תכונה מוזרה יש להן למערכות מורכבות: הן נמצאות במירוץ סיזיפי אחרי שיווי המשקל שלעולם לא יגיע... בכל פעם שגורם במערכת מממש את עוצמתו באופן חריג, קיימת התארגנות עצמית ויזומה בתוך מערכת-העל להחזירו למצב הקודם. אם חוטא אותו גורם בהצלחת יתר, הוא עלול למצוא את עצמו, בערבו של יום, במצב גרוע יותר ממצבו ההתחלתי. אם עלייתו לגדולה הייתה מהירה מאוד, גדלים סיכוייו לחוות קריסה מהירה עוד יותר...
התהליכים האלה - מעבר נקודת השיא של ההצלחה ותחילת הנסיגה לאחור - אינם נתפסים על ידינו בזמן בשל מה שמכונה אפקט השיהוי. לוקח לנו זמן להבין שהמציאות השתנתה. הסיבה לכך היא שהאפקטים של נקודת השיא במציאות הקודמת מורגשים על ידנו לאורך זמן ומטשטשים את העובדה שהמציאות השתנתה! כך למשל, העובדה שרוב אוכלוסיית העולם הערבי מורכבת היום מצעירים וממתבגרים, שמחפשים את עצמם ויוצרים אי שקט, משמרת אצלנו את התחושה שהדמוגרפיה עובדת לטובתם. היא מסתירה את העובדה, שהעולם המוסלמי הפסיק ללדת ילדים, ואם המצב הנוכחי יימשך, הוא עתיד לעמוד בפני קריסה דמוגרפית (גולדמן, 2013; ראה כריכת הספר משמאל).
כזה הוא סיפור עלייתו ותחילת נפילתו של האיסלם הקיצוני - שיעי וסוני כאחד. שיאו היה במהומות ה"אביב הערבי" ובעלייתו לשלטון במצרים ובתוניסיה. האידיאולוגיה שלו כבר מוכרת לכל בן מערב: חידוש הח'ליפות, החלת השריעה בכל מקום, ומלחמת ג'יהאד כציווי עליון.
אולם, הוא כבר עבר את נקודת השיא של ההצלחה. למרות שהאפקטים שלו יעשו הדים עוד שנים הרבה ( התחזקות המוסלמים והפיגועים באירופה, מלחמת השיעה בסונה), החלה ההתארגנות של כוחות במחנה המוסלמי שמבינים לאן האיסלם הקיצוני לוקח אותם.
ב- 29 בינואר 2015 - פרסם עמית הלוי, מנכ"ל המכללה למדינאות, מאמר במדור "דעות" של ישראל היום, שראוי לשים לב אליו, שבו סקר את נאומו של נשיא מצרים, עבד אל פתאח א-סיסי, באקדמיה המוסלמית אל-אזהר. מעל בימת המוסד הלימודי החשוב ביותר בעולם הסוני, דרש הנשיא המצרי לדון במצב הדת המוסלמית, כשהוא מפנה אצבע מאשימה לאידאולוגיה האיסלמית עצמה (הלוי, 2015):
"הבעיה אף פעם לא הייתה האמונה שלנו, הבעיה נמצאת באידאולוגיה. בלתי מתקבל על הדעת שהאידאולוגיה שאנחנו קידשנו תהיה מקור לדאגה, לסכנה, להרג ולחורבן בקרב כל האומות האחרות. בלתי מתקבל על הדעת ש- 1.6 מיליארד צריכים להרוג את שאר אוכלוסיית העולם, המונה כ- 7 מיליארד, כדי לחיות,"... "כבוד האימאם," פנה א-סיסי לאימאם הגדול של אל-אזהר, "אתה נושא באחריות כלפי האיסלאם. העולם כולו מחכה לדברך מכיוון שהאומה האיסלאמית נקרעת לגזרים, נחרבת ומביאה עצמה לגיהינום... אנחנו חייבים ליצור מהפכה בדת שלנו"!.
