[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
להבדיל מרוב המדינות הדמוקרטיות, שבהן עמידות השלטון, נשענת על מסורת של אחריות אישית, שקיפות, ויעילות במידתה, אין אחריות אישית בממסד הציבורי בישראל (כולל צה"ל והמשטרה); זולת קביעתה של וועדת חקירה, לאחר כשל מהותי; מה גם שהפער באיכות תפקודו של המגזר הפרטי, לזה שמתקיים בממסד הציבורי, מתרחב והולך.
מושג מפתח בכל שירות ציבורי במדינה מתוקנת הוא 'אַחְרָיוּתִיוּת' (Accountability) היא הנכונות והחובה של מוסד צבורי או של גוף שלטוני לתת דין וחשבון על פעולותיו ולשאת בתוצאותיהן. מושג זה משלב בתוכו את המושגים: אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון; והוא חייב - במדינה מערבית מתקדמת - להוות מרכיב חיוני בדפוסי העבודה של כל ממשל הציבורי.[להרחבת המושג 'אחריותיות', לחצו כאן]
[בתמונה: כרזת אינטרנט אחרי מותם של חניכי המכללה הקדם צבאית בנחל צפית, אפריל 2018. המקור: פייסבוק]
מוסד מבקר המדינה הנתפס כחזות הכול, מצביע על ליקוי ואו סטייה בדיעבד. ותואם לכשל הלאומי בהתמקדות לאירוע הנחקר, תוך התעלמות מחקר יסודי בסיבותיו.
מאחר ואמון הציבור בממסד הכרחי ליציבות המשטר הדמוקרטי, ולאור הימצאותם של אמצעי קליטה ותגובה כמעט לכל אדם בישראל, אמור הממסד כ"משרת ציבור", להמחיש "אחריות אישית" במתן שירותיו באיכות אופטימלית.
יעד שכזה נתן להשגה, באמצעות חקיקת חוק, ובשמו: "חוק התכנון הבקרה והדיווח". על פיו, כל בעל תפקיד ניהולי בממסד יחויב בהכנת תוכנית עבודה שנתית, לרבות הצגתה קבל עם ועולם. אחר כך מדי רבעון, ידווח לציבור על השגת היעדים, בהדגשת כשלים שאותרו, ואופני העלמתם עד הרבעון הבא; מה שהופך אותו (מדעת ואו בלעדיה) לאחראי אישית על הוצאתה אל הפועל. בעצמה, פתח תקווה להפעלת עוזריו, כבקרה אורגנית וכמשוב מידי ומלמד להנחיותיו.
חקיקתו של זה והוצאתו אל הפועל, קלה זולה ומהירה. קבילות החוק מעוגנת בתכניו, המהווים אבן יסוד בארגון וניהול מערכות, מה גם שרובם מצויים מזה זמן, בחוק החברות ובחוק חופש המידע. לביצוע החוק, מעמידה היום הטכנולוגיה מגוון אפליקציות לקליטת מידע ולתגובה, בהרף ובעלות אפסית.
החוק המוצע חף מכל פרמטר פוליטי ו/או פגיעה בתפיסת עולמם של מצביעי שמאל וימין, בעדות ובמיעוטים, בנשים ובגברים, בעניים ובעשירים, בשומרי מסורת ובחילונים. זאת, משום שכולו למענם.
בהפיכת האחריות האישית למעשה של שגרה, בלוויית מערכת יעילה של בקרה אורגנית, ושקיפות מלאה של הפעילות:, יהפוך הממסד בישראל, משליט מנוכר, למשרת ציבור של ממש; מה גם, שהתפוקה והיעילות בממסד הציבורי תוכפל. כדי כך שיהווה מקור שופע משאבים, להקמת מתקני אשפוז, לשיפור מהותי בתחבורה הציבורית, לחינוך מעולה, ולסגירת פערים בחברה. אתגר בר השגה.
