אילי גולדברג: אסירים ביטחוניים וביטחון לאומי

img_8807

[לאוסף פרסומיה של ד"ר אילי גולדברג באתר, לחצו כאן]

גונדר משנה בגמלאות, ד"ר אילנה (אילי) גולדברג (ראו התמונה למעלה) היא קרימינולוגית, ששירתה בשב"ס ישראל שנים רבות במגוון תפקידים וניהלה ארבעה בתי סוהר, בהם בית סוהר לנוער "אופק". כיום מרצה במכללה האקדמית בית ברל.

*  *  *

ביוני 2008 הגישה גונדר משנה ד"ר אילי גולדברג את עבודת הגמר שלה למכללה לביטחון לאומי של צה"ל. שם העבודה: אסירים ביטחוניים:  הדינמיקה בין האסירים לבין החברה הפלסטינית, והקשר לסוגיית הביטחון הלאומי בישראל (2007-2000). לאור בקשות של רבים, נאותה ד"ר גולדברג להעלות את העבודה לכאן, ולאפשר הורדתה לכל מבקש, והיא מונחת כאן לשימושכם:

[להורדת העבודה לחצו כאן: %d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92]

תקציר העבודה

ארגוני הטרור שואפים לחיסול מדינת ישראל באמצעות מאבק מזוין. בשנים האחרונות התווסף מימד דתי, אסלאמי קיצוני, שמדגיש את חוסר המוכנות להכיר במדינת ישראל ואת הפן הערבי מוסלמי בסכסוך (דסקל,2004 א'). הטרור נתפס כאיום  על מדינת ישראל, ובעל השפעה על תהליך מדיני ועל שגרת החיים (אשכנזי,2001; קופרמן וטרנט, 1993).

במסגרת המאבק של מדינת ישראל בטרור הפלסטיני נאסרו ונעצרו בבתי הכלא בישראל אלפי פלסטינים. יש הטוענים שהתנהלות האסירים הביטחוניים מושפעת מהרחוב הפלסטיני, מדעת הקהל הבינלאומית ומדעת הקהל הישראלית, וההיפך, לאסירים יש השפעה על החברה הפלסטינית ויש להם יכולת לגייס תמיכה רחבה ברחוב הערבי, בדעת הקהל הישראלית ובמישור הבינלאומי (סביתי, 2003). ה"דור החדש" של ארגוני הטרור הפלסטיני  בישראל ובשטחים בנוי על עקרון ארגון רשת, עם היררכיה שטוחה ("flat") ומבוזרת תוך האצלת סמכות לקבלת החלטות. הרשת בנויה מקישורים רופפים (לא מקרבה ראשונה) בין הקבוצות ובין הפרטים המפוזרים (Zanini, 1999).

במחקר זה נחקרת, לראשונה, אוכלוסיית האסירים הביטחוניים בבתי הסוהר בישראל והדינאמיקה בין האסירים הביטחוניים לבין החברה הפלסטינית והקשר של כל אלה לביטחון הלאומי בישראל.

מטרת מחקר זה לבחון את הדינמיקה הקיימת ביחסי אסירים הביטחוניים בישראל והחברה הפלסטינית והשפעתה על הביטחון הלאומי.

שאלת המחקר היא, האם האסירים הביטחוניים בישראל מהווים מוקד כוח, ומהו הסיכון שיש לחברה בישראל כתוצאה מפעילות יזומה של אסירים ביטחוניים בתקופת כליאתם.

שאלת המחקר תיבדק באמצעות שתי השערות:

  • הראשונה היא שהאסירים הביטחוניים  מהווים מוקד כוח.
  • ההשערה השנייה היא, שמידת הסיכון מהאסירים הביטחוניים היא נמוכה, מאחר והאירועים היזומים על ידי האסירים יכולים להוות גורם מאיץ בלבד לתהליכים שמתרחשים בחוץ, וחסרי השפעה בזכות עצמם.

במחקר נמצא שהאסירים הביטחוניים אכן מהווים מוקד כוח וזאת באמצעות המבנה הארגוני של תת מערכת האסירים הביטחוניים בכלא, שמשולב במבנה הרשת של ארגוני הטרור הפלסטיני, באמצעות היכולת שיש להם לקיים תקשורת דו סטרית, ישירה ועקיפה, עם הגורמים השונים מחוץ לכלא, ובאמצעות הנהגת האסירים שהתחזקה, ולאחר שחרורה לקחה תפקיד משמעותי בחברה הפלסטינית.  בנוסף לכך, המדיניות של  מדינת ישראל, שהתבססה על "קניית שקט" וויתורים, סייעה להתגבשות והתחזקות מוקד הכוח זה.

בניתוח אירועים שליליים (בעיקר שביתות רעב קבוצתיות), שיזמו האסירים הביטחוניים בכלא, נמצא כי משנת 1972 התרחשו אחת עשרה שביתות רעב קבוצתיות, ואילו החברה הפלסטינית הגיבה בהפרות סדר רק לארבע מהם (1986, 1992, 1999, 2000). משנת 2000 לא הגיבה החברה הפלסטינית בהפגנות המוניות ברחוב לאף אירוע בכלא.  כמו כן, נחקרו שני מקרי בוחן, שהציגו תמונת עומק על הדינאמיקה בין האסירים הביטחוניים לבין החברה הפלסטינית (שביתת רעב קבוצתית בקיץ 2004 ופרסום "מסמך האסירים" בשנת 2006).  מסיכום האירועים בכלא בשנים האחרונות (2000-2007) נמצא שהשפעתם של האסירים הביטחוניים על החברה הפלסטינית נמוכה. הרחוב הפלסטיני "התעורר" והזדהה עם האסירים, רק כאשר היו גורמים אחרים שיצרו את התסיסה והאירוע בכלא היה "זרז" בלבד.

