מי עמד מאחורי מחאת האוהלים בקיץ 2011?

[לאוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחת מתיאוריות הקונספירציה המרתקות של השנים האחרונות הייתה, ש'מחאת האוהלים' - התנועה שסחפה רבים בקיץ 2011 על רקע  הייתה מאורגנת מאחורי הקלעים על ידי גורמים אינטרסנטים. תיאוריה זו נבחנה ושודרה בתוכנית הטלויזיה של בן כספית "הקשר הישראלי" (הפקה של הטלוויזיה החינוכית; לצפייה בתחקיר לחץ למעלה). האם יש ממש בתיאוריה הזו?

התאוריה מרתקת לטעמי, לא בשל משיכתי לקונספירציות או להקשר הפוליטי של התאוריה הספציפית הזו, אלא משום החיבור שלה לתורות המורכבות: אחד המושגים החשובים בתיאוריות הללו נקרא התארגנות עצמית.

התארגנות עצמית היא תהליך המתרחש במערכת מורכבת ומתממש בנקודת זמן מסוימת. זאת, כאשר גורמים שונים במערכת חוברים יחד ללא הכוונה ויוצרים התהוות חדשה. תכונת ההתארגנות העצמית זקוקה לתנאים מתאימים על מנת להיווצר. אלה תנאים של חוסר שיווי משקל (משמע, מצב כאוטי או על סף הכאוס).

בעובדה, אותה התארגנות עצמית רבת ממדים אכן התרחשה, וסחפה המונים. אבל, האם ניתן היה להניע אותה באופן מלאכותי? 

התשובה חיובית. ניתן לעשות זאת באמצעות מה שמכונה זרז (קטליזטור) – פנימי או חיצוני – בדומה לזרז המאיץ התחברות של אטומים למולקולות. דוגמה לזרז פנימי היא, למשל, תושב שכונה המקיים פעילות אינטנסיבית למען שיפור איכות החיים בשכונתו, וסוחף אחריו את יתר התושבים; דוגמה לזרז חיצוני היא, למשל, פעולות מסוימות שנוקטת העירייה, על מנת להביא את תושבי השכונה להתארגנות לפעולה בנוגע לאיכות החיים בשכונתם, או שוטר שכונתי המארגן את התושבים לפעילות נגד הימצאות עבריינים בשכונתם. כך למשל, מהפכת השיטור הקהילתי, שיזם המפכ"ל אסף חפץ באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, הייתה זרז חיצוני שניסה להניע התארגנות עצמית בקהילה…

מכאן, שהשאלה שלנו במקרה זה היא כפולה: האם הופעלו זרזים חיצוניים כדי ליצור את אותה התארגנות המונית אדירה, והאם הצליחו בכך... תחקירו של בן כספית (בוידאו שלמעלה) מתארת ניסיונות ליצור התרחשות כזו. לטענת גורמים שרואיינו בכתבה, הקרן החדשה לישראל היא שעמדה מאחורי המחאה. כמה שבועות לפני כן ניסתה הקרן לייצר סוג דומה של מחאה, על אותו רקע, בכיכר המדינה. הטענה העולה בכתבה היא שהמחאה הייתה מעין מקצה שיפורים של הקרן, שהפיקה לקחים מהניסיון הכושל, וביצעה אותו טוב יותר מספר שבועות לאחר מכן.

אבל, האם תנועת מחאה כזו יכולה לפרוץ כתוצאה מארגון מכוון ושיטתי? ספק גדול! זרז יכול לנסות להניע תהליך. הוא יכול "לדחוף" מערכת מורכבת ממצב אחד (בשפת תורת המערכות המורכבות "מושך") למצב אחר, אולם לעולם לא תוכל להיות לו שליטה איזה מצב חדש יווצר!

המחאה החברתית

[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי 'avivi. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

האם היו תנועות בעלות אג'נדה מוגדרת שזיהו הזדמנות וניסו לתפוס עליה טרמפ? חד משמעית כן. האם הצליחו? חד משמעית לא! בעובדה, הבעיה העיקרית של תנועת המחאה הייתה היעדר מטרה מוגדרת. לכן גם לא השיגה המחאה שום מטרה, פשוט כי לא הייתה כזו. זה לא היה קורה במקרה של מחאה מכוונת מלמעלה.

אבל, האם תנועת המחאה שנכשלה, של הקרן לישראל, הציתה מבלי להתכוון לכך גפרור, שהבשיל לאש מלחכת במשך מספר שבועות, והפך לתבערה ברוטשילד, מספר שבועות לאחר מכן? יתכן, אבל גם אם כן, בהיעדר קשר ישיר בין האירועים, היא לא הייתה יכולה להרוויח שום מטרה מוחשית כתוצאה מכך. אלה תהליכים טבעיים שלא נדע את אופן התממשותם לעולם. על פי אותו היגיון ניתן לטעון, שההתנתקות בקיץ 2005 הייתה הגפרור שהצית לבסוף את "האביב הערבי". יתכן שכן ויתכן שלא, בהיעדר קשר ישיר לא ניתן לתת על כך תשובה חד משמעית!

[לאוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן] 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *