תקציר: סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות. אבל, עד כמה ומתי הוא אפקטיבי? על כך במאמר זה…

[לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן] [למאמר בנושא קרוב: 'האם רציחות פוליטיות אפקטיביות?']

עודכן ב- 24 באוקטובר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 23 באוקטובר 2022, לאחר עלייתו המטאורית של ארגון 'גוב האריות' בשכם, חידשה ישראל את מדיניות הסיכולים הממוקדים, וחיסלה את אחד מחבריו, תאמר כילאני.

בניגוד לחיסולים ממוקדים קודמים בעזה, שבוצעו מהאוויר, בוצע החיסול הזה בעזרת אופנוע ממולכד. במצלמות האבטחה נראה אדם המשחק בתמימות לכאורה באופנוע, ומתרחק משם בקור רוח.

כשעמד כילאני ליד האופנוע, הופעל המטען והוא נהרג (ראו הכתבה למטה).

מאמר זה ממשיג את המושג: 'סיכול ממוקד' ובוחן את האפקטיביות שלו.

'סיכול ממוקד': המשגה

סיכול ממוקד הוא כינוי 'מכובס' להוצאה להורג ללא משפט שבה נוהגות מדינות כלפי גורמי טרור ובכירים ממדינות עימות; ומטרותיו שונות:

• הקרסת המערכת היריבה דרך חיסול של צוואר בקבוק משמעותי, שאחריו מידרדרת המערכת לפרק זמן מסוים לכאוס: לדוגמה, חיסולו של פתחי שקאקי מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה (ראו תמונה משמאל), שהוציאה את הג'יהאד מהמשחק למספר שנים (הג'יהאד של היום הוא בעצם ארגון חדש).

[בתמונה משמאל: פתחי שקאקי. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי  موقع سرايا القدس. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

• הרתעת מערכת יריבה מלהמשיך בקו שאותו נקטה.
• מניעה, בדרך של חיסול מה שמכונה, 'פצצה מתקתקת'.
• נקמה. לדוגמה: חיסולו של האדמירל היפני איסורוקו יממוטו (ראו תמונה למטה), במהלך מלחמת העולם השנייה, בראשית אפריל, 1943. זה היה החיסול המשמעותי הגדול היותר שביצעה ארצות הברית, לפני חיסול קסאם סולימני (שם המבצע היה: 'מבצע נקם' (Operation Vengeance; על תקיפת פרל הארבור...)
• העלאת המורל. בדרך כלל, תוצאה נלווית לנקמה (ראו חיסולו של ימאמוטו למעלה).

ועוד.

אבל, עד כמה ומתי סיכול ממוקד הוא אפקטיבי?

האם סיכול ממוקד אפקטיבי?

בתגובה לסיכול הממוקד במוחמד דף, באוגוסט 2014 בעזה, טען השר וראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, כי "החיסולים הם אבן דרך בהרתעה, אך לא בהכרעה. הם מכרסמים בקליפה, אך אינם ממוטטים את הגזע":

האמנם? הקביעה הזו אינה מדויקת; שיטת הסיכול ממוקד הייתה תמיד כלי אפקטיבי במיוחד להשגת מטרות צבאיות ופוליטיות, אם בוצעה כלפי האדם הנכון; משום שהיא "מוציאה מן המשחק" צוואר בקבוק במערכת מורכבת ומדרדרת, לפחות זמנית, אותה לכאוס.

אפקטיביות הסיכול הממוקד על פי תורת הרשתות 

לפי תורת הרשתות, האפקטיביות של החיסול היא פועל יוצא של שני גורמים:

1. מיקומו של המחוסל ברשת
2. וסוג הרשת.

מבנה של ארגונים ניתן להצגה כרשת, וניתן להבחין בשלושה טיפוסים קיצוניים כאלה, על פי מידת המרכזיות של מרכזי העוצמה שבתוכם (ראה התרשים שלמטה):

1. רשת מבוזרת (מימין);
2. רשת לא ממורכזת (במרכז)
3. ו-רשת ממורכזת (משמאל)

תרשים - פגיעות של סוגי רשתות: רשת מבוזרת (מימין); רשת לא ממורכזת (במרכז) ורשת ממורכזת (משמאל)

(המקור: ברבאשי, 2004, ע' 195)

הסוג הראשון: הרשת הממורכזת:

הרשת הממורכזת בתרשים למעלה, משמאל; שלה רק מרכז עוצמה אחד, גדול ודומיננטי, היא הרשת הפגיעה ביותר לסיכול ממוקד. פגיעה ברכזת של הרשת תוביל לחיסולה המעשי.

