פנחס יחזקאלי: אוי, המומחים – 'תופעת האינטלקטואל-האידיוט' של ניקולס טאלב

תקציר: בגלל אי הודאות והדינמיות הגוברת של חיינו, ניטלה מאיתנו יכולת החיזוי. מומחים (Expert) יכולים להיות מומחים לעבר או בעלי מומחיות טכנית, אך לא מומחים לעתיד! המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם... מלחמת שמחת תורה (חרבות ברזל) כמקרה בוחן...

[בתמונה: אוי המומחים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

* * *

בספטמבר 2022 הופיע האלוף אהרן חליבה בכנס באוניברסיטת ריכמן, בראיון עם פרופ' בועז גנור, מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור (ICT) (ראו הסרטון למטה, החל מהדקה 19:33):

"אמרתי בפומבי" - אמר בין היתר חליבה - "בהיותי ראש אגף המבצעים, שאני צופה שהשקט אחרי (מבצע) 'שומר חומות ימשך חמש שנים, ולמרות מבצע 'עלות השחר' אני עומד מאחורי האמירה הזאת. ואני אומר אותה, לא עם גרגר של מלח אלא עם הרבה גרגרים, כי זה תפקידי, תמיד להטיל ספק ותמיד לחפש את הדעה האחרת. אבל בעזה אני מזהה שלצד הפעלת הכוח וההרתעה המשמעותית מול חמאס, התהליכים שמובלים על ידי ישראל - כמובן, בסיוע השגריר ואחרים - לייצוב כלכלי, הכנסת פועלים, שיפור בחיים שהזכרתי קודם בהקשרים אחרים, יש בו פוטנציאל לשקט ארוך שנים.

אבל אני חושב שבכלל כדאי לכולנו בכנס מהסוג הזה... לשאול שאלות על המגמות העתידיות. ואנחנו חיים בעולם מורכב, משבר אקלים, כנראה, ע"פ מומחים, הרבה יותר מהירים ממה שהאדם מעריך... אנחנו חיים במציאות כזו שגם תושבי לבנון וגם התושבים האחרים מבינים בדיוק מה מחירה של מלחמה, כי כדאי לו לעולם להתמודד עם מציאות מורכבת שקשורה לקיום היום יומי: מזון, מים, אנרגיה, אקלים... ישראל היא מדינה 'נכסית' (היא נכס לאזור...) ויש לה כוח לתמוך בעניין הזה את השכנות שלה... מעבר לעוצמה הביטחונית... זה מה שהביא את הסכמי אברהם, זה מה שיכול לייצר יציבות לעתיד לבוא, וכדאי שבזה נתמקד...".

חליבה לא לבד. בגלל אי הודאות והדינמיות הגוברת של חיינו, ניטלה מאיתנו יכולת החיזוי. מומחים (Expert) יכולים להיות מומחים לעבר או בעלי מומחיות טכנית, אך לא מומחים לעתיד! היטיב להגדיר זאת האב המייסד, דוד בן גוריון: "אם המומחים מפריעים... פשוט תחליף אותם":

'תופעת האינטלקטואל האידיוט'

ב- 22/9/16, פרסם 'ישראל היום' מאמר של נסים ניקולס טאלב, מחבר הספר 'הברבור השחור', שעוסק בהפתעות, קרי, בתוצאות הבלתי צפויות בחיינו. המאמר הזה, שלקוח מפרק בספרו החדש, "Skin in the Game", עוסק בסוגיה שאנחנו מרבים לכתוב עליה כאן: בערכן של תחזיות המומחים... טאלב קרא לתופעה, שהשורה התחתונה שלה היא, שאין מומחים לעתיד: "האינטלקטואל-האידיוט" (תרגום מאנגלית - ארז לין):

מהודו ועד בריטניה ועד ארה"ב, אנו עדים למרד נגד מעמד העיתונאים־המחוברים־הפקידים הקובע את המדיניות עבור כולם. מדובר בקליקה סגורה ובמעמד שמתייחס למי שאינו נמנה עם מועדון זה בפטרוניות, וחמור מכך: חברי הקליקה הזאת לעולם לא ייאלצו להתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שלהם.

מעמד זה מורכב משילוב של אינטלקטואלים למחצה, שקיבלו הכשרה אקדמית כלשהי ממוסד יוקרתי ומציגים עצמם כמומחים. הם אומרים לכולנו מה לעשות, מה לאכול, כיצד לדבר, מה לחשוב, וגם עבור מי להצביע. אותם ביורוקרטים־אקדמאים, שבטוחים שמוקנית להם זכות טבעית לנהל לנו את החיים, אינם מסוגלים לנהל שום דבר ביסודיות, אם מדובר בסטטיסטיקה רפואית ואם במדיניות. האמונה העיוורת שלהם במדע מונעת מהם לבחון את המדע בעיניים מדעיות. ולמרות זאת, לפחות פעמיים בחמש השנים האחרונות חבר במועדון הזה הזכיר את המונח "מכניקת הקוונטים" בשיחות שאינן קשורות ולו במאומה לפיזיקה.

הבעיה היא שהקבוצה הזאת, שמתיימרת להיות האינטליגנציה, אינה מספיק אינטליגנטית כדי להגדיר מהי האינטליגנציה. הרי בעולמנו כבר ברור ש־40 אחוז מהמחקרים הפסיכולוגיים המהוללים אינם כה מהוללים כי לא הצליחו לשחזר אותם; התזונאים כבר אינם ממליצים להירתע משומנים - אחרי 30 שנה שפימפמו לנו שומנו־פוביה יום אחרי יום; וגם האנליסטים שתפקידם לנתח את המקרו־כלכלה אינם מצליחים לחזות את העתיד יותר טוב מהאסטרולוגים למיניהם. מוטב שפשוט נסמוך על האינסטינקט האבולוציוני שלנו ונקשיב לעצות סבתא. שני אלו כבר הוכיחו את עצמם יותר מאלו שקובעים עבורנו את החיים.

האינטלקטואל־האידיוט הוא תוצר של המודרנה, ולכן הוא רק מתעצם מאז אמצע המאה ה־20. כיום הוא שולט בכיפה, גם משום שברוב המדינות המגזר הציבורי גדל פי חמישה עד עשרה ממה שהיה לפני מאה שנה (כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי). דומה שבני המעמד הזה נמצאים בכל מקום על פני הגלובוס, אף שבפועל מדובר במיעוט שכמעט אינו קיים מחוץ למתחמי המחיה הטבעיים שלו: מכוני מחקר, תקשורת, אוניברסיטאות ובועות אחרות. רק מספר מקומות מצומצם ביותר פתוח לקהל הרחב, שחי בעולם האמיתי ומחפש תעסוקה אמיתית.

כאשר הפלבאים עושים משהו שלא מסתדר לאינטלקטואל־האידיוט, הוא ישר קורא להם "בלתי משכילים". האינטלקטואל־האידיוט רואה בהחלטות בלתי מובנות של אחרים פתולוגיה מוזרה, מבלי לשים לב שהוא בעצמו לוקה בהבנה לקויה של המציאות. הוא סבור שאנשים צריכים לפעול לפי האינטרסים שלהם - והוא בעצמו מחליט מהם - בייחוד אם הם מאזורים נידחים, מדברים בשפה פשוטה או סתם כאלו שהצביעו עבור היפרדות מהאיחוד האירופי. כאשר הפלבאים מעזים להמרות את רצונו בקלפי, מדובר בפופוליזם זול. הוא מסביר לעצמו בהסבר מעגלי כי יש להצביע להילארי קלינטון לנשיאות כי היא היחידה שיכולה להגיע למעמד הזה, ומי שמצביע לטראמפ לוקה בנפשו.

האינטלקטואל־האידיוט טעה לאורך ההיסטוריה בנוגע לשורה של דברים: סטאלין, מאואיזם, אוכל מהונדס גנטית, עיראק, לוב, סוריה, לובוטומיה, דיאטות דלות בפחמימות, ביהביוריזם, שומן טראנס, פרוידיאניזם, סלאפיזם, תוכניות דיור, הנוכל הפיננסי ברני מיידוף. אך למרות העבר הבעייתי שלו, הוא משוכנע שדעותיו הנוכחיות הן הן הנכונות.

[למאמר המקורי בישראל היום]

הספר: 'דבר המומחים'

הספר דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו (סרף ונבסקי, 2009) - שראה אור באנגלית ב- 1984 ותורגם לעברית ב- 2009 - נותן לנו אינדיקציה טובה מה שווים "מומחים לעתיד", ומביא אלפי דוגמאות מביכות של תחזיות מומחים שלא התממשו בתחומים שונים של חיינו. על פי הכותבים, זהו אוסף של קביעות נחרצות, מהימנות ומוטעות לחלוטין...

התוצאה מלמדת כי המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם...

[בתמונה: ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי מ- 2009, דבר המומחים. תחזיות שלא בדיוק התגשמו, שראה אור בהוצאת גלורי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

תחזיות המומחים המופרכות קיימות לכל אורכה של ההיסטוריה: פרשת גללי הסוסים בלונדון

ב- 11/3/16 פרסם גונן גינת [בתמונה מימין, ישראל היום ללא ציון שם צלם) בעיתונו, ישראל היום סיפור קלאסי על פרשת גללי הסוסים בלונדון בהקשר לתחזיות דמוגרפיות. הניסיונות הללו לצפות מה יקרה, טען גינת (2016), הזכירו את הפרשה של הוועידה לטיפול בגללי הסוסים בערים הגדולות, שהתכנסה בניו יורק בשנת 1898. מדובר בפרשה היסטורית אמתית, שראוי שתילמד על ידי "החזאים":

רקע‫:‬ עד תחילת המאה ה־20,‬ התחבורה בעולם התרבותי התבססה על סוסים. בלונדון חיו בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 בין 50 ל־100 אלף סוסים, שסחבו את המוניות והאוטובוסים של אותם ימים.

בעיר חיו אז כ־4 מיליון בני אדם. כך היה גם בניו יורק. הרחובות בשתי הערים הללו היו מטונפים בגללים ובשתן של סוסים. באותה תקופה, לעיתים קרובות היו הקומות התחתונות של הבתים מתמלאות בריח שהשאירו אחריהם הסוסים. מסיבה זו, כל מי שהיה יכול להרשות לעצמו, גר בקומות העליונות.

בשתי הערים, וגם בערים נוספות‫,‬ העסיקו מומחים כדי לנסות להתגבר על הבעיה. הנתונים שנאספו לימדו שכל סוס בריא מייצר כשני ליטרים של שתן ביום וכ־15 ק"ג של גללים - הַכפילו זאת ב־100 אלף סוסים ותיבהלו.

בתחילה מומחים חישבו שבתוך עשר שנים גללי הסוסים במרכז לונדון יגיעו לגובה של שלושה מטרים. אחר כך התברר שהמספרים גבוהים יותר. ואם לא די בכך, היתה גם הבעיה של פגרי הסוסים. תוחלת חייו של כל סוס עבודה היתה שלוש שנים, והשימוש בהם היה עד שהם התפגרו. לעיתים קרובות זה קרה באמצע העבודה, ומועצות הערים לא הצליחו לכפות על נהגי הכרכרות והאוטובוסים‫‬ לפנות את הפגרים מהרחובות‫.‬ אלה נותרו היכן שקרסו ומתו‫.‬

התוצאה הייתה שבאמצע הרחובות במרכזי ערים שהיום נחשבות ליפהפיות, דוגמת לונדון, פאריס וניו יורק, היו מוטלים פגרי סוסים, מעליהם ענני זבובים ולצידם להקות כלבים שנגסו בהם. כתוצאה מכך נפוצו בערים מחלות, וב־1894 העריך ה"טיימס" של לונדון כי עד 1950 יהיו רחובותיה של העיר קבורים תחת תשעה מטרים של גללי סוסים.

העולם החדש היה ער לקטסטרופת הסוסים, וכדי להתמודד איתה כונסה בשנת 1898 בניו יורק הוועידה להתמודדות עם משבר גללי הסוסים. כל הנואמים הסכימו שחייבים למצוא פתרון, אולם ביזבזו את הזמן על תיאורים של האסון, בלי להציג פתרונות מעשיים. מהתיאורים מאותם ימים, עולה שהוועידה הסתיימה באווירת משבר.‬

ואז, שנים ספורות אחרי ההיסטריה הזו, בשנת 1903, הקים הנרי פורד את מפעל המכוניות הראשון שלו‫. עד מהרה ייצורן נהיה המוני‫ והן החליפו את הסוסים. בתוך כמה שנים‫,‬ גוויות הסוסים וגלליהם נעלמו, וכל הניירות שעליהם עשו את החישובים על הגובה הצפוי של ערימות גללי הסוסים, היו שווים כמעט כמו חישובי הדמוגרפיה של ישראל‫ (גינת, 2016)

[לכתבה המקורית של גונן גינת בישראל היום]

[למאמר המלא של גונן גינת ב'ישראל היום', לחצו כאן]

