הביולוגיה כמקור להבנת התפתחות המידע והידע בארגונים

ביולוגיה חברתית

בשנים האחרונות תפס השילוב הייחודי בין הביולוגיה לניהול הידע הארגוני (Organizational Knowledge Management) או (Organizational KM) את דמיונם של חוקרים מדיסציפלינות שונות. על האסכולה הזו ניתן למנות חוקרים כמו הביולוגים הצ’יליאנים הומברטו מטורנה ותלמידו פרנצ'סקו ווארלה (Maturana and Varela, 1987); האוסטרלי ויליאם פ' הול (Hall, 2003) וההודי ג' נגרג'ונה (Nagarjuna, 2006). את הפוסט הזה נקדיש לאסכולה המרתקת הזו ולהשלכותיה על תפקודן של מערכות מידע וידע בארגונים.

כיצד מעבירים יצורים חיים ידע מדור לדור?

הם עושים זאת דרך הורשה של כרומוזומים. בכרומוזומים הללו יש מרכיב קבוע – תורשתי (דנ"א) ומרכיב משתנה, של הסתגלות למציאות משתנה, בדרך של "התארגנות עצמית".

ידע הוא המפתח לביצוע כל אלה. חומצות אמינו, אנזימים, חלבונים ובעיקר כרומוזומים, הם "מחסני" הידע של החי והצומח.

כך גם הידע האנושי. היה זה אפלטון שהגדיר את הידע כחיבור שבין ה"אמיתות" (Truths) שהם היסוד  הקבוע; לאמונות (Beliefs), שהם היסוד המשתנה:

מרכיבי הידע ע

Organizational Autopoiesis and Knowledge Management

(מתוך הגדרת המושג "Epistemology" באינציקלופדיה Wikipedia,

http://en.wikipedia.org/wiki/Epistemology)

בלרינה או מחליקים על קרח הלוקחים תאוצה ומבצעים מספר סיבובים באוויר, כמו גם קופץ למים המבצע פניות רבות ככול שהמקפצה גבוהה יותר, עושים שימוש, הן בכישרון המולד שלהם והן בידע, כיצד לנצל את התאוצה להשגת התוצאות שהם מצליחים להשיג, המועבר להם על ידי כוריאוגרפים, מאמנים וספרות מקצועית. ידע משלים עוסק בהבאה של המשקיעים, הספונסרים והצופים וביכולת לעניין את אמצעי התקשורת. התועלת בידע זה קצובה בזמן, וככל שהוא עובר כך קטנה התועלת שניתן להפיק ממנו ונדרש ידע חדש, עדכני יותר.

בלט

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jose Rocha לאתר flickr]

כך גם ארגונים ציבוריים, עסקיים ו/או חברתיים. כמו הספורטאים, הם משיגים ידע חדש, מטמיעים אותו למידע, מכשירים את העובדים ומפתחים שיטות ניהול לשם המרתם של האמצעים למוצרים ולשירותים. גם פה נדרש ידע נלווה לסוגיות כמו: השגת משקיעים, ספונסרים ורוכשים למיניהם.

השימוש האפקטיבי והיעיל בכל אלה מוביל להצלחה ארגונית.

כמו כל ידע חדש זמנו של הידע הנרכש קצוב גם כן. לכן, לאחר שמופקת רוב התועלת מן הידע, הספורטאים ובדומה, גם הארגונים, זקוקים להתרעננות בידע חדש.

מושג מפתח בתחום זה, שנוסח לראשונה ב- 1973. על ידי הביולוגים מטורנה ווראלה (שכבר הוזכרו בפוסט) הוא  "אוטופואסיס" – "Autopoiesis". מקור המילה מיוונית ופרושה המילולי הוא "יצירה עצמית" ("Self Production"): כיצד "מערכות מורכבות" מארגנות את עצמן מתוך אי-סדר. הן יוצרות מבנים בעלי תפקוד המגיבים זה עם זה באמצעות ניצול של שטף אנרגיה חופשית, או חומר בעל אנטרופיה נמוכה העובר דרכם. פעילות הרכיבים יוצרת מערכות דומות, או שהיא מתחזקת את המערכת עצמה.

