[מתוך האתר WIRED]

הדף עודכן ב- 27 בינואר 2019

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

פשע מאורגן או פשיעה מאורגנת (Organized crime) הוא תופעת פשיעה המציינת צורה ייחודית של עבריינות, המופעלת באמצעות ארגוני פשיעה, הפועלים בצורה מאורגנת, מקצועית ושיטתית. זהו השלב האחרון בתהליך ההתפתחותי של פשיעה. ראשיתה בעבריינות מגוונת, ובעיקר אלימה, העוברת תהליכי התבססות באמצעות ארגוני פשיעה או משפחות פשע, וסופה צבירת עצמה כלכלית, חברתית ופוליטית בממדים העלולים להוות סכנה אסטרטגית (גימשי, 2007; אשד, 2005).

הפשע המאורגן עוסק בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים – על-פי רוב מונופוליסטיים – במטרה להשיג רווחים חומריים קבועים, תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון (דוידוביץ, 1993). הוא חוצה גבולות, ומאתגר גורמי אכיפה במדינות שונות למסד הסכמי שיתוף פעולה חקירתי בין מדינות, על מנת להגביר את אפקטיביות המאבק נגדו.

פשע מאורגן מופעל באמצעות ארגוני פשיעה. קיימים מספר מאפיינים ארגוניים מובהקים לארגון פשיעה, שניתן לאסוף מתוך המקורות (אשד, 2014; אלדר, 2009; גימשי, 2007; אמיר, 2001; שימרון, 1978):

1. מערכת ארגונית שנוצרת ומופעלת על ידי קבוצות של יחידים, בדרגות גודל שונות, או על ידי רשת של קבוצות המשתפות פעולה מרצון או מכפייה;

2. המטרה – השגת רווחים קבועים וגבוהים: העלויות החודשיות של ארגון פשיעה הן גבוהות במיוחד (ראה בהמשך). בנוסף, יש צורך לממן את  אורח החיים הנהנתי של בכיריו. לכן, לארגונים חשוב להרוויח באופן קבוע וגבוה במיוחד. בניגוד לכנופיות המבצעות פעולות אד הוק, ארגוני פשיעה סבלניים יותר. הם פועלים בצורה שיטתית ומכוונים את פעילותם בצורה מושכלת להשגת רווחים.

3. חלוקת ההוצאות של ארגוני הפשיעה: הוצאות של ארגון פשיעה ממוצע מוערכות ב- 500,000-300,000 דולר לחודש, כמפורט:

• אורח חיים ראוותני של הבכירים, שהמהווה גם סמל סטטוס;
• אבטחה של חברי הארגון;
• השכרת כלי תחבורה ומיגונם;
• השכרת בתי מלון לביצוע עסקאות;
• השכרת שירותי עורכי דין ובעלי מקצוע אחרים כגון רואי חשבון לטיפול פיננסי ומשפטי בארגון;
• רכישת אמצעי לחימה והגנה;
• תשלום משכורות לחברי הארגון;
• תגמול על ביצוע פעילות פלילית לטובת הארגון;
• גיוס משתפי פעולה ונתינת שוחד; 

4. שיטות פעולה:

• קיום פעילות עבריינית מתוכננת ומגוונת, המלווה באלימות: נכונות לשימוש בלתי חוקי בכוח, ובאמצעי בריונות להשגת מטרות;
• רכישת מונופול על שווקים ועל תחומי עיסוק מוגדרים, פליליים ואחרים;
• השתלטות על עסקים גדולים ולגיטימיים, באופן חוקי או בלתי חוקי. זאת משלושה טעמים עיקריים: הרצון לייצר מקור נוסף של רווחים; להוות כיסוי מכובד לעסקים הלא חוקיים, בעיקר כלפי רשויות המס; שימוש בעסקים החוקיים למטרות של הלבנת הון. הדבר מאפשר גם ליצור תעסוקה "חוקית" לחברי הארגון, תוך שימוש באמצעים בלתי חוקיים, תחום העסקים החוקיים מאפשר בטחון במקרה של קריסת העסקים הבלתי חוקיים.
• שימוש בשוחד והשחתה של רשויות השלטון: ארגוני הפשיעה הבינו שעל מנת להעצים את רווחיהם ולהתרחב עליהם לחדור למבנה השלטוני ולשלוט על תחומים בהם ישנה השפעה של השלטון על עסקיהם. החדירה לשלטון המקומי ובכלל מתבצעת באמצעות שוחד ושחיתות אשר באים לידי ביטוי בזמן הבחירות, אז, ארגוני הפשיעה מפעילים לחץ על המועמדים לרבות מימון הבחירות וגיוס בוחרים כטובת הנאה ובכך "מגייסים" אותם לטובתם בעתיד. שחיתות מאפשרת לארגון להשיג רמה מסוימת של חסינות לפעולותיו מצד השלטון וגופי הפיקוח שלו. השחיתות מתבטאת באמצעות שוחד לפקידים ומתן טובות הונאה. 

5. תחומי עיסוק:

• הימורים;
• יבוא וסחר בסמים;
• שוק אפור, הלוואות;
• גביית דמי חסות;
• הפעלת תחנות דלק פיראטיות;
• ביצוע עבירות הונאה;
• הפעלת מכוני ליווי וסחר בנשים;
• אלימות;
• סחר בנשק.

6. הארגון מפגין המשכיות וסתגלנות לאורך זמן, כולל גיוס חברים חדשים, ופעילות עסקית יזומה וחדשנית;
7. הקבוצות מתארגנות ומפתחות, בהתאם לשלבים השונים להתארגנותן, מערכת ארגונית של חלוקת עבודה והתמחות של תפקידים, יחסי כוח ושליטה היררכיים; ככל שהארגון גדול יותר ועוסק בפעילות פלילית רחבה, לרבות קשרים עם גופים חיצוניים, זה מצריך חלוקת עבודה ותפקידים מיוחדים לביצוע משימות. ככל שהארגון גדול יותר כך מתקיים מרחק בין המנהיגים לזוטרים בו.
8. העדר אידאולוגיה ומטרות חברתיות ופוליטיות. ההתארגנות היא על בסיס אתני, דתי, אקולוגי, ניסיון חיים משותף או תכונות אופי רצויות של חברים, או על פי שיקולים של מיומנות;
9. היא מתקיימת על בסיס תחום עסקי דומה או אזור פעולה.
10. חברות אקסלוסיבית: בקבוצות אלו יש מגבלות לגבי גיוס חברים. היחסים הסיבתיים הקובעים לגבי גיוס, סלקציה וההכשרה, הם: רקע משפחתי, קשר מהשכונה והשתייכות לקבוצה אתנית. גיוס חברים וסלקציה מתבצעים גם בבתי הסוהר, שמהווים קרקע פורייה למטרות אלה. לעתים מלווים לגיוס ולסלקציה אף טקסי חברות.
11.  תת תרבות ייחודית המבוססת על נורמות של פרסטיז'ה והישגים (כבוד), ומתנהלת באמצעות של חוקים וכללי התנהגות נוקשים, תוך הדגשת ריטואלים וטקסים. הערך העליון בה הוא ערך הסודיות: הוא בא לידי ביטוי בחלוקת העבודה, בהיררכיה ובשיטות הפעולה. לעתים נוהגים חברי הארגון באמצעי אלימות קיצוניים כדי לשמור על הסודיות. זאת, על מנת להגן על חברי הארגון, פעולותיו ומנהיגיו מפני גורמי האכיפה. ערכים נוספים הם: נאמנות, ציות, העזה, אומץ, חכמה, ערמומיות וכבוד. כללי הפעולה הנובעים מהם:  לא לדבר עם המשטרה ולא להלשין, יושר כלפי שותפים, להיות יעיל בעבודה ולא להתערב בעניינים של אחרים. הקודים והכללים מלווים במערכת ענישה קשה כנגד המפרים אותם.

קיימים בארגון קודים ברורים, המסדירים תחומים רבים בחייו וחלים על חברי הארגון, כמו:

• היחסים בין הארגון לעולם החיצון;
• קביעת כללי התקבלות והשתייכות;
• שמירת היחסים בין חברי הארגון, לרבות ההיררכיה;
• הגדרת צורכי הארגון ודרכי השגתם;
• הגנה על מנהיגי הארגון.

הכרה בקיומם מצד הקהילה ומצד מערכת אכיפת החוק.

ההגדרה של ארגון פשיעה, שמופיעה בדברי ההסבר של החוק למאבק בארגוני פשיעה (ההוראה האופרטיבית בחוק שונה לחלוטין), תואמת במידה רבה את ההגדרה הקרימינולוגית המוקבלת (אלדר, 2009). החוק מופיע בנספחים שבסוף העבודה.

חלק מארגוני הפשיעה הינם משפחות פשע. אלה ארגוני פשיעה, שהגיוס לפעילות העבריינית בהם נעשה על בסיס קשר דם. על ההבדלים בין ארגוני פשיעה למשפחות פשע ראה בלוח מס' 1 (אבגי, 2014):

לוח מס' 1: ההבדלים שבין ארגוני פשיעה למשפחות פשע

 המשגה רלוונטית (לפלר, 2005)

•  ראש ארגון הפשע – ה"דון": בעל שליטה על חלוקת הרווחים של הארגון, ההיררכיה, המשמעת הארגונית, המשימות שהארגון מבצע ותחום המחייה שלו. יש ארגונים שתחום המחייה שלהם נבנה במשך שנים, בתהליך הרצוף רציחות, שוד, ירי ועוד. כך צובר הארגון שם ומעמד. ככל שהארגון אלים יותר – כך הוא מצליח לצבור יותר מוניטין וכסף.
• חברים בארגון פשע: התלכדות של עשרות חברים או פחות, כאשר בין חלק מחברי הארגון יש קשר דם. היא נוצרת, בדרך כלל, כהתארגנות מקומית על בסיס גאוגרפי לצורך ביצוע עבירה משותפת.
• "דרג" בארגון פשיעה: ארגוני פשיעה מתחלקים למספר דרגים, כאשר הדרג הנמוך ביותר מכונה "חיילים". כן קיים דרג נפרד לבעלי קשר דם ולמגויסים אחרים.
•  "חציית קווים": זהו מושג בעל משמעות כפולה, המתייחס למעבר של חייל מכנופיה אחת לאחרת, תוך ניסיון להביא עמו "נכסים" לכנופייתו החדשה. המושג מקבל משמעות כבדה כאשר מדובר במישהו שהחל לעבוד עם המשטרה.
• "יעדים": אנשים שמוגדים על ידי משטרת ישראל כמטרה מודיעינית מובהקת. מוגדרים כיעדים גם כאלה שאינם עובדים בארגון, ופועלים כעצמאים בתחומי הסמים, ההימורים והלבנת ההון.

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

העשרה

• עופר בן שמואל - פשע מאורגן והשלכותיו על הביטחון הלאומי.
• אבי דוידוביץ' (1993), פשע מאורגן בארץ ובעולם תיאוריות ומציאות.
• שמעון איפרגן (2013), עסקים מסוכנים, מאקו, 24/01/13.