חיסול מנהיגים בטילים מדויקים הוא חלק ממלחמות העתיד: 

• כזכור, ארצות הברית כבר ניסתה לסיים את מלחמת עיראק השנייה במטח של טילים - שנורה בהתחלה לעבר מקומות הימצאו המשוערים של סדאם חוסיין (ראו תמונה משמאל).
• מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה מתחבא מאז מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, בבונקרים ממוגנים. 

נראה כי עם שיכלול הטכנולוגיות המודיעיניות מחד גיסא; ודיוק הטילים מאידך גיסא, תהפוך שיטה זו - מן הסתם - למובילה, כבר בעתיד הקרוב.

במקרים הללו, מרכז העוצמה האחד ברשת הוא סוג של יזם, משנה מציאות. כיוון שמאגר היזמים הוא מצומצם, חיסולו יוצר פער גדול שבמקרים רבים אינו ניתן לגישור באופן מלא. זה למשל המקרה בסיפור חיסולו של קאסם סולימני.

מטרתו של חיסול ברשת ממורכזת הוא, אם כך, הסרה מוחלטת, או זמנית, של האיום.

דוגמה לכך ברמה האסטרטגית היא חיסולו של נשיאה הטרי של לבנון, באשיר ג'ומאייל (בתמונה למטה), על ידי הסורים, במטה הפלנגות בשכונת אשרפייה שבמזרח ביירות, באוגוסט 1982. המלכתו לנשיא של ג'ומאייל בצל הכידונים הישראלים, הייתה אמורה לספק לישראל הסכם שלום שני עם מדינה ערבים אחרי מצרים. האסטרטגיה הישראלית שבבסיס מלחמת לבנון הראשונה התבססה כולה על אדם זה ועליו בלבד. לכן, כשחוסל, קרסה זו יחד איתו, והותירה עוד זמן רב את ישראל מתבוססת בבוץ הלבנוני, בלחימה חסרת תועלת.

דוגמה אחרת שכבר הבאנו, ברמה המערכתית, היא חיסולו של מנהיג הג'יהאד האיסלאמי, פתחי שקאקי, במלטה ב- 26 באוקטובר 1995. חיסול זה נטרל את הארגון למספר שנים, עד שהתאושש וחזר לפעילות.

דוגמה ברמה הטקטית יכולה להיות חיסולם של מפעילי רקטות בעזה דקות לפני השיגור. עצם החיסול מבטל את האיום ומסכל את שיגור הרקטה.

מקרים כאלה קיימים, להבדיל, גם בתחום הניהול: המנהל בתרשים הרשת למטה (אמיר) הוא מנהל ריכוזי המנהל בעיקר בדרך של הפעלת סמכות ישירה (קשרי היררכיה). הקשרים הללו צבועים כתום. התוצאה היא היעדר כמעט מוחלט של קשרי עבודה. התוצאה היא שהיעלמותו של המנהל הזה תכניס את הארגון לכאוס מוחלט, כיוון שאיש בארגון אינו יודע לעבוד עם האחרים...

[להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא קשרי עבודה, לחצו כאן]

[תרשים הרשת עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות Aurora. חברת TECI]

הסוג השני: רשת לא ממורכזת (מצב ביניים)

לעומת הרשת הממורכזת, הרשת, שבמרכז התרשים שלמעלה, מציגה מבנה מבוזר יותר של מספר מוקדי כוח.

חיסול ה"רכזת" של אחד ממוקדי הכוח, תדרדר את המערכת שתחתיו לכאוס זמני. המערכת בכללותה תמשיך לתפקד, אולם תידרש לה תקופה של התאוששות על מנת להחזיר לאפקטיביות את החלקים שנפגעו (לכן היה "עמוד ענן" כה קצר: הצורך של החמאס בזמן התאוששות, לאחר חיסול ראש הזרוע הצבאית שלו, אחמד ג'עברי).

[תמונתו של אחמד ג'עברי משמאל מוצגת בויקיפדיה בשימוש הוגן]

כזו למשל הייתה גם ההתנקשות במוחמד דף ובדרג "מפקדי החטיבות" של החמאס, ב'עמוד ענן'.

מכאן ניתן להסיק, שתרומתן העיקרית של החיסולים הללו, בניגוד לדעתו של דיכטר, היא לקרב את הרגע שבו חמאס יחתור להשגת זמן התאוששות, משמע לרגיעה!   

במעגל הרחוק יותר, ניתן לשייך לסוג החיסולים הזה גם את חיסולו שלמפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, הגנרל קאסם סולימאני: בליל ה- 3- בינואר 2020, ירו מסוקים אמריקנים טילים לעבר שיירה שבה נסע סולימאני, בשעה שהשיירה שבה נסע יצאה משדה התעופה הבינלאומי בבגדד. הוא נהרג במקום.

ארצות הברית לא היססה ליטול אחריות על הסיכול הממוקד. מזכיר המדינה האמריקני דאז, מייק פומפאו בירך על הפעולה האמריקנית בעיראק, ופרסם סרטון ברשת הטוויטר של המוני אזרחי עיראק חוגגים ברחובות את חיסולו של סולימאני. פומפאו צייץ ברשת הטוויטר: "עיראקים - עיראקים - עיראקים ברחובות למען החופש; מודים תודה על על כך, שהגנרל סולימני איננו עוד" (קליימן ובר, 2020). הסיכול הזה חייב את איראן בזמן התאוששות; ויכולותיו של מחליפו של סולימאני רחוקות מלהיות דומות; אבל המערכת האיראנית ממשיכה בפעולתה.

דוגמה נוספת כזו - שהנזק שלה הוא זמני - הייתה חיסול מי שמכונה "אבי הפצצה האיראנית", ד"ר מוחסן פחריזאדה. הוא חוסל ביום שבת, ה- 28 בנובמבר 2020, כשנסע ברכב משוריין, מלווה במאבטחים, בשדרות מוסטפא חומייני בעיר אבסארר, ממזרח לטהרן. בסביבות השעה 1430 שעון איראן נשמע פיצוץ, כנראה ממטען צד שהונח, כפי הנראה, על הכביש. רכב הסמוך לרכבו של פחריזאדה פוצץ ואילץ את רכבו לעצור. אז הקיפו מספר חברי צוות החיסול את הרכב וריססו אותו בכדורים. לפחריזאדה ולחבריו לא היה סיכוי... [ראו בהקשר זה את מאמרו של אלעד רזניק: 'הציר המשולש – נתניהו – MBS – MBZ – מאותת'].

הסוג השלישי: רשת מבוזרת

זהו המצב, שבימין תרשים הרשת שלמעלה, שבו לסיכול ממוקד אין כל השפעה על התוצאות בשטח, והוא ישיג רק סיפוק מוראלי לתחושות נקמה, ואיזושהי הרתעה ערטילאית, אם בכלל.

כזה היה למשל חיסולו המתוקשר של אוסמה בן לאדן (ראו תמונה משמאל). בן לאדן לא היה מנהיג מעשי של אל קעידה אלא מנהיג רעיוני של מערכת מבוזרת, שבה יכול מאמין בודד - או קבוצת מאמינים - לקום בבוקר, לראות בעצמם "אל קעידה" ולבצע פיגוע.

[תמונתו של אוסמה בן לאדן היא נחלת הכלל]

בן לאדן הוא אכן רכזת, אבל לא ברשת המבצעית של אל קעידה אלא ברשת התודעתית שלו. ככזה הוא עדיין חי ועוצמתו אפילו התעצמה בעקבות החיסול.

לסיכום

השפעתו של סיכול ממוקד היא פועל יוצא של מיקום האדם בארגון ושל אופי הרשת של אותו ארגון. ככל שהרשת ממורכזת יותר, כך יהיה החיסול אפקטיבי יותר!

[לאוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם, לחצו כאן] [למאמר בנושא קרוב: 'האם רציחות פוליטיות אפקטיביות?']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על סיכולים ממוקדים והשלכותיהם;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• אוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים;
• הרחבת המושג: כאוס;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הסיכול הממוקד המוצלח של ארצות הברית באדמירל ימאמוטו', במלחמת העולם השנייה;
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת';
• הרחבת המושג: 'תורת הרשתות';
• אוסף המאמרים על 'עוצמה';
• הרחבת המושג 'רשת';
• הרחבה בנושא 'קשרי היררכיה' בארגון;
• הרחבה בנושא קשרי עבודה בארגון;
• הרחבה בנושא: 'רכזת';
• מאמר בנושא קרוב: 'האם רציחות פוליטיות אפקטיביות?'

מקורות

• דיכטר אבי (2014), החיסולים בעזה - בעיקר לשם הרתעה, ישראל היום, 22/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), צווארי בקבוק ומתווכים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 16/12/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הרשתות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת: הדרך להסביר ולפשט מערכות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• יחזקאלי פנחס (2014), רכזת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי היררכיה: קשרים מלאכותיים ומוגבלים…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי עבודה: המפתח לחוסן ארגוני, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הסיכול הממוקד המוצלח הקודם של ארצות הברית: אדמירל ימאמוטו, ייצור ידע, 5/1/20.
• אלעד רזניק: הציר המשולש – נתניהו – MBS – MBZ – מאותת, ייצור ידע, 28/11/20.