%d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d

[מקור התמונה: צילום מסך מסרטון יו-טיוב]

נראה כי בעקבות תהליכי שינוי שעוברת החברה הפלסטינית (קימרלינג ומגדל, 1999), שהפכה, עם השנים, לישות שלטונית הנמצאת באינטראקציה עם העולם המערבי מחד והעולם הערבי מאידך, השתנה מעמדם של האסירים הביטחוניים. ממוקד כוח משמעותי בשנים עברו, הפכו האסירים הביטחוניים לקבוצת לחץ, או כפי שהגדיר זאת אסיר בטחוני "סקטור", אשר יכולת ההשפעה שלו שולית.

יתרה מזאת, נראה כי למאסר עצמו נודעת משמעות, שכן האסירים הורחקו בפועל ממוקדי קבלת החלטות ברשות הפלסטינית. כמו כן נראה שהאסירים הביטחוניים (כמו האסירים הפליליים), שחלק גדול מהם שפוט לתקופות מאסר ארוכות, עוברים תהליך של הסתגלות למאסר, לחיים בכלא. המוטיבציה שלהם ממוקדת בתנאי המחיה שלהם ובשחרורם, ופחות באינטרסים של החברה הפלסטינית. נמצא שכל האירועים היזומים בכלא באו במטרה לשפר את תנאי המחיה ולקדם את שחרורם.

ליוזמות אסירים מתוך הכלא יש פוטנציאל גדול לנזק, אך כדי שהם יעוררו את הרחוב הפלסטיני חייבים להתקיים שני תנאים:

  1. קונסטלציה חברתית מתאימה, שהתנהגות האסירים בכלא תשתלב בה, כמו התסיסה בחברה הפלסטינית לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה.
  2. מדיניות הססנית של מדינת ישראל והפגנת חולשה.

מסקנה מרכזית העולה מהמחקר, מצביעה על כך שבעקבות השינוי שעברה החברה הפלסטינית והתגבשותה כישות פוליטית לכל דבר, השתנה מעמדם של האסירים הביטחוניים בישראל. הם חדלו להוות מוקד כוח אקטיבי בניהול המאבק, ונשארו רק "סמל למאבק". לכן מידת הסיכון מהם קטנה, והם אינם מהווים עוד איום לביטחון הלאומי, או איום אסטרטגי.

תיאור מצב האסירים הביטחוניים ומסקנות המחקר מספקות תרומה, שעשויה להוות מצפן לקברניטים ומקבלי ההחלטות, אשר אלה עיקריה:

  1. מסקנות המחקר מובילות לשינוי בהגדרת מעמדם של האסירים הביטחוניים ממעמד של מוקד כוח למעמד של קבוצת לחץ.
  2. המחקר מציג, לראשונה, תמונה חברתית מקיפה של אוכלוסיית האסירים הביטחוניים מנקודת מבט התפתחותית.
  3. במחקר זה לראשונה, הוצג מבנה הרשת החברתית של האסירים הביטחוניים בישראל שמשולבת עם רשת הטרור העולמית, דבר המצביע על פוטנציאל הנזק שיש לקבוצה.
  4. המחקר מספק ניתוח סוציולוגי, פסיכולוגי ומבני של אוכלוסיית האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל.

בכל אלה יש כדי לגבש מדיניות מתאימה להתמודדות איתם.

מחקר זה פותח כיווני מחקר נוספים: בחינת האינטראקציה בין האסירים לבין ארגוני הטרור וקביעת כיוון ההשפעה הדומיננטית; ניתוח מאפייני קבוצת הלחץ של האסירים בכלא מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית; דרכי הסתגלות האסירים הביטחוניים בכלא והשפעות על האישיות; ההבדלים בין השפעות המאסר על האסירים הביטחוניים לעומת האסירים הפליליים; השוואת האסירים הביטחוניים לאסירים של ארגוני טרור בעולם וניתוח הפרות הסדר שהיו בבתי הסוהר בעולם.

 לסיכום, המפתח לניהול נכון של קבוצת לחץ זו הוא לשמור על האיזון הנכון בין הגורמים המשפיעים על התנהגות אסירים, התהליכים בחברה הפלסטינית ומדיניות תקיפה של מדינת ישראל תוך שמירה על "קווים אדומים".

%d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-2

[בתמונה: אסירים ביטחוניים. צילום: דוברות שב"ס]

[להורדת העבודה לחצו כאן: %d7%90%d7%a1%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%97%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92]

[לאוסף פרסומיה של ד"ר אילי גולדברג באתר, לחצו כאן]

   

One thought on “אילי גולדברג: אסירים ביטחוניים וביטחון לאומי

  1. Pingback: דילמת האסירים הביטחוניים - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.