לי שי זלוצ'ובר: כיצד נעלה מוטיבציה ונשפר ביצועים?

תקציר: אחת ההנחות הרווחות בשנים האחרונות היא שמוטיבציה היא תופעה דינמית, כלומר, זה לא שאדם "מונע" או "לא מונע" להצליח, אלא מדובר על רצף. משמע, ניתן להניע אדם ולעורר בו מוטיבציה. הבנה זו הובילה לשינוי בהתמקדות בכך שיש צורך באנשים בעלי מוטיבציה גבוהה על מנת להניב הצלחה…

[בתמונה: כיצד נעלה מוטיבציה ונשפר ביצועים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]
[בתמונה: כיצד נעלה מוטיבציה ונשפר ביצועים? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בפברואר 2023

[בתמונה: המחברת, לי שי זלוצ'ובר]

הבנת הגורמים שמנבאים הצלחה בקריירה ובלימודים הוא נושא שמעניין אנשים וארגונים רבים. החל משנות השמונים של המאה העשרים, קיימת ההכרה כי "הצלחה" כפי שאנו מכנים אותה, דורשת יכולות קוגניטיביות וגורמי הֲנָעָה (גורמים מוטיבציוניים).

אחת ההנחות הרווחות בשנים האחרונות היא שמוטיבציה היא תופעה דינמית, כלומר, זה לא שאדם "מונע" או "לא מונע" להצליח, אלא מדובר על רצף. משמע, ניתן להניע אדם ולעורר בו מוטיבציה.

הבנה זו הובילה לשינוי בהתמקדות בכך שיש צורך באנשים בעלי מוטיבציה גבוהה על מנת להניב הצלחה. כלומר אם בעבר חיפשו אנשים בעלי תשוקה ורצון להצליח, היום יודעים כי ניתן להניע אנשים ולשתול בהם את הרצון להצלחה ויש דרכים רבות להשיג זאת.

מוטיבציה איננה תכונה קבועה ויציבה אצל האדם, אלא תלוית הקשר ותחום ספציפי. כך שלא רק שניתן להניע אנשים בדרכים שונות כדי לשאוף להצלחה, אלא שהמוטיבציה יכולה להשתנות בהתאם למשימה המוטלת על האדם וההקשר בו הוא נמצא, בין אם זה בעבודה ובין אם זה בחייו האישיים. ההבנה, כי אנשים הם סובייקטיביים ושונים, דורשת מהפרט - ומהארגון שמעסיק אותו ושואף להניע אותו ביתר חוזק - לשים לב לתחומים שבהם הוא אישית היה רוצה לשפר ולמצוא את השיטות היעילות שיניעו אותו לעשות זאת.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[להרחבת המושג: 'מוטיבציה', לחצו כאן]

הדרך להעלאת המוטיבציה יכולה להיות שונה בין תחום לתחום; ויש להיות מודעים לכך. לדוגמה, אם מה שמניע את האדם להצלחה בעבודה זו התחרותיות מול חברו, שתמיד מצליח להגיע להישגים גבוהים משלו; אין אומר שזה מה שיעזור לו ויניע אותו לאורח חיים בריא. כאן אולי יש צורך בהנעה מסוג שונה.

אחת האמונות המוטיבציוניות החשובות היא מסוגלות עצמית: האמונה של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה ספציפית ולצלוח בה. מסוגלות עצמית נמצאה קשורה באופן חיובי לרמות גבוהות יותר של הישגים ולמידה, כמו גם למגוון רחב של תוצאות אקדמיות הסתגלותיות, כמו: רמות מאמץ גבוהות יותר; והתמדה מוגברת במשימות קשות (Pintrich & Schunk, 2002).

כך שיש חשיבות רבה להנחיל בעצמנו כי אנו מסוגלים לבצע את המשימה, להאמין בכך על מנת שמלכתחילה ניגש אליה אם שאיפה לבצעה על הצד הטוב ביותר, כי אנו מאמינים שזה אפשרי. המלצה לעשות זאת היא להציב מטרות קטנות בכל פעם עד ליעד הסופי ולשייך את ההצלחה לעצמנו ולא לגורמים חיצוניים, כך נגביר את האמונה כי יש בנו את המסוגלות להצליח בתחום הספציפי אותו נרצה לשפר.

