סוזי בן ברוך: חיזור אלים – נורות אדומות טרם הנישואין

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

[מאמר זה פורסם במקור ב'כתב עת' מס' 6, מספר של המשרד לביטחון הפנים, 2014]

ד"ר סוזי בן ברוך שרתה במשטרת ישראל 35 שנים בתפקידי חקירות ומודיעין, קהילה ומשמר אזרחי ועבריינות נוער. שימשה כקצינת נוער ארצית במשטרת ישראל. מרצה בנושאי משטרה וחברה. מאחריה כארבעים שנות ניסיון בעבודה עם נוער. בכתיבתה היא מסתייעת בניסיונה הרב בשטח, כמובילה וכשותפה לשינויים הרבים שנעשו בתקופת שירותה.

*  *  *

"נסיכה אחת נשקה לצפרדע, והוא היה לה לנסיך.

'בהתחלה הכל היה בסדר, ופתאום, יום אחד,אני לא יודעת מה קרה לו', היא סיפרה במעון לנשים מוכות.

אני בטוח שיש סימנים על כל צפרדע המעידים איזה נסיך הוא יהיה. צריך עין מאוד פקוחה כדי לראות אותם,

ונסיכות,  כיידוע, מנשקות בעיניים עצומות"....

(פינת השלולית, מאיר עוזיאל).

 קיימים סימנים מעידים ברורים לכך שבן הזוג הוא מתעלל פוטנציאלי

בנות, גזרו ושמרו: נורות אדומות - סימנים ראשונים לבן זוג מכה ולבת זוג מוכה:

אם המענה על מחציתם של הסימנים הללו חיובי, אזי, הקשר הוא מקרה קלאסי של חיזור אלים... (מתוך ראיון עם גב' רונית לב ארי):

  • קינאה מוגזמת - גילויי קינאה במינונים גבוהים ובצורת התנהגות שתלטנית.
  • רכושנות - מחליט לה מה ללבוש וכיצד להתאפר. דורש את אישורו לפעולות ולמעשים שלה.
  • בידוד- מציג את חבריה ומשפחתה באורח שלילי וטוען כי היא לא מתנהגת אותו הדבר לידם או שהם משפיעים עליה לרעה. מפרש את הבילויים שלה עם משפחתה וחבריה כחוסר נאמנות ומאשים אותה בכך שהיא אוהבת אותם יותר מאשר אותו. בנוסף, מעתיר עליה שפע כלכלי על מנת לבודד אותה מהעולם החיצון, לקשור אותה אליו וליצור סוג כלשהו של תלות כלפיו.
  • זלזול וחוסר הערכה - מעליב, משפיל, לועג ומזלזל בה ובמעשיה בנוכחות אנשים אחרים.
  • ביקורת רבה והאשמות - מאשים אותה בבעיות שיש ביחסים ביניהם או בבעיותיו שלו.
  • חשדנות רבה - כל איחור או אי מענה לטלפון גורמים לסצנות קינאה.
  • פתיל קצר - מתרגז ומתפרץ לעיתים קרובות.
  • תפיסת המציאות בשחור ולבן - הוא בעל דעות פסקניות בנושאים שונים כגון סטריאוטיפים וגזענות.
  • איומים - מאיים או רומז שיפגע בעצמו או בה אם תעזוב אותו. כמו כן, מאיים בעונש על התנהגות "לא נאותה" שלה.
  • התנהגות אובססיבית - מתקשר לטלפון שלה ללא הרף שוב ושוב, עוקב אחריה ואחרי השיחות שלה או בודק הודעות בפייסבוק. בנוסף, מתנהג התנהגות מאוד כפייתית ואינטנסיבית. היחסים נעשים מהר מאוד צפופים.
  • השינוי מתחיל בך - מבטיח שאם את תשתני, גם הוא ישתנה והכל יהיה בסדר ביניכם.
  • הפחתת ערך והכחשה - אחרי שרבו והשלימו, הוא מפחית מערך הפגישה שלה ומאשים אותה שהיא גרמה לו להתנהג כך.

[לסרטון המחשה ביו טיוב, לחצו כאן]

הורים, גזרו ושמרו: נורות אדומות בהתנהגויות/ בתגובות של בת הזוג להתנהגויות של בן זוגה:

אם המענה על מחציתם של הסימנים הללו חיובי, אזי, הקשר הוא מקרה קלאסי של חיזור אלים... (מתוך ראיון עם גב' רונית לב ארי):

  • רכושנות - נכנעת לרוב רצונותיו ונמנעת לעשות דברים מתוך חשש שתכעיס אותו או תפגע בו.
  • פוחדת מתגובותיו על מעשיה או על דבריה.
  • גילויי קינאה ורכושנות קיצוניים - מתרצת תירוצים כגון: "הוא אוהב אותי מאוד, מפרגן לי, אכפת לו, הוא דואג לי..."
  • התפרצויות זעם ללא כל פרופורציה - מאשימה את עצמה, מרגיעה אותו ומבטיחה שזה לא יקרה עוד פעם, "אני לא בסדר".
  • כאשר מאיים בהתאבדות אם תעזוב אותו - מפחדת עליו, עושה הכל בכדי לרצות אותו.
  • סגירות חברתית - מתרצת את המצב בתירוצים שונים כגון:"הוא שומר עלי, הוא היחיד שאוהב אותי, הוא צודק כשהוא אומר שהם לא אוהבים אותי..." (גל, 2003; לב ארי ויאירי, 1996).

אם נדע - לא נופתע...

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי United States Mission Gene לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן]

One thought on “סוזי בן ברוך: חיזור אלים – נורות אדומות טרם הנישואין

  1. הרצח של מיכל סלה עורר פחד אחר, כי הפעם זו לא האישה המוחלשת, השחורה, הערבייה, מאזור המצוקה, ובעלה הוא לא הפסיכי, העבריין, איש השוליים
    הרצח שלה מסעיר כל כך כי הוא לא מתיישב עם שום דבר שמוכר לנו. כי הוא לא מספק לנו איזה סיפור מארגן שיעשה סדר. שיתאר את הכתובת שהייתה על הקיר, שיצבע את הדמויות בסטיגמות המוכרות.
    מיכל סלה ובעלה לא מסתדרים לנו בשום תבנית. לכן זה מפחיד!!!
    היא עובדת סוציאלית, מגיעה ממשפחה איתנה, אחותה פעילה פמיניסטית מוכרת. הוא עובד עם נוער בסיכון. עמודי הפייסבוק שלהם מספרים על זוג אהוב מאוד, על זוג אוהב ומתרגש עם הולדת תינוקת קטנה, רק בת שמונה חודשים. אין עבר פלילי, אין עבר של אלימות, אין רקע נפשי מוכר, כל הסובבים להם לא מתארים שום סימן או אות. והיעדר הנראטיב ממלא אותנו אימה.
    כל החיים מלמדים אותנו מהן נורות האזהרה. איך לזהות מצוקה, מה הסימנים המטרימים.
    אבל נורות אזהרה הן לא רק כלי לסיוע והצלה, הן גם משכך כאבים חזק במיוחד. הן מסייעות לנו להרחיק מאיתנו את הסיפור. לספר לעצמנו שזה לא אנחנו, זה "הם" – הנשים המוחלשות, שחורות, הערביות, מאזורי המצוקה. זה הפסיכים, העבריינים, השוליים.
    כנראה שהמציאות מורכבת יותר, ולכן הרצח של מיכל סלה כל כך מטלטל. כי על פניו – מיכל יכולה להיות כל אחת מאיתנו. או כפי שאחותה אמרה: "אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות בכל משפחה". עלינו לנסות ולפענח מדוע נשים נרצחות על ידי מי שאהבו אותם, כי הידע שלנו בנושא מועט, רוב האלימים לא רוצחים את בנות זוגן, התשובות הן במקום אחר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *