אמנת שֶנְגֶן (Schengen Agreement) היא הסכם שנחתם בין מדינות באירופה על הנהגת מדיניות הגירה וביקורת גבולות מתואמת. על האמנה חתומות 29 מדינות (כל מדינות האיחוד האירופי מלבד בריטניה ואירלנד, בתוספת שווייץ, ליכטנשטיין, נורבגיה ואיסלנד שאינן חברות באיחוד). מבין המדינות החתומות רק 26 מיישמות את התוכנית הלכה למעשה, והאחרות מתכננות להצטרף במועד מאוחר יותר. בין המדינות המיישמות את האמנה הוסרה ביקורת הגבולות והונהגה ויזה אחידה (ויזת שנגן, התקפה לכל 26 המדינות). עם זאת, מדיניות ההגירה נשארה באחריות כל מדינה בנפרד.
האמנה נחתמה ב-14 ביוני 1985 באוניה על נהר המוזל, בקרבת העיירה שנגן (Schengen) בלוקסמבורג, קרוב לגבול עם צרפת וגרמניה. על האמנה חתמו חמש המדינות האירופיות השכנות: בלגיה, צרפת, גרמניה, לוקסמבורג, והולנד.
האמנה שמה קץ לביקורת הגבולות בין המדינות החותמות ("אזור שנגן"), והביאה להרמוניזציה של מעברי הגבול החיצוניים. במקור לא היה ההסכם קשור לאיחוד האירופי, אבל מאוחר יותר הפך לאחת מסמכויות האיחוד, אם כי בין המדינות החותמות גם מדינות שאינן חברות בו. עם השנים נתווספו מדינות נוספות להסכם, וכיום חתומות עליו, כאמור, 29 מדינות.
באוגוסט 2015 החלה אמנת שנגן להתערער עם ריבוי גל ההגירה שמציף את אירופה. הקנצלרית הגרמנית, אנגלה מרקל, הזהירה בסוף אוגוסט כי אם המצב יימשך, "אמנת שנגן" תהיה בסכנה (סוכנויות הידיעות, 2015).
