אילן מור: סימולציה של שילוביות במשטרת ישראל

ניצב משנה אילן מור

[הצילום: תמונת מסך משידורי נענע 10]

[להורדת העבודה המלאה לחץ: אילן מור - שילוביות במשטרת ישראל]

המונח שילוביות (Jointness) הוא מונח צבאי חדש יחסית, שנטבע במשרד ההגנה האמריקני במחצית השנייה של המאה הקודמת (מרכז המידע של השגרירות האמריקנית, 2006). במהותו, דומה מאוד מושג זה למושג שיתוף פעולה (רזי ויחזקאלי, 2007ב').

רמת השילוביות – הפנימית והחיצונית – במערכת נתונה, משפיעה מידית על השגת מטרות העל של מערכת. שיפור השילוביות תתבטא מיד ברמת הפרודוקטיביות שלה (יחזקאלי, 2013א').

מטרת העבודה לבחון את אפקטיביות יכולת הבדיקה של רמת השילוביות בתחנות משטרת ישראל; את היכולת לאתר תחומים שבהם נמצאה רמה גבוהה של שילוביות; ולחילופין, את אותם תחומים המחייבים התערבות בשל רמת שילוביות נמוכה.

העבודה נעשתה על גבי נתוני סימולציה, שאינם נתוני אמת, ולא משקפים את המצב במשטרת ישראל, אולם מאפשרים להבין את הפוטנציאל הגלום בסוג ניתוח כזה עבור ארגונים ציבוריים ועסקיים.

החידוש בעבודה זו הינה העובדה, שזו הפעם הראשונה שארגון צבאי עושה שימוש בכלים מתקדמים להתוויית מדד כמותי לשילוביות.

הטלת אור על נקודות התורפה בתחום השילוביות במשטרת ישראל, מהווה הזדמנות ל"קפיצת מדרגה" ברמת האפקטיביות המשטרתית. ההבנה שתחום השילוביות הינו מדיד היום, ומאפשר לנהל תחום זה ביתר אפקטיביות, תאפשר למשטרה – כמו גם לארגונים נוספים בשירות המדינה – להשתפר באופן קבוע בתחום זה בעתיד.

המסגרת התיאורטית של העבודה נטועה במה שכונה על ידי החוקרת, מרגרט ויטלי (Wheatley, 2006), כ"מדע החדש", או בשפה עממית, "תורות המורכבות" (יחזקאלי, 2013א'): "תורת הכאוס", "תורת המערכות המורכבות", "תורת הרשתות", מהפיכת הוויזואליזציה המתלווה אליה, והחיבור של תורות אלה לתורת הקוואנטיים הפיסיקאלית, למה שמכונה "הביולוגיה החברתית", לכימיה, ולהקשרים ביניהם (רזי ויחזקאלי, 2013).

כלי הניתוח בעבודה זו, שהועמד לרשותי ע"י מב"ל, היה מערכת DNA-7 – כלי ממוחשב מהדור החדש לניתוח ארגוני באמצעות רשתות.

קיימות חמש רמות ניתוח של שילוביות שניתן לבחון (יחזקאלי, 2013א'):

  1. תנאים בסיסיים לקיום שילוביות;
  2. שילוביות ברמת הפרט;
  3. שילוביות ברמת המחלקה;
  4. שילוביות ברמה הבין מחלקתית;
  5. שילוביות ברמה הבין ארגונית;

למרות הרצון לבחון בעבודה זו את כל הרמות הללו, נאלצתי – בשל אילוצים מנהליים – להסתפק בסימולציה של בחינת השילוביות בדרג התחנות ומשרדיהן בלבד, ללא רמת הפרט (דומה מצב של העברת שאלונים באופן אנונימי) וללא דרגי המרחב והמחוז. אולם, ממצאי העבודה מצביעים לטעמי, בבירור, על התועלת שבקיום בחינה מעמיקה של השילוביות גם ברמות הללו.

השימוש במערכת הממוחשבת הצביע בבירור על הפוטנציאל של מערכות כאלה לאבחן ארגונים, הרבה מעבר לסוגיית שילוביות לבדה, והיכולת לחקור בעזרתן סוגיות רבות ומגוונות: ניכרה שונות ניהולית ותרבותית בין תחנות המחקר, לבעיות שניתנות לאבחון לתיקון ולמדידה חוזרת.

התרבות הארגונית שנתגלתה בתחנות המחקר מאופיינת, ככלל, בפתיחות. נמצא כי אופי המשרד בתחנה נקבע, הן לפי ראש המשרד והן בהתאם לרוח מפקד התחנה, שמשפיעה ישירות על ראשי המשרדים. יחד עם זאת, ראש משרד יהיה תמיד דומיננטי יותר, ובתחנה המתנהלת כ"דיקטטורה", יכול ראש משרד דומיננטי לאפשר תרבות "רפובליקאית" הרבה יותר.

