
[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 25 בנובמבר 2021

שירות בתי הסוהר הוא אחד הארגונים הצבאיים השוויוניים ביותר, יחסית: עד היום עמדו בראשו שתי נציבות, ונשים רבות היו מעמודי התווך שעיצבו את תורת ההפעלה שלו. אפילו בתמונה הייצוגית של שב"ס - שבחר המשרד לבט"פ לאתר שלו (ראו למעלה) - מופיעות שתי סוהרות וסוהר אחד.
לאחרונה, חטפה הקונספציה השוויונית הזו זעזוע מסוים, כשהשירות נאלץ לפנות את הסוהרות המשרתות בכלא גלבוע (לאסירים ביטחוניים) לבתי הסוהר האחרים, ולהותיר בו סוהרים גברים בלבד. ההטרדות המיניות שספגו הסוהרות; העובדה שיש חשד שסורסרו על ידי הקצינים למטרות מודיעיניות; והעובדה שהפתרון שנבחר היה סילוקן מתפקידן - כל אחד מאלה די בו כדי להצית את התקשורת, ולגדוש את סדר יומה ימים רבים...
והנה דממה... לא רק שכלי התקשורת לא זועקים, רובם (בייחוד אלה עם האג'נדה הפמיניסטית, לכאורה), שומרים על שקט רועם (רק ערוץ 20, מידה וישראל היום במדור הדעות דווחו על הפרשה, מסיבותיהם...). ללמד את מי שטרם הפנים, שתקשורת במאה ה- 21 איננה יותר כלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא כלי לדיס אינפורמציה בידיהם של בעלי העוצמה, שמעוניינים מאוד שהסיפור יחלוף 'מתחת לרדאר'....
[להרחבה בנושא 'דיס אינפורמציה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'עוצמה', לחצו כאן]
[לכתבה המלאה של לירן לוי במידה, לחצו כאן]
עובדות
תחילת הפרשה באמצע 2018. הכתב לענייני משטרה ומשפט בערוץ 20, לירן לוי חשף את סיפורן של 4 סוהרות מכלא גלבוע ושתי סוהרות מכלא מגידו. לטענתו, הסוהרות מבוהלות, חוששות למקום עבודתן ולא ממהרות לבטוח באיש (דיסטל אטבריאן, 2018).
נטען כי:
- על פי דרישתם של אסירים ביטחוניים, הועברו סוהרות מאגפים פליליים לביטחוניים, כתמורה למתן מידע ולשקט באגף.
- האסירים מתייחסים אליהן כאובייקט מיני, נוגעים באבר מינם כשהם מסתכלים עליהן, ואף שולחים ידיים לישבנן של הסוהרות (כן... אסירים שולחים ידיים לסוהרות!).
- מי שהתנגדה, הועברה לעבוד בכלא אחר.
- כשחיילת צעירה שהוצבה בשב"ס, ממוצא אתיופי, פנתה לאסיר הביטחוני וביקשה שיפסיק להטרידה, היא ננזפה, לדבריה, על ידי מפקדיה באמירה הגזענית הבאה: "אם עוד פעם תפני לאסירים הביטחוניים נחזיר אותך ואת משפחתך חזרה לאתיופיה."
תשמעו בעצמכם (החלקים הקשים צונזרו.... אבל גם מה שנשאר מצמרר)...
https://www.youtube.com/watch?time_continue=22&v=g9Ug6vptvqs[למאמר קודם בסוגיה זו באתרנו, לחצו כאן]
איך זה עובר בשקט?
הסיפור של לירן לוי נבדק בשב"ס. גלית דיסטל אטבריאן טוענת כי "בשב"ס הכחישו, אחר כך התנצלו, אחר כך פתחו בחקירה". עתה, גם עשו מעשה (שנוי במחלוקת) והפרידו.. בעקבות הממצאים כונסה גם ועדת הפנים של הכנסת, בהשתתפות הנציבה, עפרה קלינגר.
כל שנשאר זה לשאול שאלות רטוריות...
- האם ניתן להניח מהשקט התקשורתי שיש תפקידים גבריים ותפקידים נשיים, ושמקומן של סוהרות איננו בבתי סוהר למחבלים, ולהיפך?
- האם יש הבדל בשאלת שירות נשים בין צה"ל או משטרת ישראל לשב"ס? שירות בבית סוהר למחבלים הוא שירות ביטחוני-קרבי לכל הדעות. תארו לעצמכם, שצה"ל היה סוגר יחידות מעורבות, ומפנה לוחמות לתפקידים אחרים, או שמשטרת ישראל הייתה בונה יחידות על טהרת הגברים.. האם לא היינו שומעים, אז, זעקות מלחמה, בכל כלי התקשורת?

- איפה ארגוני הנשים? טוען לירן לוי: "איפה כל ארגוני הנשים שמילאו את פיהם מים, הם לא נתנו הכחשה אחת רצינית לסיפור הזה... האם העובדה שעיקר הלובי הנשי מורכב מאנשי שמאל יצר קונפליקט בקרב ארגוני הנשים, שגרם להם להעדיף סוגיות את הסוגיה הפלסטינית על פני המאבק בהטרדות? למה תת אלוף אופק בוכריס למשל, הוא מטריד חשוב הרבה יותר ממנהיג האסירים הביטחוניים, עטאללה, שמופיע בסרטון למעלה - ומנהל בעצם את בית הסוהר?

- האם השקט נובע מכך שבראש שב"ס עומדת אישה? טוען לירן לוי: "... יש לי תחושה, שאם בראש שירות בתי הסוהר היה עומד גבר, כבר היו מעמידים אותו מזמן על הגרדום..." והוא צודק. תזכרו מה חטף המפכ"ל, רוני אלשיך, על אי גיבוי קרבנות הטרדה מינית...
- איפה הארץ? איפה ידיעות אחרונות? איפה ערוצי הטלוויזיה למעט ערוץ 20? היכן כל אלה, שכל כך מסורים למאבק הפמיניסטי בכלל ולמאבק בהטרדות המיניות בכלל? מה, הפרשה הזו איננה מעניינת מספיק? הדיון בוועדת הכנסת לא היה מרתק מבחינה תקשורתית? רק דיונים הקשורים למשטרה או לצה"ל מעניינים? גורמי התקשורת היחידים שפרסמו הם ערוץ 20, ישראל היום (בעמוד הדעות) ומידה.
מניעת הטרדות מיניות? שוויון זכויות? חחח... זה מאבק העוצמה, טמבל!
כל העיסוק הציבורי בפרשה הזו נגוע באינטרסים זרים ומגעיל לטעמי, אבל לא מחדש לנו מאומה. זו דרך העולם...
מה שמניע כל מערכת מורכבת, כולל התקשורת וארגוני הנשים הוא הצורך הבלתי פוסק לצבור עוצמה. הערכים הם רק אמצעי... הם יעשו שימוש בטיעונים ערכיים כשזה ישרת את מאבקם ולהיפך: יתעלם מסוגיות ערכיות וירד 'למדרון אחורי' כשזה יפגע בהם.
התופעה הזו קרויה מאבק העוצמה (The Struggle for Power). כתוצאה ממנו נוטות מערכות מורכבות להתמרכז למספר קטן והולך של מוקדי כוח. למרות היותה של תופעה זו הכוח המניע של ארגונים, היא אינה זוכה לבולטות הראויה לה במדעי החברה ובספרי הניהול.
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]
[להרחבה בנושא 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'מאבק העוצמה במערכת מורכבת', לחצו כאן]
אז בכל פעם שאתם שומעים על ערכים בתקשורת מפי מישהו שמנסה לצבור עוצמה, תדעו שעובדים עליכם!
[לריכוז המאמרים אודות תופעת ה- MeToo# והשלכותיה, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- לירן לוי (2018), עקב הטרדות מצד אסירים ביטחוניים, שב”ס מוציא את הסוהרות מכלא גלבוע, מידה, 15/11/18.
- גלית דיסטל אטבריאן (2018), מחבל מטריד מינית חמור ממחיצה בכיכר, ישראל היום, 3/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), ארגוני נשים אוהבים נשים? ייצור ידע, 8/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), עוצמה, ייצור ידע, 14/8/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
Pingback: MeToo# באתר ייצור ידע - ייצור ידע