תקציר: ספין תקשורתי או 'סחריר' (Spin, propaganda) הוא אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין. הוא יכול להתבצע באמצעות שימוש בדיס-אינפורמציה (משמע מסירת מידע שקרי); אבל, הוא יכול גם להיעשות בדרך של שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן.

[בתמונה: ספין... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bessi לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

עודכן ב- 6 בספטמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב- 4 בספטמבר 2023 - רגע לפני פסיקות בג"ץ שעלולות לחולל משבר חוקתי בישראל, חזר הנשיא הרצוג לזירה הפוליטית, בניסיון אחרון, לכאורה, להסדיר בהסכמה את המאבק הציבורי על הרפורמה המשפטית / המהפכה המשטרית (תבחרו).

מבית הנשיא נמסר כי "בשבועות האחרונים מקיים נשיא המדינה מאמץ מיוחד על-מנת למנוע משבר חוקתי ולהביא לפתרון שישמור על הדמוקרטיה ואחדות העם בישראל. כחלק מהמאמצים מקיים הנשיא שיחות עם ראשי הקואליציה והאופוזיציה במטרה להביא לדיאלוג שיביא להסכמות רחבות. יודגש כי טרם הושגו הסכמות, והנשיא ימשיך במאמציו".

האם המאמץ הזה אמיתי? ממש לא! מדהים כל פעם מחדש להיווכח בכוחם של 'ספינים' על אנשים משועממים ב'עונת המלפפונים'... כל אנשי התקשורת שמבינים משהו - כולל מי שהיה ראשון להפיץ - יודעים שזהו ספין, ולמרות זאת כולם עוסקים בו, פשוט כי משעמם, וצריך לייצר חדשות. מדברים על הפרטים, הסיבות לפריצת הדרך, ואפילו על תגובת השווקים. המדליף, בינתיים, 'גזר את הקופון' שלו!

אלא שהכל רמאות. איך תדעו? תנתחו את האינטרסים של הצדדים המעורבים: הימין הכניס עצמו, בטיפשות אין קץ, לתוך עניבת החנק של בג"ץ ולתוך מסיבת הסיום של נשיאתו. למה לה למחאה, 'להוציא את הערמונים מהאש' עבור בנימין נתניהו? היא תעשה זאת רק אם מישהו שעוצמתו גדולה משלה יוכל לאלץ אותה לכך. אתם מכירים מישהו כזה?

[בתמונה: ספין מתווה הנשיא המחודש. לכתבה המלאה של שפיר ולביא בגלובס, לחצו כאן]

ספין תקשורתי מהו? המשגה

ספין תקשורתי או 'סחריר' (Spin, propaganda) הוא אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין. הוא יכול להתבצע באמצעות שימוש בדיס-אינפורמציה (משמע מסירת מידע שקרי); אבל, הוא יכול גם להיעשות בדרך של שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן (ויקיפדיה: ספין תקשורתי) [להרחבת המושג 'דיס אינפורמציה', לחצו כאן].

מקור הביטוי בא ממשחק כדור בסיס (Baseball): מתן 'ספין' לכדור, על ידי השחקן ההודף, נועד להטעות את החובט בהערכת מסלול הכדור.

האסטרטגיה המועדפת במסגרת ספין היא מתקפה: במקום לתת לחדשות הרעות להגיע לאמצעי התקשורת ללא שליטה, מוציאים מידע למדיה בליווי עמדות ותגובות הגורם המדברר. ישנן כמה טקטיקות ספין מקובלות (ויקיפדיה: ספין תקשורתי):

1. רווח אישי ליוצר ה'ספין': הוא שוב פותח את ערוצי החדשות, ומוזכר באור חיובי.
2. "גדול יותר במקום אחר" (Bigger Elsewhere) הסחת הדיון הציבורי על ידי חשיפה של מידע מרעיש אחר בתזמון הנכון.
3. הצגת חדשות רעות באור חיובי.
4. הטלת האשמה על מישהו אחר.
5. ניתוח האירועים מותנה בפרשנות - למשל, הנשיא ביל קלינטון: "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת"; עכשיו השאלה היא מה בדיוק נכלל בהגדרה "יחסי מין" ומה לא.
6. סטטיסטיקה - הצגת נתונים בצורה שמעודדת פרשנות שגויה שלהם (למשל, יצירת אשליה של פערים גדולים בין נתונים בגרף עמודות על ידי קביעת ציר ה-X בנקודה שאינה אפס).
7. התקרבנות - בניית תדמית קרבן כדי לעודד אמפתיה.

ועוד...

1. 

   [מקור הביטוי 'ספין' בא ממשחק כדור בסיס (Baseball): מתן 'ספין' לכדור, על ידי השחקן ההודף, נועד להטעות את החובט בהערכת מסלול הכדור. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Keith Allison לאתר flickr]

תנאים להצלחה

1. להיות מבוסס על אמונות רווחות ונוח להיקלט בתודעה.
2. להיות מבוסס על כמה שיותר נתוני אמת, ומספר קטן של נתונים 'ממזריים', שמשנים את התמונה הכוללת.
3. אסור לו להרגיז את אותה קבוצה, שבידה הכוח להפריך את דיס-האינפורמציה ולהקריס את הספין.

[בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: כדי שספין ייקלט, צריכים להתקיים שלושה תנאים בסיסיים... המקור: ייצור ידע]

אחד ה'ספינים' המוכרים ביותר: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"...

בנימין נתניהו הוא, ללא ספק, אמן הספינים של העשור השני של המילניום... ביום הבחירות לכנסת העשרים, ב- 17 במרץ 2015, שחרר נתניהו סרטון לבוחריו, ובו טען כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"; ובדרך זו, דרבן את מצביעיו לרוץ לקלפיות ולהצביע:

[לאוסף המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'ספינים תקשורתיים';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'1
• הרחבת המושג 'דיס אינפורמציה'.

[בכרזה: כוחם של ספינים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: ספין תקשורתי.
• פנחס יחזקאלי (2015), דיס אינפורמציה, ייצור ידע, 13/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), אל-על: ככה לא יוצרים ספין, ייצור ידע, 19/11/18.