לזהות צרכים עתידיים של לקוחות. דגש על הכנסת התלהבות, כריזמה ורגש לארגון; נטייה לראות משברים כהזדמנויות, התמקדות בדבר הבא ובשונה ולא בהווה, וחוסר עקביות בהחלטות.
- התכונה הרביעית מכונה באות הלועזית I, מלשון Integrator – תכלול ויצירת אינטגרציה וגיבוש בין העובדים, קשב ורגישות לצרכים של גורמים בארגון ומחוצה לו; יכולת למצוא איזון בין צורכי הארגון לצורכי העובדים. דגש עם קונצנזוס, פשרות ויצירת הסכמה.
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]
איזה סוגי מנהלים מתקשים לקבל החלטה?
ישנם שלושה סגנונות ניהול שקבלת החלטות קשה להם מאוד :סוג (A), סוג (I) וסוג (E).- הסגנון הביורוקרטי (מסוג A) עובד מנקודת פתיחה של פחד: פחד לטעות ופחד לקחת סיכון. רוצה להיות בטוח לגמרי. לכן, מנהל מסוג כזה יבקש עוד ועוד מידע לפני קבלת החלטה. כיוון שכל מידע שנקבל, מניב צורך במידע חדש, התהליך הזה יכול להיות אינסופי...
- הטיפוס ההרמוני (מסוג I) מונע מהפחד להידחות; מכך שאנשים לא יהיו מרוצים, שיעבירו ביקורת. על כן, הוא חפץ בהרמוניה; בהסכם; בהסכמה. הוא ינסה כל העת להשיג את הקונצנזוס המיוחל; או להעביר את ההחלטה לוועדת משנה, שתעמיק בנושא יותר...
- הטיפוס היצירתי (מסוג E) משנה את דעתו כל העת. הוא נוקט עמדה בלהט; ואז, עוברות כמה שעות או מספר ימים, והוא כבר מגיע עם רעיונות חדשים וסדרי עדיפות חדשים, שלגביהם הוא נלהב, לא פחות... לעבוד איתו זה כמו לרדוף אחר טיפת כספית. הוא נמצא בתנועה כל העת ואיננו עוצר לעולם.
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]
אז איך מתמודדים? בעזרת צוות משלים!
אם נקפיד על בניית צוות ניהולי מאוזן - שיכלול את כל מרכיבי הניהול - יובטח לנו, שתמיד יהיה מישהו בצוות (P), שיילחץ לקבל החלטה. בנוסף, חלק מהדיונים הם דיונים ללא מוצא. שום דבר חדש לא נלמד, והקבוצה מסתובבת סביב עצמה ואיננה מגיעה להחלטה. במצבים כאלה, צריך המנהל לקחת אחריות; ולהחליט. יחד עם זאת, חשוב שיהיה פתוח לשינוי ההחלטה שלו, אם יתברר שהיא 'לא עובדת'. נכון לקבוע זמן, שבמהלכו ההחלטה תיבחן; כך שכולם ידעו, שהיא איננה תקועה כאבן שאין לה הופכין, באבן אלא פתוחה לבדיקה ולשינוי. כך ניתן להרגיע התנגדויות לשינוי. נכון לוודא, שהזמן שניתן לבחינת ההחלטה חייב להיות מספיק כדי לבדוק אם ההחלטה באמת עובדת. לא בריא גם להפוך החלטות פעמים רבות מידי. כדאי לזכור, שעץ שנשתל פעמים רבות מידי עלול למות! ויש גם מצבים, שבהם ברור שהמחלוקת סבב ההחלטה קשה מידי, וההחלטה אינה 'ממריאה'. מקרה כזה נכון להתכנס ללימוד דיאלקטי של הבעיה ולהגיע לשורשיה; אבל, זה כבר מאמר אחר...[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מודל PAEI, לחצו כאן]