[בתמונה: ברק אובמה: מופת של מסוגלות עצמית והעצמת המסוגלות העצמית אצל בוחריו. התמונה המקורית של ברק אובמה היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי José Luís Agapito לאתר flickr]

[להרחבת המושג: 'מסוגלות עצמית', לחצו כאן]

דרכים נוספות להעלאת המוטיבציה הן מצד ארגונים והן באופן אישי

נמצא כי אנשים - בעלי מוטיבציה גבוהה יותר - נוטים להתאמץ, אם קיימת בהם הציפייה כי המאמץ יוביל לביצועים טובים ותגמולים חיצוניים כמו הערכה.

בנוסף, נמצא כי עובדים משקיעים מאמץ רב יותר במשימות הניתנות להם, כאשר התוצאה של עבודתם מניבה סיפוק מהותי, כמו עניין אישי ואתגר (Katzell & Thompson, 1990).

משתנה נוסף שעשוי להעלות מוטיבציה של עובדים וסטודנטים, הוא תכנון הקריירה שלהם ושאיפותיהם לעתיד. על פי מודל ההצלחה הפסיכולוגי של (Hall and Foster, 1977), עובדים יגיעו להצלחה וליישום יעדים, אם קודם כל, יגדירו מהם. כלומר, יש צורך לתכנן את הקריירה ולקבוע את היעדים, שרוצים להשיג בתוכה, כך שקביעת היעדים תוביל למאמץ רב יותר להשגתם. יתר על כן, כאשר אנשים מציבים יעדים ראליים וברי השגה; זה הופך אותם להיות יותר מעורבים בקריירה שלהם; ולשלוט טוב יותר בעתידם. מחויבות זו בתורה גורמת לשאיפה להישגים גבוהים יותר ולהשגתם.

המלצות אלו מבוססות על ההשקפה הרב ממדית של מוטיבציה, בדיוק כמו שציינתי כי מוטיבציה איננה תכונה יציבה אלא אינטראקציה בין האדם לסיטואציה בה הוא נמצא. בהתאם לזאת, חשוב שלא נתייג את עצמנו, בתחומים רלוונטיים, כ"חסרי מוטיבציה" ובמקום זאת:

- נבחן מחדש, מה מעלה בנו את הרצון להצליח.

- נבחן את היכולות שלנו.

- נציב יעדים שניתן להשיג לפיהם; כמו גם את הדרך להשגתם.

- ונשיג אותם.

[בתמונה: יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK]

ככל שנשיג יותר ויותר מטרות קטנות בדרך את המטרה ה'גדולה', תעלה גם תחושת המסוגלות העצמית שלנו; ועימה, האמונה בעצמנו. כל אלה עשויים להוביל אותנו לשינוי מהותי בדרך להצלחה!

בהקשר זה, ראוי לצטט את מומחה הארגון, פרופ' יצחק אדיג'ס, (ראו תמונה משמאל) שכותב בבלוג שלו כך:

"האם הלכתם בהליכה ארוכה כשהיעד הסופי רחוק מכם? אנחנו צועדים ומסתכלים על היעד, וזה לעתים מייאש... אבל, כשאנחנו מסתכלים למטה, על הרגליים ועל הדרך שכבר עברנו, אנחנו מבינים כמה אנחנו מתקדמים, ועצם ההבנה הזו יוצרת מוטיבציה (אדיג'ס, 2019).

"על כן", טוען אדיג'ס, "התבוננו במטרה לטווח הארוך מדי פעם, אך לא ברציפות. במקום זאת, שימו דגש על שלבי השיפור הקטנים שאתם מבצעים בדרך למטרה הסופית ותשאבו כוח מהישגיכם עד כה. הישגים - קטנים ככל שיהיו - בדרך למטרה מעודדים ומקלים עלינו לשאוב כוח להמשך הדרך..." (אדיג'ס, 2019).

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מוטיבציה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *