תקציר: שיתוק אסטרטגי (Strategic Paralysis) הוא פגיעה סימולטנית כמעט במערכת העצבים המרכזית של האויב, במטרה לשתקו; וליצור שינוי התנהגותי בממשלת האויב. התיאוריה הזו נמצאת היום בבסיס העדיפות שמקבלים חילות האוויר המערביים על חילות היבשה.
[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 26 באוגוסט 2021
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
שיתוק אסטרטגי (Strategic Paralysis) הוא מושג שטבע הגנרל והוגה הדעות הצבאי הבריטי, ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר (John Frederick Charles Fuller) (ראו תמונה משמאל, למטה).
לפי פולר: במלחמה, קיימות שתי דרכים להרוס ארגון:
- האחת, על ידי שחיקתו המוחלטת, על ידי הרג, פציעה, שבייה ופריקתם-מנשקם של חיילי האויב - משמע, באמצעות לוחמת גוף. את השיטה הזו ניתן להשוות לסדרה של פציעות קלות שבסופו של דבר תגרומנה לדימומו למוות של אדם.
- והשנייה, על ידי הוצאתו מכלל-פעילות, על ידי הוצאה מכלל-פעולה של כוחו לפקד - משמע, לוחמת מוח. את השיטה הזו ניתן להשוות לשיתוקו של אדם ע"י ירייה בראשו.
[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]
פולר (ראו תמונה משמאל) הבין כי השיטה הראשונה - שחיקת האויב - תביא גם לשחיקת כוחותינו; וגם אם תכריע אותו, היא תארך זמן רב.
[תמונתו של פרדריק צ'ארלס פולר (John Frederick Charles Fuller) משמאל, היא נחלת הכלל]
לכן, חתר לפתח דוקטרינה שתיישם את השיטה השנייה - "השיתוק האסטרטגי". דוקטרינה זו שפיתח נקראה 1919. היא זכתה להתנגדות רבה בבריטניה שבין שתי מלחמות העולם, אך אומצה על ידי הגרמנים, והוותה את הבסיס למה שמכונה "לוחמת הבזק" - הבליצקריג.
כיצד הגיע פולר לגיבוש דוקטרינת השיתוק האסטרטגי?
כשניתח את הסיבות לנסיגתם של הכוחות הבריטיים (הארמייה ה-5 וחלק מהארמיה ה-3) מהקו באזור סן-קנטן, מדרום לקמברה, במהלך מתקפת האביב הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, הגיע פולר למסקנה שהן נסוגו בשל שיתוק הפיקוד שלהם. זו הסיבה שבה הסביר גם את הצלחות מדינות ההסכמה בשלהי המלחמה. את התופעה הוא כינה בשם "שיתוק אסטרטגי":
כאשר הותקפה המפקדה ונותקה מהכוחות שתחת פיקודה, השיג התוקף הן את ההשפעות הפיזיות שעיקרן חוסר יכולת לתת פקודות או הנחיות, והן את ההשפעות הפסיכולוגיות הנובעות מירידה במורל הכוחות הלוחמים - שתי השפעות המחזקות זו את זו וגורמות למעשה לירידה באפקטיביות הלחימה של המגן שאמורה להביא לכישלונו בקרב.
כל זאת בניגוד לניסיון להביא להכרעת האויב על ידי התנגשות גייסות בגייסות, בסגנון מלחמת ההתשה, שהתקיימה במשך רוב שנותיה של מלחמת העולם הראשונה, במחיר מיליוני הרוגים ופצועים וללא תוצאות כמעט.
[בתמונה: תוכנית בינוי של קמברה מ-1649. התמונה היא נחלת הכלל]
קולונל ג'ון וורדן מפתח את גישת 'השיתוק האסטרטגי'
הקולונל ג'ון אשלי וורדן השלישי (John A. Warden III; ראו תמונה משמאל) הוא אלוף משנה בדימוס חיל האוויר של ארצות הברית. הקריירה שלו בחיל האוויר נמשכה 30 שנה, בין השנים 1965-1995, וכללה סיורים בווייטנאם, גרמניה, ספרד, איטליה וקוריאה, כמו גם משימות רבות בתוך יבשת ארצות הברית. הוא השלים מספר מטלות ב הפנטגון, היה עוזר מיוחד ללימודי מדיניות וענייני ביטחון לאומי לסגן נשיא ארצות הברית, והיה מפקד ארצות הברית מכללת פיקוד האוויר והמטה (WIKIPEDIA: John A. Warden III).
ג'ון וורדן כונה "תיאורטיקן כוח האוויר המוביל בחיל האוויר האמריקני במחצית השנייה של המאה העשרים"; ונחשב לאחד ההוגים האסטרטגיים המובילים והיצירתיים בארצות הברית. הוא הינו עדיין דמות שנויה במחלוקת ומשפיעה במערכת הביטחון בכלל ובאוויר האמריקני (WIKIPEDIA: John A. Warden III).
וורדן היה זה שחיבר את השיתוק האסטרטגי לחיל האוויר; ובכך, קיבע את עליונותו בעשרות השנים האחרונות על חילות היבשה. הוא קבע, שעל מנת לגרום לשיתוק אסטרטגי, על המאמץ בהפעלת הכוח האווירי להתרכז בתקיפת או איום סימולטני על שבעה מוקדי כוח לאומיים, התומכים באופן הישיר ביותר במאמצי יצירת המלחמה; ומאפשרים לאויב להמשיך בהתנהלותו הנוכחית. יישום של תאוריית השיתוק האסטרטגי אמורה לגרום לשינוי בהתנהגות האויב, בעלות נמוכה יותר לשני הצדדים, מכיוון שנכסי הכוח האווירי הם הנשק העיקרי ולא כוחות היבשה (פיל בחנות חרסינה, 2021).
למה דווקא הכוח האווירי? זוהי הפלטפורמה היחידה שיכולה לספק פגיעה סימולטנית כמעט במערכת העצבים המרכזית של האויב, הנדרשת בכדי לעורר שיתוק ולייצר שינוי התנהגותי בממשלת האויב (פיל בחנות חרסינה, 2021).
כדי להשיג הצלחה, שיתוק אסטרטגי דורש ארבעה מרכיבים מרכזיים (ראו התרשים למטה) (פיל בחנות חרסינה, 2021):
- זיהוי נכון של יסודות הערך הלאומיים של האויב;
- טכנולוגיה גבוהה;
- אויב תלוי תשתית מפותחת, מודרנית ופגיעה;
- ויכולת בקרה גבוהה.
[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
הביקורת על גישת השיתוק האסטרטגי של וורדן
ראו, למשל, במאמרו של פיל בחנות חרסינה: 'ככה לא בונים חומה – מלחמה, הכרעה וערך לאומי', לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן]
[הכרזה: ייצור ידע]
![[תמונתו של פרדריק צ'ארלס פולר (John Frederick Charles Fuller) משמאל, היא נחלת הכלל]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%A6%27%D7%90%D7%A8%D7%9C%D7%A1_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A8#/media/File:JFC_Fuller.jpg){kind=link}
![[בתמונה: תוכנית בינוי של קמברה מ-1649. התמונה היא נחלת הכלל]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%94#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cambrai_-_Cameracvm_vulgo_Cambray_-_Kamerijk_(Atlas_van_Loon).jpg){kind=link}