[בתמונה: רוני אלשיך... התמונה היא צילום מסך]

[המאמר ראה אור לראשונה ב'חדשות מחלקה ראשונה'. הוא מופיע כאן באישורם ובאישור המחבר]

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. משמש כחבר ועדת הביקורת של לשכת עורכי הדין בישראל.

הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה.

מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

*   *   *

המפכ"ל לשעבר רב-ניצב (בדימ') רוני אלשיך טועה, שוגה, מטעה ושבוי בתוך קונספציה רופסת שכולה שגגה ונפרסה בפני באי כינוס חיפה למשפט. ברצוני לנסות לשכנע בניפוץ איזשהו "מיתוס", כזה אשר רווח (משום מה) בחלק מן הציבור. אני מקווה שרק בחלק קטן הימנו, כאילו רב-ניצב (בדימ') רוני אלשיך הבין או מבין דבר או שניים בעבודת המשטרה (להבדיל אלף אלפי הבדלות מעבודת השב"כ) - אך לא היא (הכל בלשון המעטה, ורק משום כבודו ומעמדו).

עקבתי בדבקות ובדווקנות אחר עבודתו, צעד אחר צעד, יום-יום ממש, מהלך שלוש שנות כהונתו (הכושלת). גם שמעתי את מרבית מנאומיו, אם לא את כולם, את הצהרותיו, הכרזותיו, הבטחותיו - גם בעזרת חטיבת הדוברות המעובה שלו, הדוברת מירב לפידות (ראו תמונה משמאל) ובעזרת היועץ ליאור חורב שעלה לנו הרבה כסף...

עקבתי אחר עבודתו באופן "אובססיבי", אם תרצו, וביקרתיו קשות, תדיר, על אופן תפקודו בכל אשר עשה, בכל אשר נגע (ודשא לא צמח).

[בתמונה משמאל: הדוברת לשעבר מירב לפידות - מי מתגעגע??... מתוך אתר המשטרה]

טעות גסה הייתה למנות אותו, אך העיקרון הפיטרי הנודע בתורת המנהל והמדרג ההיררכי שבתורת הארגונים גבר על כולנו, על חשבוננו, לאמר: אדם "נבעט למעלה" מעלה ההיררכיה עד אשר מגיע הוא... לדרגת חוסר כישוריו.

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא העיקרון הפיטרי, לחצו כאן]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הפעם, באתי לשכנע, דווקא אל מול תכני נאומו של המפכ"ל לשעבר אלשיך (השגוי, כדי שורשו, הטועה, המטעה, המעוות, המסלף, מעוור העיניים) בכינוס חיפה למשפט, הכינוס ה-11 במניין, בסימן: "אחריות שלטונית תחת הליך פלילי ורפורמות במשפט", כינוס חשוב שהתקיים ביום 14.11.19 באוניברסיטת חיפה, בנוכחות מלומדים ומכובדים רבים, בהם שופטי בית המשפט העליון (בדימ'), שבהם פרופסורים מכובדים ומלומדים למשפט, שבהם ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי, עורכי דין מן "הליגה הראשונה" ועוד.

אתייחס לנאום שנאם, במושב 2, שכותרתו "כהונת נבחרי ציבור תחת הליך פלילי", בכל הקשור לתפיסת עולמו (השגויה כל כך) שעניינה: "מניעה מצבית". כבמתמטיקה צרופה, אבקש להוכיח כי התזה שלו כושלת ומוטעית כדי שורשה, כדי יסודה, כדי גלעינה, בעזרת ה"הוכחה בדרך השלילה".

[למושג: מניעת פשיעה מצבית, לחצו כאן]

[בתמונה: כרזת מחאה שפורסמה ברשתות החברתיות. היוצר: משה הלוי (הלמו)]

בנאומו, מדגים המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך את "משנתו" השגויה בעניין אותה ה"מניעה המצבית" כמנטרה שחוקה, ביטוי בעלמא, חסר כיסוי, ממש כפי אותו ה"סלוגן" ש"המציא" – "להקדים משטרה למכה". הסלוגן יפה כאריזה, אבל איפה התוכן?

אגב, כבר בתחילת נאומו, הוא נשען וגם נסמך, באופן "אוטומטי", בבחינת "העתק הדבק", על פקודת המשטרה (המנדטורית – ישנה נושנה - כזו שבשלה העת לרעננה בחוק עדכני, בנבדל מפקודה מנדטורית מצהיבה), פקודה הרואה, ובצדק רב, בסעיף 3 לה (תחת הגדרת: "תפקידי המשטרה") בסדר העדיפות כלשונה, דווקא את המניעה ("מניעת עבירות") לפני "גילוין" ולפני "תפיסת העבריינים ובתביעתם לדין". כך לשון הפקודה שהוא מצטט.

אבל: כבר כאן נעיר לו את שלא השכיל להבין ובעיקר לשאול מיוזמתו כחומר למחשבה, בכינוס המשפטי החשוב הזה: הכיצד זה מוגדרים חשודים כ"עבריינים" עוד בטרם "הבאתם לדין" ובעיקר בטרם הרשעתם? בבחינת: ממתי רותמים עגלות לפני סוסים? ממתי מכתימים אדם כ"עבריין" עוד בטרם הובא לדין ובטרם הורשע? ממתי מסמנים מטרה עוד בטרם נורה חץ? איש מקהל המלומדים לא קם ולא שאל שאלה מתבקשת אשר זו – בהזדמנות כה נדירה – ואיש גם לא הקשה על הנואם בלהט. מחיאות כפיים? הנהוני ראש? למה? הנה, באנו אנו לשאול אותו, לומר כי קודם מרשיעים; ורק אחר כך מתייגים "עבריינים". תשאלו למה? ככה. כי את "חזקת חפות" לימדו אותנו המלומדים היושבים שם באולם... ושילמנו על כך שכר לימוד גבוה לאוניברסיטאות.

שתי דוגמאות הוא נותן בנאומו אשר כל כולו, למן המסד ועד לטפחות, שגויות הן, בבחינת "הבנת הנקרא" של משטרה, תפקידה, עבודתה ויעודה:

האחת, הראשונה - ובלהט רב: איך מורידים (אצלו) את רמת הפשיעה (בלשונו הגבוהה כתמיד): "הורדת חשיפת האזרח לעבירות" - בתחום גניבות המכשירים הסלולריים למשל? (בהערת אגב: בתקופת כהונתו, למשל, לעולם לא פורסמה הסטטיסטיקה לסוגי עבירות אלו לטובת ידיעת הציבור – ולא בכדי היא הוסתרה מאתנו על-אף "חופש המידע"). הולכת לה - המשטרה - לעירייה או לרשות המקומית מתחננת ומשכנעת אותה ברחל בתה הקטנה "להתקין לוקרים עם מצלמות בחופי הים בישראל". בכך, "פוסק" כבודו המלומד, מנענו את מספר גניבות מכשירי הסלולר בישראל. גאון. עילוי. מחונן. "המציא לנו פטנט". ו...איך לא חשבו על זה קודם? אגב, הוא לא הציג נתונים סטטיסטיים. כלום.

לו הייתי בקהל הייתי מיד מצביע, שואל ומקשה:

• לשיטתך, אתה מכיר הרבה הורים, בני נוער, ילדים שילכו לים ויפקידו את מכשירי הסלולר שלהם? וכי למה? מה ההיגיון הגלום בכך? גם את הארנקים להפקיד שם?
• האין בכך משום פגיעה קשה כדי בוטה ממש ברווחת הציבור, בשנות האלפיים, לבלות בים עם מכשיר הסלולר, בתחושה אמיתית שאיש לא יגנוב מהם את המכשיר, אם רק תהיה הרתעה מגנבים פוטנציאליים, תוצָאי, למשל, נוכחות פיזית, מרתיעה של שוטרים ושוטרות במדים? מהיכן שאבת את הרעיון הגאוני הלז?

