תקציר: קרב (Battle או Combat) הוא אקט של לחימה אלימה בפועל בין שני צבאות עוינים במרחב מצומצם, המאפשר שליטה ישירה של המפקד על כלל הכוחות. ממדי המרחב עולים אך מעט על טווח הירי בכינון ישיר של כלי הנשק המופעלים על ידי שני הצדדים (הכט, 1999, ע' 21).

[התמונה מתוך האתר: CIVIL WAR TRUST]

המאמר עודכן ב- 21 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

קרב (Battle או Combat) הוא אקט של לחימה אלימה בפועל בין שני צבאות עוינים במרחב מצומצם, המאפשר שליטה ישירה של המפקד על כלל הכוחות. ממדי המרחב עולים אך מעט על טווח הירי בכינון ישיר של כלי הנשק המופעלים על ידי שני הצדדים (הכט, 1999, ע' 21).

מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 121) מגדיר קרב כסדרת התנגשויות ברמה הטקטית בין יריבים, המתנהלות ברצף אחד, בזמן ובמרחב מוגדרים, שבהן שואף כל אחד מן היריבים לכבוש שטח או להשמיד את יריבו. פרק הזמן של הקרב ארוך יותר משל ה- התנגשות, ותכופות, הכרעת הקרב משפיעה על המשך מהלך ה- מערכה . הקרב נגזר מן ה- מערכה ומשרת אותה.

[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי enkhtamir לאתר Pixabay]

הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן (1945)

[תמונתו של נתן אלתרמן, משמאל, היא נחלת הכלל]

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ

הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,

עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,

וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.

וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם,

לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,

וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם

מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ.

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ,

וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,

וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

*

[בעל הזכויות בתמונתו של שאול הנופל על חרבו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם

בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ

וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם

אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ.

אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי

וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב.

וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי –

מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו.

וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, –

אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,

אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

*

אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם

אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס,

אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם,

אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס.

אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין,

אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת,

כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין

אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת.

כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד.

וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד,

וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.

[תמונתו של מרדכי זעירא, משמאל למעלה, ניתנת לשימוש חופשי]

לחן: מרדכי זעירא (1960)

.

מקורות

• הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.