המושג "אוטופואסיס" נוצר במקור כניסיון לאפיין את טיבן של מערכות חיות. דוגמה מקובלת של מערכות אוטופויטית היא תא ביולוגי. התא האיקריוטי (תא בעל גרעין המצוי בבעלי חיים וכן בחד תאים) לדוגמה, בנוי ממרכיבים ביו-כימיים שונים, כמו חומצות גרעין וחלבונים, והוא מאורגן במבנים תחומים כמו גרעין התא, אברונים, קרום התא, ושלד התא. מבנים אלה, תוך שימוש בזרם חיצוני של מולקולות ושל אנרגיה, יוצרים את הרכיבים שבתורם, ממשיכים לתמוך במבנים המאורגנים והתחומים שיצרו אותם.

על אותו משקל נגדיר, בין היתר, "מערכת אוטופויטית" כמערכת שמייצרת רכיבים הנדרשים לה לתחזק את עצמה. מערכת כזו יכולה להישאר בעלת מאפיינים יציבים למרות (או אולי בגלל) זרימה מתמדת של חומר ו/או של אנרגיה דרכה. זוהי רשת של תהליכים, שדרך האינטראקציות והטרנספורמציות שלהם מחדשים ללא הרף את רשת התהליכים שיצרה אותם (Maturana and Varela, 1980, ע' 78).

כל זה יכול לשרת אותנו להבנת התפתחות המידע והידע בארגונים בכיווני חשיבה מגוונים.

לדוגמה, החוקרים מטורנה ווארלה ראו את הארגון (בדומה ל"תורת המערכות המורכבות") כרכיב בסביבה, שאין הוא רלוונטי לכשעצמו ללא ההקשר של הסביבה שבתוכה הוא מתפקד; ואת הליך ה"חשיבה" הארגוני כתחום ה"זורם" בקשרי הגומלין שבין הארגון לסביבתו, המסייע לו לשמור על הרלוונטיות שלו במציאות משתנה.

האנלוגיה למערכות ארגוניות המפעילות מערכות פיזיות אמורה להיות ברורה והמשמעויות לגבי "מערכות-המידע" חייבות לקבל ביטוי תואם לתפיסה הזו.

אבל, עיקר תשומת הלב של יזמי ומובילי "מערכות המידע" בארגונים (ERP ו- BPM), ממוקדים כיום במתרחש בתוך הארגון ולא בקשר שלו עם הסביבה. אין למערכות הללו יכולת של יצירה עצמית ("אוטופואסיס"), אין התייחסות נאותה לתהליכים, ואין הלימה בין כמות המידע המאוחסנת בהם לתועלות שהן מביאות.

"תורת המערכות המורכבות" מלמדת אותנו שלמערכות בטבע ולמערכות אנושיות דפוסי התנהגות דומים. בניה מחדש של מערכות המידע והידע על בסיס המערכות הביולוגיות, יכולה להיות אותה "קפיצת מדרגה" הדרושה כל כך לשם השגת אפקטיביות של המערכות הללו. 

מקורות

  • "אקו ויקי" (2010), הערך: "אוטופויזיס",
  • http://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%A1
  • Hall William P. (2003), Organizational Autopoiesis and Knowledge Management, Presented, ISD '03 Twelfth Int. Conf.. Info. Syst. Dev., Melbourne, Aust., 25 - 27 Aug, Downloaded 27/3/10.
  •  Nagarjuna, G. (2006) Tracing the Biological Roots of Knowledge, Downloaded 27/3/10.
  • Maturana Humberto R., Varela, Francisco J. (1987), The tree of knowledge: the biological roots of human understanding, Boston: Random House Publisher. 

One thought on “הביולוגיה כמקור להבנת התפתחות המידע והידע בארגונים

  1. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השישי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.