אליבא דשיטתך ה"מופלאה", ה"מהפכנית" כדי "גאונית" ממש, "מבריקה" ממש, מחשבת "עילוי רב אמן מחונן", ארחיב, ברשותך, את ה"לוגיקה" המדהימה, ה"מקורית", ה"ייחודית" שלך להורדת פשיעה גם בתחומים ובמישורים אחרים על-אודותם אולי לא חשבת. למשל:

• אל תסעו לעבודה ואל תסעו בחופשות, עם הילדים, בכלי הרכב שלכם, בכך נפחית כבמטה הקסם של "צ'יקו ודיקו" את מספר תאונות הדרכים בישראל, את מספר ההרוגים והפצועים.
• בלילות, אל תחנו לעולם את כלי הרכב ברחובות העיר, גם לא בחניונים פתוחים. העדיפו תמיד להחנות כלי רכב בחניות תת-קרקעיות, אי-שם ב...במגדלי הפאר, השמורים היטב על-ידי שומרי הבית מחברות השמירה ומסביב – מצלמות סמויות למכביר בכל פינה.
• אל תלכו ברגל – חלילה – שלא תיפגעו ממטורפים שנוהגים (בהיעדר אכיפה של המשטרה שלך) שאינם נותנים זכות קדימה להולכי הרגל במעברי החצייה. בכך, תמנענה ("מניעה מצבית") גניבות כלי רכב, פריצות לרכב, גניבות תכולה מכלי רכב, תמנענה תאונות דרכים ודריסות הולכי רגל ועוד.
• ואף זאת: למשל, הבה נאזוק את ידי כל הגברים בישראל, "פתרנו" במחי יד גם את בעיית ה"גברים המכים" ואולי גם את כל "צרכני הסמים" כבולי הידיים המתקשים בעישון... ובכך גם מנענו ("על הדרך") את יבוא הסם לישראל, עקב ה"ירידה הדרמטית בצריכה".
• את בעיית מכת הזנות וה"סחר בנשים" הרי כבר "פתרתם" באמצעות הפללת צרכני הזנות דווקא...
• ורחוק מכך נלך? אז הנה רעיון בעבורך "ספיישל": לכל תינוק שייוולד, לכל תינוקת שתיוולד, הצמד מייד "צ'יפ" / "שבב" מוסתר עמוק פנימה בישבנו/ה (על-פי חוק/רגולציה...), ותעקוב המשטרה אחריו או אחריה 24 שעות ביממה עד 120 שנה יבדלו המה לחיים טובים, ארוכים, ו...מסונכרנים... היטב.
• ודוק: מיד עם היוולדם, טול הימנם, "על הדרך", שם, בתוך חדר הלידה, גם טביעות אצבע וגם דגימות דנ"א ואף "תמונות אלבום" - החזק ושמור הכל – הכל בכל - במחשבי (מחשכי?) המשטרה – בקרביים של המאגרים - עמוק פנימה - שם במטה הארצי - ואל תשכח למסור אותם גם לחבריך בשב"כ. כל אלו ישמשו בעתיד לצורך "מניעה מצבית"? איך לא חשבת על זה?
• הדוגמה השנייה אותה הוא מביא בלהט רב: הוא רואה כ"פתרון" "מניעתי", גם את ה"שיכנוע" של חברות הסלולר (עבודתו של הרגולטור) לנתק מיד לאחר ההודעה/הדיווח במשטרה על דבר גניבת מכשיר הסלולר, לא רק את כרטיס ה"סים", אלא גם את ה"ברזל". זאת על-מנת "למנוע סחר במכשיר הגנוב". הבנתי. אבל מה בין זה לבין המטרה העיקרית? לאמר, מניעת גניבות המכשירים?
• ודוק: האקט של חברות הסלולר בא אחרי הגניבה, לא לפניה. ואף זאת: כעת, הפתח הוא מכירת חלקי חילוף מאותם מכשירים סלולריים, במקום למכור את המכשיר הגנוב, בשלמותו. את זה הצלחת למנוע? למה הדבר דומה: סגור והדק את גבולות ישראל, גם ב"שטחים המוחזקים" ואז לא יוברחו כלי הרכב הגנובים. אבל: את מכירת חלקי החילוף מנעת? לא.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

מעתה אמור: אין בדוגמה זו ולא כלום. שהרי, מנעת בכך "סחר" במכשיר גנוב, אך לא מנעת את המשך גנבות המכשירים הסלולריים. הא לך "לוגיקה", שכל כולה שגויה מן היסוד, כל כולה, טעות, כל כולה, מן היסוד, "תזה" פגומה, לא מקצועית ומטעה. וכעת ישאל השואל ויקשה: אז איך אתה מציע להתמודד עם "מניעת עבירות".

אשיב אני. למשל: עם מודיעין משטרתי טוב, מקצועי איכותי (כולל מקורות ואמצעים טכנולוגים). לא בססמאות, לא במלל סרק, לא בהצהרות, לא בהבטחות, לא בסלוגנים, לא בהתפארות עצמית של ה"שופוני יא נס", לא בהתלהבות, לא כחספא בעלמא – בבחינת מן השפה ולחוץ – מלל סרק – חסר כל כיסוי - כצ'ק בלתי חתום ובעיקר... ללא כיסוי.

רוני אלשיך שוגה תפיסתית. ה"לוגיקה" שלו "אינה מחזיקה מים". הוא מחטיא לחלוטין את תפקידה ומשימתה של המשטרה – לתת לנו, לאזרחים, את איכות החיים, כנגזר מתפקוד המשטרה ומתפקידה לחשוף פשיעה, לפענח פשעים, "לפצח" תיקי פשיעה ולמנוע עבירות ופשיעה. הכל, מבלי לפגוע באורחות חיינו, מבלי לשתק אנשים בחיי היום-יום שלהם ומבלי לפגוע באיכות חייהם, במילניום הנוכחי על הטכנולוגיה המשרתת אותנו - לצרכינו (עיין ערך: "מפקידי הסלולריים בלוקרים בחופי הים").

אוסיף עוד דוגמה משלי: האם בתקופתך, הצלחת למנוע את ההונאות הגדולות בסייבר? שם – הרי במיליארדי שקלים בשנה עסקינן. שם הרי, אתה אינך יכול "לחסום" גבולות, חובקי עולם, סביב הגלובוס כולו, "לחסום 'סים'", "לחתוך" רשת, שם אינך יכול "להפקיד מחשבים בלוקרים עם מצלמות מסביב".

אז אנא ממך, אל תמכור לנו אטריות קרות. העם הוא עם חכם, עם נבון. הוא אמור להבין את דרך הפתלתול והעקלתון. הרי, כאמור, נכשלת בתפקידך, ובכישלון קולוסלי עניין לנו. בינתי אינה משגת איך לא היו קציני משטרה בכירים, בשירות, תחתיך, שלא העזו, באומץ, להעיר לך על התזה השגויה? פחדו ממך? רמז: אל תשכח – בכל זאת ישנם רבים שמתקשרים אלי ומספרים לי דבר או שניים... כמעט מדי יום ביומו, לא אוכל להרחיב כדי לא "לשרוף מקורות", אבל רבים מאוד המה.

אגב, בסיפא של נאומו, כשרצה "לכבוש" כותרות, והצליח בכך, אמר כהאי לישנא: "שנה בלי מפכ"ל ואין פוצה פה – זה מזעזע...". וכי שכח מדוע ולמה אין בישראל מפכ"ל במשך שנה? מה הסיבה לכך? מה המגבלה? גם כאן איש לא קם להסביר לו היכן ולמה טעה והטעה? הוא דיבר על "תוצאה" – אנחנו מקשים בסיבה – בעילה אותה שכח והשכיח.