2016: דויד קמרון שומע למומחים ומפסד את הבחירות בוחן

ב-2011 הפך קמרון לראש הממשלה הבריטי הראשון שהטיל וטו על ברית של האיחוד האירופי. ביוני 2016 התפתה קמרון בעצת המומחים להביא את סוגיית ההישארות באיחוד האירופי למשאל עם והיה בטוח בניצחונו. הוא הפסיד וסיים את תפקידו. כתב ערן הילדסהיים ב- 2006, באתר "הכלכלה האמתית": בשעה 22:00 שעון בריטניה נסגרו קלפיות משאל העם. נציג חברת הסקרים YouGov הגיע לאולפני סקאי ניוז כדי לבשר את הבשורה לאומה הבריטית: על פי הסקר האחרון תומכי ההשארות באיחוד זכו במשאל ברוב של 52% מול 48%. הנציג הסביר שכל הסימנים מראים שהניצחון הזה הוא וודאי. בדומה לאותו נציג גם ניג’ל פרג’, שהוביל את קמפיין התומכים בעזיבת האיחוד, הודה ממש באותה שעה באופן נדיר (בהתחשב בהפרש הזעיר בסקרים בין שני המחנות) כי הוא וחבורתו כנראה הפסידו את המשאל. בכך, השניים ישרו קו עם דעת המשקיעים שחגגו רק כמה שעות קודם לכן בשווקים (אגב, לא רק סקאי ניוז טעתה במדגם. כך קרה גם ל- בי בי סי...).

ככל שחלף הזמן והגיעו תוצאות האמת ההפוכות, החלו התירוצים של נציג חברת הסקרים לצוף בשידור – “עדיין לא ספרו את קולות המצביעים בלונדון שהוא אזור גדול התומך בהשארות באיחוד” – הסביר במה שנראה כגרסה הבריטית לקולות הימאים אצלנו. כשהתוצאות האמת הפכו לתוצאות סופיות בבוקר, הנציג כבר נעלם פתאום מהאולפן. לא ברור אם העלימו אותו או שמרוב בושה נעלם לבד. לעומתו פרג’ הודה בשמחה שהיה סקפטי. אם חושבים על זה קצת יותר לעומק, זה כלל לא הפתיע שאותו נציג, שהשוק כולו ואפילו מנהיג הקמפיין שהוביל את ההתנתקות, היו כל כך בטוחים שקמפיין “הנשארים באיחוד” הוא זה שינצח.

["הקוסם", ציור מאת הירונימוס בוש; התמונה ברשות הציבור בארצות הברית ובמדינות שבהן זכויות היוצרים הינו עד 100 שנה ממות האמן]

ההיסטוריה שלנו רצופה טעויות בהערכה של 'מומחים לעתיד'...

בגלל אי הודאות והדינמיות הגוברת של חיינו, ניטלה מאיתנו יכולת החיזוי. מומחים (Expert) יכולים להיות מומחים לעבר או בעלי מומחיות טכנית, אך לא מומחים לעתיד... לדוגמה:

ערב הקמת המדינה ביקש הסטטיסטיקן הראשי דאז, רוברטו בקי מבן גוריון לעכב את הקמת המדינה מחשש שהבעיה הדמוגרפית תכריע אותה. בן גוריון התעלם ממנו!
כעשרים שנה מאוחר יותר, התעלם גם לוי אשכול מאזהרה נוספת שהונחה על שולחנו למחרת מלחמת ששת הימים, לפיה עד 1987 יהיה רוב ערבי בין הים לירדן.
ביולי 1987 קבע הדמוגרף, פרופ' ארנון סופר, כי בשנת 2000 תהיה ישראל לא יהודית. אנו כבר ב- 2016 והרוב היהודי יציב ואף עולה...

[בתמונה: גיליון ידיעות אחרונות מה- 6 ביולי 1987. הכותרת מדברת בעד עצמה...]

2007: האלוף ידלין מעריך...

ראש אמ"ן נוסף שאנחנו אוהבים לשמוע את הערכותיו, הוא האלוף במיל' עמוס ידלין. מברק אמריקני - שנחשף באתר ההדלפות ויקיליקס - מלמד אותנו, כי רגע לפני שחמאס השתלט על רצועת עזה, קבע ידלין כי הוא "ישמח" אם זה יקרה. ידלין גם העריך שהקשר בין חמאס לאיראן לא יהיה משמעותי:

[למאמר המלא של אטילה שומפלבי ב- YNET, לחצו כאן]

יצחק רבין לועג לסיפורי הקטיושות מעזה

ולכן, צודק דוד בן גוריון...

לכן, אין להתפלא על קביעתו של דוד בן גוריון, כי "אם המומחים מפריעים לך לפנות לאן שאתה מעוניין, אז פשוט תחליף אותם":

[בכרזה - דוד בן גוריון: אם המומחים מפריעים לך, תחליף אותם! התמונה המקורית היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]