מתוך המחקר הצטיירה סוגיית השילוביות כבעיה אקוטית ברמה הכלל ארגונית, שצריך וכדאי לטפל בה: די במבט במפות הרשת על מנת להבין, עד כמה ייצור חיבור הנתקים הללו עליה משמעותית בפרודוקטיביות בארגון, וישפר משמעותית את 'הגמישות האסטרטגית' (האג'יליות) שלו. בשתי התחנות שנמצאה בהן פתיחות ניהולית וסביר שתשובות השוטרים שיקפו בעיות אמת, הייתה התייחסות משמעותית לסוגיה זו: 47% מהמשיבים בתחנה א' ו- 95% מהמשיבים בתחנה ב', הזכירו את היעדר השת"פ כבעיה משמעותית.

שתי שאלות עמדו בבסיס העבודה: מהי רמת השילוביות בדרג התחנה? ו- היכן מרוכזות הבעיות העיקריות בתחום זה?

נמצא כי רמת השילוביות הפנים מחלקתית טובה, אולם השילוביות הבין משרדית מוגבלת מאוד. הדבר בולט במיוחד בחקירות, במודיעין ובפיקוד האג"ם. יחידות הסיור לעומת זאת, זקוקות למשרדים האחרים יום יום בביצוע פעילותן השוטפת, ולכן הן בראש מבקשי שיתוף הפעולה.

בניגוד למצוין בספרות, נמצא כי בתחנות המחקר, שילוביות פנים מחלקתית מעודדת שילוביות בין מחלקתית ולא מחלישה אותה.

ראוי לבחון אם זהו מאפיין לתחנות משטרת ישראל כולה.

כמפקד תחנה ומפקד מרחב בעבר, שיערתי שתימצא בתחנות תרבות של היעדר שילוביות בין משרדית; ושהבעיה תתמקד בקשר שבין מגזר הסיור למגזר המודיעין והחקירות.

ואכן בסימולציה, ניכר היה שיחסי האג"ם והחקירות הם "אנטומיה של יחסים לא נוחים", בעייתיים ורחוקים מאוד משיתוף פעולה. המודיעין פועל בבדידות יחסית; ובמגזר האג"ם, התנועה והשיטור העירוני הם "בנים חורגים" שמעמדם נמוך יחסית.

נמצא כי ליתר דומיננטיות של הפיקוד יש מחיר ברמת השילוביות של התחנה. ככל שפיקוד התחנה דומיננטי יותר, כך קל יותר לראשי המשרדים להשיג את צורכיהם מהמשרדים האחרים דרכו, בלי מערכת יחסים אמתית של "תן וקח", המאפיינת שילוביות. על כן, פיקוד אפקטיבי צריך להיות דומיננטי רק עד רמה מסוימת, ולא לאפשר לראשי המשרדים לקיים את התקשורת הרוחבית דרכו.

במחקר בלט הפוטנציאל הטמון בציונים מספריים ביכולת להגדיר ליחידות יעדים ומדדים כמותיים, ולבדוק אותם מידי תקופה. הדבר מאפשר שינויים שקטים בתרבות הארגונית והפיכתה לתרבות מעודדת שילוביות. ניתן לעשות זאת בשקט  יחסי וליצור התהוות חדשה, ללא הצהרות פומביות על שינוי, ולכן גם ללא ההתנגדות משמעותית לשינוי.

ולסיום, נראה לי כי הדברים המלהיבים באמת בתחום מהפכת הניהול הרשתי, הם דווקא אלה שלא הצלחתי לבחון בעבודה:

  • בחינת השילוביות בין יחידות השטח למטות השונים;
  • בחינת האגפים, הן פנימה, הן במערכת היחסים ביניהם, והן בינם לבין המחוזות;
  • בחינת ההבדלים באותן יחידות בין תקופות;
  • בניית פרופיל של יחידה "טובה";
  • פיתוח טכניקות של מה שמכונה "אינסטלציה" – חיבור בין גורמים שונים עד שנוצרת התהוות והתחנה עוברת קפיצת מדרגה בתחום זה,

ועוד...

אבל, אני מאמין כי חשיבותה של העבודה בראשוניות שלה. די לטעמי במה שהבאתי על מנת להמחיש, ולו במעט, עד כמה מהפיכת הרשתות פותחת אפשרויות חדשות בשיטות הניהול של משטרת ישראל.

[להורדת העבודה המלאה לחץ: אילן מור - שילוביות במשטרת ישראל]

8 thoughts on “אילן מור: סימולציה של שילוביות במשטרת ישראל

  1. Pingback: נושא לימוד: התארגנות עצמית ושיתוף פעולה - ייצור ידע

  2. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השלישי - ייצור ידע

  3. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השני - ייצור ידע

  4. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה – היום החמישי | ייצור ידע

  5. Pingback: קורס יועצים ארגוניים | ייצור ידע

  6. Pingback: החברים של ליאת - רשתות למתקדמים | ייצור ידע

  7. Pingback: מקצוענים בכחול: רשתות ככלי מעשי בייעוץ ארגוני | ייצור ידע

  8. Pingback: השתלמות בכירים: ניהול בתנאי חוסר וודאות | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.