שימו לב לכיוון: תחילת הקריסה של האיסלם הקיצוני הייתה כשלונו לנהל מדינות כמצרים וכתוניסיה. בצידו השני של ההר, השלטון השיעי הצליח הרבה יותר בביסוס מעמדו לאורך זמן, אולם למרות עוצמתו, זוכה לסלידה לא מבוטלת מחלקים משמעותיים בציבור האיראני. בלבנון מתרבים הגורמים החרדים מהכיוון שחיזבאללה מושך אליו, לטבוע בהרפתקאותיו, ועתה, קריאה לרפורמה באסלם מצד הנשיא של המדינה הערבית הגדולה ביותר.
זה ייקח זמן ועוד יהיו תפניות, אבל בינתיים נראה שהרוח משנה, אט אט, את כיוונה...
מקורות
-
- גולדמן דוויד פ' (2013), "ציביליזציות גוועות – מדוע אירופיה והאיסלם נעלמים", סלע מאיר ועמותת אל הפרט.
- הלוי עמית (2015), א-סיסי קורא את האיסלאם לסדר, ישראל היום, דעות, 29/1/15, ע' 31.
חד משמעית כן. חברי הטוב ממני שכבר איננו, עפרון רזי עסק בזה הרבה. לפרופ' יניר בר ים יש הרבה הצלחות בנושא הזה. זה בין היתר מה שעומד בבסיס המודלים החדשים של החיזוי, המבוססים על תורות המורכבות!
דודי אלון כתב בפייסבוק:
מישהו הצליח לעשות משהו עם היחס של פייגנבויים? הרי הבעיה במערכות היא איננה בלדעת איפה אתה על ציר האיקס שהוא מקדם במשוואה האיטרטיבית. הבעיה היא לדעת שהמקדם השתנה וכמה כתוצאה מאינטראקציה חיצונית על המערכת הפתוחה.
מרגע שאיתרת דפוס ואתה יודע לחבר אותו לתוצאה, מצאת מקטע ליניארי בתוך הכאוס… אין איזור כאוטי שלא תמצא בו קטעים ליניארים
דודי אלון כתב בפייסבוק:
פנחס מעניין שדווקא הסיפורים של דאימונד הם על תהליכים די לינאריים בסך הכל שמתרחשים במערכות מורכבות. חיסול המשאבים המשמרים רמות אנטרופיה על ידי צריכתם הוא תהליך שהוא בסך הכל לינארי וניתן לחיזוי.
צודק לגמרי!
דודי אלון כתב בפייסבוק:
תודה! מעורר מחשבה במספר נקודות. אתייחס לאחת מהן. אתה טוען שאנו מתקשים להבין שהמציאות השתנתה. השאלה היא למה? מנין נובע קושי זה? אני חושב שתשובה לכך היא שהלמידה היא במהותה מציאת סדר באירועי עבר. המוח הוא איבר לומד פלסטי שאינו יכול להמציא ידע אפוסטריורי למעט באינדוקציה ובאנלוגיה על אירועי עבר. מכאן שהכרה שאירוע שאין לנו ידע קודם לגביו הוא בעל השפעה מהותית על המערכת יכולה להיות כמעט רק בדיעבד. מתוך סך המשתנים הדינמיים אין לנו יכולת לחזות איזהו זה שיערער את היציבות המקומית של המערכת אלא על סמך ניסיון היסטורי. בנוסף, הניסיון ההיסטורי הוא תלוי הקשר ולכן דברים שהיו מהותיים בעבר יכולים לקבל משמעות יתר בניתוח ההווה ולהפך.
יקי יקירי,
תמיד פתיחות מייצרת קיצוניות בצידה הזני. זו שלימות הניגודים… ולהיפך. הקיצוניות הולידה פתיחות… וכנראה שכן. השוליים זה מדאעש מצד אחד ועד חיזבאללה ואיראן מהצד האחר
יקי כהן כתב בפייסבוק:
הניתי !מחשבה שעלתה בי ,היתכן שרוח השינוי ,התפנית והמהפכה תוליד קיצוניות ופנאטיות בשולי קבוצות המאמינים….?והיה וכן ,האם קיים קשר בין גיל ,החשפות ל"מערב",השכלה קרי פתיחות להעדר קיצוניות?האם השוליים הן דעא"ש וחבר מרעיהם?