תקציר: מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני: הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

עודכן ב- 8 באפריל 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מי שמחפש את הסיבות לחוסר יכולתו של צה"ל לצבור הישגים אסטרטגיים משמעותיים ב'מלחמת חרבות ברזל', ימצא חלק מהותי מהן במאמר הנוכחי, המפרט את הנוסחה שהתווה פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה / לכישלון ארגוני:

הצלחה ע"פ אדיג'ס היא הפונקציה שבין העשייה והפתיחות החיצונית לאינטגרציה הפנימית. ככל שגדלים הסכסוכים הפנימיים (המכנה של פונקציית ההצלחה) הופכת הפונקציה לשלילית. הנוסחה הזו ניתנת, אגב, לאבחון מספרי בקלות יחסית.

זה בדיוק המצב השורר, באביב 2024, בישראל השסועה בין גורמים פוליטיים ובין הצבא, ובין האמריקנים לדרג המדיני, שגילה שהצבא ממש לא שואל אותו. והאמריקנים, הם הבחינו בהיעדר הלכידות בהנהגה, ובתבונה רבה מתמרנים בין הדרג המדיני לצבאי, ועושים כמיטב יכולתם למסמס את הישגי המלחמה, כדי להכין את התנאים ה'נכונים' בעיניהם, ליום שאחרי...

אבל, בואו ונתחיל מההתחלה

מה נדרש על מנת שקבוצת כדורגל תזכה באליפות? עבודה קשה והרבה מזל.
מדוע מזל?

כי בעוד החלק של בניית הקבוצה ויצירת הרמוניה בין חלקיה היא סוגיה מקצועית (שגם בה ממלא המזל, אגב, תפקיד חשוב...); אין לקברניטי הקבוצה שליטה על איכות הליגה באותה שנה ורמת הקבוצות המובילות בה. בשנה מוצלחת, גם קבוצה בינונית יכולה לזכות, אם רמת המתחרות שלה, באותה שנה, נמוכה יחסית; ולהיפך. גם אם בנינו קבוצה מעולה, בשנה שבה מתעלות גם קבוצות אחרות, נתקשה לזכות באליפות.

קבוצת כדורגל היא ארגון לכל דבר; ובדומה, על מנת שארגון יצליח צריכים להתקיים שני תנאים עיקריים:

• האחד: התנאים הסביבה המשימתית שבה הוא פועל מאפשרים לו להצליח.
• השני: רמת הפרודוקטיביות שלו אמורה להספיק על מנת לזהות את ההזדמנויות בסביבתו המשימתית ולהתחמק מהסיכונים שבה.

פרודוקטיביות בהקשר זה תוגדר כחיבור בין שתי תכונות: יכולתו להיות אפקטיבי ורמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלו, משמע, רמת "המערכת החיסונית" שלו לעמוד בפני משברים צפויים. פרודוקטיביות ניתנת למדידה כמותית מספרית!

תורת הניהול לא התפתחה כנדרש ממנה במאה השנים האחרונות...

זאת, כיוון שלא היה למנהלים כל רצון לקשור ביצועים לתגמול. על כן, נשכחה אמירתו הוותיקה של פיטר דרוקר, "אם אינך יכול למדוד זאת, אינך יכול לנהל זאת"… ("If you can't measure it, you can't manage it”), ובמקומה אימצו מנהלים ויועצים ארגוניים הנחות על מושגים "רכים", שאינם ניתנים, לכאורה, למדידה, כמו עוצמה,השפעה, מנהיגות וכמובן פרודוקטיביות של ארגון. 

כאשר המדדים הפנים ארגוניים לפרודוקטיביות ארגונית נשארים מעורפלים, המבחן היחידי נותר מבחן המציאות, אבל לא תמיד 'הצלחה' או 'כישלון' הם משהו שקורה בגלל הארגון או דרך תפקודו. ארגון יכול להיות פרודוקטיבי ולהצליח אם גם להיכשל ולהיפך.

כיום, בעידן האבחון הרשתי, לכל המושגים ה"רכים" לכאורה בניהול ניתן בקלות לתת ציון כמותי מספרי מדויק ונקודת זמן מסוימת, בעזרת התחום הקרוי "ניתוח רשתות ארגוניות"!  במאמר זה אתן את הדגש לשאלת השאלות של הניהול: מתי ארגון הוא פרודוקטיבי?

