פלישה לקרקעות מדינה היא תופעה של החזקה ועשיית שימוש בקרקע ציבורית למטרות פרטיות, לעתים תוך הפקת רווחים אישית. עבירה קרובה המתבצעת בדרך כלל ביחד עם עבירה זו היא הבנייה הבלתי חוקית.
כמות העבירות הנלוות להשתלטות על הקרקע גדולה מאוד: מבניה בלתי חוקית, אי תשלום ארנונה, גניבת חשמל ומים, הקמת עסק וניהולו ללא רישיון, אי תשלום מיסים, עבירות איכות הסביבה, ביטוח לאומי, כיבוי אש וכל סוגי העבירות בעסק שהוקם שלא כחוק ועל שטח שלא שלו.
מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) מופקד על ניהול המקרקעין של המדינה, של קרן קיימת לישראל (להלן: קק"ל) ושל רשות הפיתוח, שהם יותר מ-90% מכלל שטחה של מדינת ישראל. תפקידיו של המינהל הם:
- פיקוח על המקרקעין שבניהולו;
- מניעת פעולות בלתי חוקיות בהם כגון פלישה, הסגת גבול, בנייה בלתי חוקית, כריית מחצבים בלתי חוקית ועוד;
- ואם נעשו פעולות כאלה – נקיטת האמצעים העומדים לרשותו על-פי חוק.
המינהל שומר על הקרקעות ומפקח עליהן באמצעות אגף הפיקוח ובאמצעות היחידה לפיקוח בשטחים פתוחים, הידועה בשם "הסיירת הירוקה", הפועלת במסגרת 1 הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
שני חוקים עיקריים מאפשרים למוסדות המדינה לפעול נגד מי שמחזיק שלא כדין בקרקעותיה:
- חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין): החוק קובע כי המחזיק במקרקעין (הקרקע וכל מה שמחובר אליה חיבור של קבע) כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבול או שלילת שליטתו בהם שלא כדין, ואם נתפסו המקרקעין שלא כדין, המחזיק בהם כדין רשאי להשתמש בכוח 2 במידה סבירה, בתוך 30 ימים מיום התפיסה, כדי להוציא את הפולש.
- חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981, מתיר למנהל מינהל מקרקעי ישראל או למנהל מחוז של המינהל, בסייגים שפורטו בחוק, לפעול לסילוק פולשים מהמקרקעין באמצעות צו סילוק יד מינהלי, בלי להזדקק להליכים משפטיים רגילים, בתנאי שהצו הוצא בתוך שלושה חודשים מיום שהתברר כי התפיסה היתה שלא כדין ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום תפיסת המקרקעין. צו כאמור דינו כפסק-דין 3 לסילוק יד, ובמקרה הצורך אפשר להגישו לביצוע משרד ההוצאה לפועל. פלישה לקרקעות הלאום שנתגלתה בידי יחידות הפיקוח של המינהל או "הסיירת הירוקה" בתוך חודש ממועד הפלישה מכונה "פלישה טרייה"; פלישה שנתגלתה בתוך שלושה חודשים וטופלה בתוך 12 חודשים ואינה פלישה טרייה מכונה במינהל "פלישה חדשה", ופלישה שנתגלתה לאחר יותר מ-12 חודשים ממועד הפלישה היא "פלישה רגילה", או "פלישה ישנה". החוק קובע כי הפעלת הסמכויות לטיפול בפלישות תלויה בפרק הזמן שעבר ממועד הפלישה, ומכאן החשיבות שבאיתור הפלישה תוך זמן קצר (טביביאן מזרחי, 2004).