[בתמונה: שנה בלי מפכ"ל... היוצר: משה הלוי (הלמו)]

ובתוך כתיבת שורות אלו ממש, בא רק ב- 5 בדצמבר 2019, חיים ריבלין, בתוכנית "המקור", עונה 17, פרק 5, וחושף את הפרשה המזעזעת הקרויה "פרשת סנהדרין", מזעזעת כדי להדיר שינה מכולנו, מתקופתו של המפכ"ל דאז רוני אלשיך. תחקיר המקור חושף את פרשת האלימות החמורה ביותר שהתרחשה בישראל אי-פעם: עשרות עדויות של ילדים, הורים, מטפלים, פסיכולוגים ואנשי משטרה על חטיפתם של ילדים ממסגרות לימודיהם בשכונות בירושלים, אשר נפלו קרבן לאלימות, שיש בה מרכיבים טקסיים, ושהמשטרה סגרה את תיקי החקירה מאחר שלא מצאה אשמים.

את אוזלת ידה של המשטרה ראו הצופים; ואין צורך לשכנע, כמה בינה לבין המניעה המצבית קורלציה שלילית. בתקופת כהונתו של אלשיך, הוקם צוות חקירה מיוחד, אך מחוסר ראיות - התיק נסגר. ראש צוות החקירה בפרשה, סגן-ניצב גלעד בהט, אמר כי מדובר בכמה סיפורים שונים: "החקירה הזאת התנהלה זמן רב, ובמשך שנתיים לא הייתה שום ראיה, שיש כאן קבוצה מאורגנת. הניסיון לקשור בין הפגיעות לא קיים. יש כאן מקרים של פגיעות מיניות, אבל אין ראיה שמחברת בין כל המקרים. אנחנו חיים בעולם משפטי של ראיות". עקיצה? היו עסוקים המה, כך נדמה, ב"לוקרים שבחוף הים"...

לא אוכל לסיים מאמר זה, מבלי להזכיר, שוב ושוב, את כישלונו הצורב, הקולוסלי ממש, של רוני אלשיך, בשבתו כמפכ"ל משטרת ישראל, בפרשת "הממד החמישי" הידועה, בחומרתה כי רבה, מדוח מבקר המדינה החמור, פרי עטו של מבקר המדינה הקודם, כבוד השופט (בדימ') חיים יוסף שפירא. ההתנהלות בפרשה – לא רק חובבנית הייתה, אלא היא, כך דעתי, יותר מגובלת, לכאורה, עמוק-עמוק פנימה, אי-שם במצולות המישור הפלילי. הדברים מתחייבים בחקירה. אין מנוס. הפרשה חייבת להיחקר ולהתברר עד תום. איך בפרשה שם לא פעלה לה המניעה המצבית של המפכ"ל אלשיך? מכלול חושיו ה"בריאים" שם קהו?

הגשתי (כמובן) תלונה במח"ש. פניתי גם לפרקליט המדינה בנדון דידן. גם ליועץ המשפטי לממשלה פניתי. קראתי, ועודני קורא לחקור את הפרשה החמורה במח"ש, ויפה שעה אחת קודם. הפרשה הנ"ל מצמררת בחומרתה. לא רק הכסף, לא רק הנתונים שהוצגו, גם נושא ה"קניין הרוחני" של המשטרה, שנמסר, בהינף יד, על-ידי המשטרה, קניין רוחני שנעלם אי-שם – אולי גם מחוץ לגבולות ישראל ומוחזק – לך תדע בידי מי? למה אני מזכיר כל זאת? כי בפרשה החמורה הנ"ל, מסתבר ומתברר, שאלשיך, אינו כזה "עילוי" – ה"קופץ כמה כיתות", "מחונן", "גאון", "מבריק", מומחה הגויאבות, הכוסברה והשקרנים, כפי שהתרברב בפני אילנה דיין (ב"עובדה"), לצד כמה אמירות נוספות, שערורייתיות בפני עצמן (שגם בגינן הגשתי תלונה) כפי המיתוס, שהתנפץ לו... לרסיסים.