שיתוף פעולה – הגורם העיקרי לפרודוקטיביות

לצורך התשובה, התבוננו על מערכת האם – מערכת העל הגדולה ביותר בעולמנו: האקו-סיסטם (ראו התרשים למטה). היא כוללת ארבע תתי מערכות: האטמוספירה, הביוספרה (מערכת החי) הליטוספרה (האדמה) וההידרוספרה (מערכת הנוזלים). תארו לעצמכם שיחסי הגומלין בין האטמוספרה לביוספרה לא היו במיטבם, והאטמוספירה הייתה "נוקטת עיצומים" ומגבילה את החמצן לביוספרה…

מן הצד השני, "המערכת החיסונית" של האקו סיסטם תלויה ישירות בחיבור בין תתי המערכות. כיוון שהאחת ניזונה מן השנייה, התרופפות קשרי הגומלין בין המערכות תהיה הרת אסון עבור כולן. המסקנה מכך היא שלכמות קשרי הגומלין ולאיכותן קשר ישיר לפרודוקטיביות; או במלים אחרות, שיתוף הפעולה הוא המפתח לפרודוקטיביות.

שיתוף פעולה צריך להיות פנימי וחיצוני

• הפנימי הוא שיתוף הפעולה שבין חלקי המערכת. הגידים המחברים את אבריה. הוא מקנה למערכת את רמת הגמישות האסטרטגית (האג'יליות) שלה (משמע, את רמת "המערכת החיסונית" שלה לעמוד בפני משברים צפויים).
• החיצוני הוא החיבור בין המערכות בסביבה המשימתית, או בין תתי המערכות המרכיבות את מערכת העל. הוא מקנה לתתי המערכות את היכולת להיות אפקטיביים, לנצל הזדמנויות ולדעת לחמוק מאיומים פוטנציאליים.

בהקשר לכך ידועה נוסחתו של פרופ' יצחק אדיג'ס להצלחה של ארגון:

ובעברית:

משמע, ההצלחה הארגונית היא הפונקציה שבין שיתוף הפעולה / האינטגרציה / הפתיחות החיצונית (ככל שהמונה גדל כך ייטב, עד לרמה מסוימת) ביחס למידת היעדר שיתוף הפעולה הפנימי, או למידת המריבות וההתפוררות הפנימיים (ככל שהמכנה גדל כך גדלה ההתפוררות של המערכת). להזכירכם, הנוסחה הזו ניתנת, בקלות יחסית, לאבחון כמותי מספרי.

את התוצאה ניתן גם לנתח על פי התרשים שלמטה, שבה נציב רמות שונות של שיתוף פעולה פנימי וחיצוני משני צידי התרשים:

אדיג'ס גם נותן לכך הנמקות משלו:

"אנחנו יודעים מהפיסיקה שאנרגיה ארגונית מוקצית באופן צפוי בכל מערכת (בשפת המערכות המורכבת אנו מכנים זאת "אנטרופיה חברתית"). כאשר המכנה במשוואה גדול, עיקר האנטרופיה נשרפת על מאבקים פנימיים בין הקליקות (החלק השמאלי העליון של המטריצה שלמעלה). רק אז מושקעת אנטרופיה גם בשיתוף פעולה חיצוני. לדוגמה, לאדם חולה יש אנרגיה זמינה מועטה בלבד כדי לדון בסוגיות שונות, לתכנן תוכניות ולהתאים עצמו לשינויים בסביבתו; ולהיפך: ככל שאדם בריא יותר מופנה המרץ שלו לייצור אנטרופיה ולהשפעה על סביבתו…

דוגמה קלאסית להשפעה של היעדר שיתוף פעולה פנימי על האפקטיביות הארגונית ממחיש הסרטון הבא, שבו, באפלו בר מזל נמלא משיניה של להקת אריות, שעסוקים בלריב האחד עם רעהו:

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
• הרחבת המושג 'סביבה משימתית'.
• הרחבה על המושג: 'פרודוקטיביות'.
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.
• אוסף המאמרים על 'הצלחה' ו'כישלון'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• הרחבה בנושא מערכת אם – מערכת על.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.

מקורות והעשרה

• Ichak Kalderon Adizes (2014), The Secret of Success of any System, Dr. Ichak Adizes Personal Web Site, 7/11/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
• יחזקאלי פנחס (2014), סביבה משימתית של ארגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרודוקטיביות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 26/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על הצלחה וכישלון באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 21/2/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת אם – מערכת על: 'אמא' לתת המערכות המרכיבות אותה, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.