אבי ברוכמן: דיאגנוזה ופרוגנוזה במשטרה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Jills לאתר Pixabay]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

לאחרונה, התפרסמו באתר "ייצור ידע" שני מאמרים של עמיתי:

שני המאמרים משתמשים ונעזרים בתחום הידע מעולם הרפואה להציג את הבעיה.

השימוש באנלוגיה מעולם התוכן של הרפואה אינו חדש בקרימינולוגיה, למשל השימוש בהגדרות מניעת עבריינות ופשיעה.

[למאמר, 'אנציקלופדיה לבריאות המשטרה', לחצו כאן]  [למאמר, 'אלשיך משאיר אחריו ארגון חולה', לחצו כאן]

במודל הרפואי לבריאות הציבור, מניעת תחלואה נעשית בשלוש רמות עיקריות:

  • מניעה ראשונית שבה מחוסנת כלל האוכלוסייה למניעת תחלואה;
  • מניעה שניונית מתמקדת באוכלוסייה בסיכון;
  • ומניעה שלישונית ניתנת לאנשים שכבר חלו במחלה, ולמנוע התפשטותה.

מכאן, התפתח תחום מניעת פשיעה ועבריינות שעשה שימוש במונחי הרפואה, ונבנו תהליכים ומודלים למניעת פשיעה בשלוש רמות: ראשונית, שניונית ושלישונית.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי frolicsomepl לאתר Pixabay]

נגדיר את המושגים מעולם הרפואה:

דיאגנוזה (אבחנה): אבחנה רפואית ואו פסיכולוגית שממנה סובל המטופל. האבחנה נעשית באמצעות בירור אמנזיה וכלים איבחוניים שונים, בעיקר תוך הסתמכות על מחקרים וכלים סטטיסטיים.

פרוגנוזה (תחזית): הדרכים והסיכוי שניתן על ידי הרופא באשר לסיכויי החלמתו.

לדעת שני עמיתי המלומדים ד"ר יחזקאלי ועו"ד פישלר ארגון המשטרה הוא 'ארגון חולה'', ואני מסכים ומקבל את הבחנתם ה'רפואית'.

יחד עם זאת, כתבתי בעבר ואני חוזר ומדגיש, שלהערכתי ה'מחלה' של ארגון המשטרה אינה סופנית והיא ברת טיפול והחלמה. הדוגמה ההיסטורית, הזכורה לכולנו, היא אותה מהפכה שהוביל רודולף ג'וליאני במשטרת העיר ניו יורק. בשנת 1993 הוא נבחר לראשות העיר, כשהוא מקבל משטרה ''חולה', לא אפקטיבית ומושחתת. תוך תקופה קצרה יחסית ושימוש בתהליכי ניהול אחרים וחדשניים, הצליח להוריד בצורה דרמטית את הפשיעה בעיר, להגביר את תחושת הביטחון ואמון הציבור במשטרה (גוליאני, 2002):

לטעמי, אחד המדדים החשובים ביותר לאפקטיביות משטרתית הינו אמון הציבור במשטרה. לצערנו, 70% מתושבי המדינה אינם נותנים אמון במשטרה. כאשר, מנתחים את השאלה, מדוע ואיך הגענו למצב זה? (דיאגנוזה) נגיע לתשובות רבות, מרביתן מופיעים בשני המאמרים שהזכרתי ( פישלר 2018;  ויחזקאלי, 2018)

שני הגורמים המרכזיים למצב זה קשורים לתפיסתי, לשני מושגים מרכזיים 'תרבות ארגונית' ומקצועיות קצינים ושוטרים כאחד. על שני מושגים אלו כתבנו ונכתבו מאמרים רבים. זה עולם תוכן מרכזי במדעי המשטרה (קראו עליו באתר "יצור ידע")

בהתאם לפרסומים בעת האחרונה, ככל הנראה, מפכ"ל המשטרה הנוכחי רנ"ץ רוני אלשיך יסיים את הקדנציה שלו.

לתפיסתי, השר הממונה והמפכ"ל החדש, יכולים להיעזר בטרמינולוגיה שהזכרנו. להוביל מהפכה שתשנה את אמון הציבור במשטרה על ידי שינויים מהרמה הראשונה, הן בתרבות הארגונית והן במקצועיות הארגון.

ידע רב קיים מתהליכים כאלה במשטרות דמוקרטיות בעולם, ואנחנו רוצים את טובת הארגון ומוכנים לסייע ולעזור.

ארגון המשטרה – ארגון חולה: דיאגנוזה ופרוגנוזה - אפשר גם אחרת!

מקורות

One thought on “אבי ברוכמן: דיאגנוזה ופרוגנוזה במשטרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *