יצחק בריק: לאן דרכינו מוליכות? האם לא איחרנו את הרכבת?

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Victoria_Borodinova לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

חזרנו לארצנו, אחרי 2000 שנות גלות, לפני כ- 72 שנה. בנינו לנו מדינה לתפארת. הרבה מאוד דם נשפך על הגנתה מפני האויבים שסבבינו, שניסו לקום עלינו לכלותינו.

אך לאורך השנים, גבה ליבנו ואיבדנו מצניעותנו. אמירות כגון - "אין יותר איום קיומי על מדינת ישראל" הלכו ונשמעו יותר ויותר. הזחיחות והיוהרה של מנהיגינו הצבאיים והמדיניאים הלכה וגברה; ואיתה, הקונספציה שטענה, שברדיוס של 2000 ק״מ סביבנו, אין אף אחד שיכול להתמודד איתנו (רק לאחרונה, שמעתי זאת מפיו של שר ביטחון לשעבר; ושל רמטכ״ל לשעבר...). היהירים הוסיפו ואמרו: "מי שיעז לצאת נגדינו נחזירו לתקופת האבן...".

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר Pixabay]

התפנית לרעה התחילה לפני כעשר שנים:

בעוד שהאיראנים בונים בשקדנות, עם בני בריתם, מערך של מעל מאתיים אלף טילים סבבינו, המאיים על קיומינו, בקרב מנהיגינו שוררים אדישות, חוסר הבנה ש'הרוח שינתה את כיוונה'.

כתוצאה מכך, לא מתקיימים תהליכים לקדם את פני הרעה, על מנת שנוכל להתמודד עם האיום הקיומי החדש:

  • העורף לא מקבל את סדר העדיפויות הראוי לו; והוא כלל לא נימצא בתכניות הרב שנתיות של הצבא.
  • אגף המודיעין (אמ״ן) שקע בתרדמת חורף עמוקה; ולא התריע על שינוי המגמה - שינוי התפיסה אצל האויב, שצריך להיערך מולו באופן מידי.
  • הרמטכ״לים ניהלו את המערכה שבין המלחמות ולא מצאו את הזמן להכין את הצבא למלחמה הגדולה, המתקרבת אלינו בצעדי ענק; ואנחנו עומדים היום חסרי מענה.
  • תר״ש גדעון (התכנית הרב שנתית של צה״ל), לא רק שלא עסקה במענה לעורף הישראלי - שיהפוך לזירה המרכזית במלחמה הבאה - ואשר ייפגע, בכל יום, מ- 2000 טילים, כבדים וקטנים, שיגרמו לאזורים מוכי אסון, עם אלפי הרוגים והרס הכלכלה והתשתיות; אלא גם דרדרה את צבא היבשה למקום שלא היינו בו מעולם; והוא הפך לכלי ריק במלחמה הבאה.

והנה לאחר עשר שנים מתחיל ליפול האסימון:

  • ראש הממשלה צועק, מעל כל במה, שמדינת ישראל נמצאת באיום קיומי מול האיראנים ובני בריתם, הסובבים את גבולינו מכל עבר;
  • הרמטכ״ל אביב כוכבי מצהיר שעננים שחורים מקדירים את השמיים;
  • אפילו העיתונאים - אותם אלה, שרק עד לפני מספר חודשים טענו שאנחנו צבא חזק ואין כל חשש - משדרים בכתבותיהם. כיוונן שונה בתכלית...
 

.

האם האיום הקיומי הזה צמח מהיום למחר? האם האיום הזה בא לנו בהפתעה? איפה הם היו כולם בשנים האחרונות? מדוע הם נרדמו בשמירה והפקירו את בטחון המדינה?

רק נביא זעם אחד - עבדכם הנאמן - התייצב מול כולם וזעק שצה״ל לא מוכן מלחמה... רק אחד עמד מול כולם, הרס לאותם בכירים, בצבא ובמדינה, את האידיליה; וקלקל להם את המסיבה הגדולה, שבה הם הכריזו - מעל כל במה - שצה״ל הוא הצבא החזק במזרח התיכון; והאיום הקיומי עבר מהעולם.

בתגובה עברתי מסע דה לגיטימציה שלא היה כמותו... כינו אותי 'שרוט', 'אובססיבי' ו'נביא זעם'... ניסו להשתיק אותי בכל מחיר.... והנה היום, כולם מתיישרים לפי אותו קו שהציג אותו 'שרוט', 'אובססיבי' ו'נביא זעם'...

רק שבינתיים - אחרי עשר שנים אבודות של חוסר אחריות, יהירות וזחיחות ודבקות בקונספציות מוטעות, הסוסים ברחו מהאורווה; והרכבת נטשה את התחנה... עכשיו אנחנו צריכים להתפלל שיקרה נס: שבשנים הקרובות יתרחשו אירועים שאינם תלויים בנו, שיגרמו לאויבינו לא להתחיל במלחמה; ואז, יהיה בידינו זמן מספיק להתכונן אליה...

אז עכשיו מתכוננים?

ומה קורה עתה, אחרי שהבנו, שהגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים? מאומה... מדינה על סף מלחמה - שאליה היא לא מוכנה - צופה במחול ציני של פוליטיקאים שהאינטרס ההישרדותי שלהם גובר עשרות מונים, על טובת המדינה ואזרחיה!

צריך להקים ממשלה עכשיו ומיד , ולקבל החלטות - שיאפשרו את ביצוע תכניתו של הרמטכ״ל כוכבי, ש'שקועה בבוץ' כבר חודשים ארוכים - ולהתכונן, מהר ככל האפשר, למלחמה הבאה; בתקווה ובתפילה, שהיא לא תפרוץ במהרה!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

4 thoughts on “יצחק בריק: לאן דרכינו מוליכות? האם לא איחרנו את הרכבת?

  1. אני אישית חווית המצב שבריק מתריע עליו מיד לאחר סיום מלחמת ששת הימים.
    הייתי משתתף קבוע בצוות ביקורת אוגדתי וגם מטכלי.
    בבקורת היתה נעשת בשביל להרדם שנעשתה.
    כשדרשת שיוגש דוח בקורת בכתב. קבלתי תשובה.
    המטרה לתקן לא לדפוק ולהכשיל בעל תפקיד.
    מכה על חטא. במקום להלחם הרמתי ידים. הפסקתי להתנדב לצוותי ביקורת. חסרי התכלית.
    ביום כיפור פגשתי את התוצאה של ההזנחה.
    למזלנו היו כמה בעלי יוזמה.
    שהתגברו על התקלות. על ידי יוזמה אישית.
    שבמזל ובמקרה הצליחה.
    עברנו גיוס הצטידות ויציאה לדרך קשה תוך כמה שעות יום ולילה.למרות כל אוסף התקלות החוסרים והארגון הלקוי.
    הרוח התנדבות וההקרבה היו מעל ומעבר.
    חלק מכוחותינו הגיעו לשדה הקרב ישרללחימה לאחר נסיעה על שרשרו של מעל 100 ק "מ. מהמרכז לצפון.
    חלק נעו דרומה על מובילים. לאחר שבעית זיווד הטנקים נפתרה באילתור, מלגזות חשמליות מבתי כ
    קירור. גיוס ממש בכח של משאיות עם מנופים להעברת המלגזות.
    להדגשה: גם במצב קשה. עם הכנה נכונה מראש.
    הסיכוי להצליח רב יותר.
    הכנה נכונה לא תמיד כסף.
    אם מה שיש יתפקד נכון.
    כבר נצחנו.

    • תודה רבה על ההמלצות.
      רק מלמד שגם בשעות משבר
      חשיבה מעבר לקופסה
      חשובה מאד גם אם מישהו
      שכח לסדר את הבלגן לפני.
      מה שנדרש למנוע.

  2. אכן כל מילה חקוקה בסלע! כה עצוב וכה מפחיד! וזאת בהערכה רבה לאלוף במיל' יצחק בריק; מפקדי בעבר ושותפי לדרך בהווה הניצב באומץ לבו בשער, ובתקווה שנעלה בדחיפות "לרכבת" הקרובה המגיעה לתחנה הגורלית לקיומנו!
    בהצדעה,
    אשר וינשטיין, משורר עברי ויזם חברתי

  3. האלוף יצחק בריק צודק.
    המחדל הזה שמתמשך לפחות 12 שנים זועק לשמיים ומגמד גם את המחדל האיום של מלחמת יום הכיפורים.
    המחדל הנוסף הוא שגם לאחר שיש הסכמה על המצב אז המדיניות הננקטת היא של שב ועל תעשה.
    אנשים רבים ישלמו בחייהם בגלל המחדל המתמשך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *