פנחס יחזקאלי: תכנון מתחת לרדאר

תקציר: תכנון מתחת לרדאר (Planning under the radar) סוג תכנון זה שונה מאוד מהתכנון הגלוי, המוכר לנו. הוא מבוסס על תהליכים ארוכי טווח של התהוות: פעולות קטנות ולא מורגשות, ולכן כמעט ולא מעוררות התנגדות, שהשפעתן העתידית עצומה! תכנון מתחת לרדאר מיועד להתגבר על התכונה של מערכות מורכבות לשאוף לסטטוס קוו ולקזז פעילות חריגה. היתרון הגדול של  הוא היעדר ההתנגדות. כיוון שלוקח זמן רב עד שההתהוות נוצרת ועד שהאסימון נופל וברור שהשתנתה פרדיגמה, לא נוצרת התארגנות נגדית לקזז את ההישג, עד שזה מאוחר מידי! תכנונים "רגילים" נוטים בדרך כלל להיכשל, כיוון שליריב יכולת החלטה עצמאית, והוא אינן מחליט ומבצע כרצונו של המתכנן...תכנון מתחת לרדאר

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

״מה שסמוי מן העין, יש בו ברכה, ומה שגלוי לעין, נטמן בעמק הבכא, לכן, אל תצהיר לכל על תכניותיך, כדי שלא תחבל במעשה ידיך.״ (תת אלוף רן כוכב, המכללה לביטחון לאומי)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תכנון מתחת לרדאר (Planning under the radar) סוג תכנון זה שונה מאוד מהתכנון הגלוי, המוכר לנו. הוא מבוסס על תהליכים ארוכי טווח של התהוות: פעולות קטנות ולא מורגשות, ולכן כמעט ולא מעוררות התנגדות, שהשפעתן העתידית עצומה!

תכנון מתחת לרדאר מיועד להתגבר על התכונה של מערכות מורכבות לשאוף לסטטוס קוו ולקזז פעילות חריגה. היתרון הגדול של  הוא היעדר ההתנגדות. כיוון שלוקח זמן רב עד שההתהוות נוצרת ועד שהאסימון נופל וברור שהשתנתה פרדיגמה, לא נוצרת התארגנות נגדית לקזז את ההישג, עד שזה מאוחר מידי!

תכנונים "רגילים" נוטים בדרך כלל להיכשל, כיוון שליריב יכולת החלטה עצמאית, והוא אינן מחליט ומבצע כרצונו של המתכנן...

מלחמת ההיסטוריה של הפלסטינים כמקרה בוחן

מזה שנים נוקטת הרשות הפלסטינית - "מתחת לרדאר" של דעת הקהל בישראל - בתהליך עקבי של שכתוב ההיסטוריה של ארץ ישראל: ההיסטוריה היהודית נמחקת ובמקומה מומצאת היסטוריה פלסטינית - מוסלמית עתיקה יותר כביכול מזו של היהודים. כמו שהנרטיב הציוני, עוד לפני קום המדינה, ביסס את עצמו על סיפורי התנ"ך כמקור הלגיטימציה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, מטפחים הפלשתינים זה שנים את "המיתוס הכנעני". בתכניות הטלוויזיה של הרשות הופכים הכנענים התנ"כיים לערבים שחיים בארץ החל משנת 7000 לפני הספירה ועד לימינו.; שהרי, גם התנ"ך מודה שהכנענים היו בארץ עוד לפני שנכנסו אליה בני ישראל וגם אברהם. אברהם הפך, בתכניות תיעודיות של הרשות, למוסלמי שבנה את מסגד אל־אקצא. משה רבנו היה מוסלמי שהוציא את המוסלמים (!) ממצרים וישו כלל לא היה יהודי, כי אם פלשתיני (שמר, 2015).

ירושלים, ובמוקדה הר הבית, היא זירת קרב היסטורית־ארכיאולוגית, שבה מושמדות עתיקות באופן שיטתי, שכן הן מוכיחות את הזיקה היהודית למקום. התגובה הפלשתינית לממצאים הארכיאולוגיים היהודיים הקיימים היא שהם מזויפים. על פי הפרסומים הרשמיים של הרשות הפלשתינית, הר הבית הוא שטח מוסלמי בלבד, כולל הכותל המערבי, שהוא על פי המסורת המוסלמית, "חאיט אל־בוראק", הקיר שאליו קשר הנביא מחמד את סוסו המכונף במסעו הלילי ממכה לירושלים  (שמר, 2015).
ובאשר להיסטוריה מודרנית יותר: ספרי הלימוד של הרשות מלמדים בפירוט את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, אך ללא אזכור השואה. המושג "שואה" משמש בשיח הפלשתיני כדי לציין את מה שכביכול ישראל עושה לפלשתינים. "היסטוריונים" פלשתינים יאמרו בטלוויזיה שאושוויץ ודכאו היו מקומות שבהם התבצע רק "חיטוי", וכי המנהיגים הציונים שיתפו פעולה עם היטלר כדי לחסל את היהודים הנכים והמוגבלים. מי שנשרפו בתנורים הם לא יהודים באירופה, כי אם ילדים פלשתינים בארץ. את הדעות האלו אפשר לשמוע מפי מומחים, היסטוריונים ואנשי דת בכירים ביותר ברשות. אפשר גם לקרוא אותן בספרי הלימוד של בתי הספר. ואלו הם שידורי הרשות הפלשתינית, לא ערוץ אל־אקצא של חמאס. לשכתוב ההיסטוריה היהודית והפלשתינית כאחד יש מטרה ברורה: הוא משמש אמצעי לשלילת זכות קיומה של מדינת ישראל וכבסיס לאי ההכרה בה (שמר, 2015).
כל זה מתרחש "מתחת לרדאר, ומבלי שהנושא יגיע למודעות הישראלית!

מבצעים נוספים ברמה הלאומית המאפיינים, בדרך כלל, את סוג ה"תכנון מתחת לרדאר" הם: גאולת קרקעות (ישראלית וערבית כאחת); "השתלת אמתות כוזבות" בנרטיב הלאומי וגם בדעת הקהל בחו"ל; ועוד ועוד. בעבר היו הישוב היהודי ומדינת ישראל שהקים מובילים בתחום אפקטיבי זה של תכנון, אולם בעשורים האחרונים העתיקו הערבים את המודל בשקדנות ובאינטנסיביות ראויה לציון, בעוד יכולתה של ישראל ליישמו הולכת ונעלמת, בשם המינהל התקין.

לסיכום

"תכנון מתחת לרדאר" איננו פטנט ישראלי, וגם לא ערבי. גם בממד התאורטי של מדע המדינה, ממשל במדינה פועל בסביבת פעולה מורכבת, ועל כן, הוא זקוק ב"ארגז הכלים" שלו לגופי פעולה משלימים הפועלים בזהות היברידית. עליו להשתמש בכל האמצעים האפקטיביים בהם גם בישויות הפועלות בהכוונה עמומה ובזהות עמומה. כך פועלים במתוקנות שבמדינות… גופים חיצוניים אלה מבצעים עבורו מדיניות שאיננו יכול להתבצע בגלוי. כולנו מכירים את ג'יימס בונד – גיבורו הדמיוני של איאן פלמינג (כך המבוסס על המציאות). מספרו של בונד, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה, ללא משפט וללא "מינהל תקין", וכל מדינה מחזיקה "גיימס בונדים" שכאלה. האיחוד האירופי מקיים שנים קשר עם חמאס דרך העמותות הפועלות שם ושני הצדדים יודעים שהסיכומים המושגים מחייבים את שני הצדדים. ללא יכולת בלתי פורמלית ובלתי מפוקחת בתחומים קריטיים אין משילות.

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אסטרטגיית העשייה 'מתחת לרדאר', לחצו כאן]

העשרה

Comments are closed.