[בתמונה: היום בקושי אפשר לדבר עם הקצינים על צ'יפופו במצרים. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכת הספר שימוש הוגן]
[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]
הרמטכ"ל, אביב כוכבי החליט כי מפקדי צה"ל יחויבו בקריאת ספרות מקצועית. בכל שנה יגדיר הרמטכ"ל ספר, מאמרים ומדיה דיגיטלית שיהיו חובה לקצינים מדרגת סא"ל ומעלה. כוכבי אמר כי "קצינים חייבים להיות אנשי מקצוע. למידה מתמשכת של אומנות המלחמה, היא שם נרדף למקצועיות, מנהיגות, אחריות ומוסריות".
רק שהרצון להתפחות אישית הוא, במידה רבה, תלוי אישיות. רוב האנשים חסרים את הסקרנות האינטלקטואלית, המהווה דרישת סף בדרכו של האדם לחפש תשובות לסוגיות המעסיקות אותו. קצינים אינם יוצאי דופן.
אבל, הסקרנות הזו ניתנת להנחלה בגיל צעיר יחסית
שניים ממפקדי השדה שנחשבו לקצת יותר אינטלקטואלים מהסביבה הצה"לית הם תא"ל במיל' גל הירש והאלוף אמיר ברעם המכהן כאלוף פיקוד צפון.
המשותף לשניהם? שניהם בוגרי הפנימייה הצבאית. הירש בתל-אביב וברעם בחיפה; ושניהם חויבו בשעתיים של לימודי היסטוריה צבאית, במהלך לימודיהם בפנימיה. גם הירש וגם ברעם מסוגלים להרצות על מסעותיו של חניבעל והשפעותיהם על האיגוף האנכי.
המסקנה היא שסקרנות אינטלקטואלית מטמיעים באנשים בגיל צעיר. ומה שלא יעשה בצה"ל ברמת הפיקוד הזוטר, לא יקרה ברמה הפיקוד הבכיר.
התוצאה:
- אם פעם אפשר היה לדבר עם קצינים בצבא הירוק על קלאוזוביץ ולידל הארט; והם ידעו מי היו גודריאן, רומל, פון מאנשטיין, בראדלי ומונטי; אם פעם קצינים בצבא הירוק קראו את 'הרגלים מסתערים' של רומל וידעו משהו על אבי הקרב המשולב;
- אם פעם אפשר היה לדבר עם קצינים בחיל אוויר על ג'וליו דואט בילי מיטשל, קרטיס לה-מאי ואדולף גאלאנד. היום בקושי אפשר לדבר עם הקצינים על צ'יפופו במצרים...
[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן] [לקובץ מאמרים על בכירות ומשמעויותיה, לחצו כאן]
הדור הנוכחי ולא רק בצה"ל הוא דור נבער מדעת.
השכלתו הרחבה מצומצמת ביותר.
הם יודעים רק מה שצריך לעשות.
כך אינם יכולים להתמודד במצבים משתנים.
בנוסף הם לא יכולים לשפוט האים המידע שקיבלו הוא אמין או לא.