פנחס יחזקאלי: שיטור יתר – הדרך לאבדן לגיטימציה משטרתית

תקציר: שיטור יתר (Over-Policing) הוא מונח ב- שיטור בחברה רב תרבותית, המתייחס לנטייה של משטרות לבצע אכיפת יתר בקרב אוכלוסיות מיעוטים. משמעותו אכיפה לא הוגנת במיעוטים, אשר מתבטאת בדרך כלל בשימוש רב ומוגזם בכוח, ובביצוע ובקידום מדיניות מפלה: חשד לפעילות פלילית מתבסס על צבע העור, על שיוך אתני או על כל סימן זיהוי אחר, כאשר הזיהוי מוביל להפעלה סלקטיבית ומפלה של מעצרים וחיפושים כלפי הקבוצה כקולקטיב...over policing

[מקור התמונה: טוויטר]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 6 באוגוסט, 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

דוח מבקר המדינה שפורסם ב- 4 באוגוסט 2021, סיפר לנו שוב את הידוע כבר לכל: שלמרות נסיונות המשטרה 'להפיק לקחים', ממשיך שיטור היתר כנגד בני העדה האתיופית: "אני רב סרן. חזרתי אחרי שבוע שלם בבסיס. הטעות שעשיתי היא שהורדתי את החולצה העליונה עם הדרגות שלי ויצאתי לזרוק זבל. ומה שקרה הוא שניידת עברה, ראתה אותי עם קפוצ'ון. השוטר עצר לידי - 'מה אתה עושה פה?'. אני אומר לשוטר 'אני גר פה', 'תן לי תעודה' הוא אמר, אני אומר לו 'אני בלי תעודה, עכשיו חזרתי מהבסיס, אם תרצה אני אעלה להביא לך תעודה', הוא אומר לי 'לא', הוא בתוך הניידת, גשם זלעפות בחוץ והבן אדם מתחיל לברר עליי פרטים במחשב כשהוא ישוב בתוך הניידת. זה המפגשים, ואנחנו מדברים על נוער וילדים? זה לא נוער וילדים, זה כולם". כך תיאר קצין צה"ל בן הקהילה האתיופית את היחס שלו זכה משוטרים רק מפני שירד להשליך אשפה ללא תעודה מזהה. דבריו מצוטטים בפרק בדו"ח מבקר המדינה (דרוקמן וגולדיטש, 2021).

[לכתבה הדיגיטלית ב- ynet, לחצו כאן]

בינואר 2019 נורה למוות יהודה ביאדגה בן 24 - צעיר ממוצא אתיופי, שהיה לוקה בנפשו. אמו הייתה זו שהזעיקה את השוטרים כשיצא מביתו עם סכין. האירוע הזה היה צריך להסתיים, מקסימום, בעצירתו של ביאדגה באמצעות ירי מאקדח טייזר. (שגם השימוש בו לא משולל בעיות). הוא הסתיים במותו!

המוות המיותר הוציא לרחובות את בני העדה האתיופית, שחיים כבר שנים בתחושה שהם סובלים משיטור יתר, בגלל היותם מיעוט ובשל צבע עורם. המשטרה נהגה איפוק בהפגנות וצלחה אותם בשלום.

בעקות מותו של ביאדגה התבטאה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור - שגם עמדה בראש וועדה שעסקה בסוגיה זו - כי "יש חיכוך יתר בין השוטרים לבני העדה האתיופית, מה שמייצר, לא פעם, רגשות זעם ותסכול, שמובלים לעבירות שוליות כמו העלבת שוטר. "הקהילה הזו סבלה וסובלת משיטור יתר כבר עשרות שנים, הדגיש אז".

[למאמר: ההיגיון הפרדוקסלי של השימוש באקדח הטייזר, לחצו כאן]

למרות ההבנה במשטרה, שיש מחירים קשים לירי בצעירים ממוצא אתיופי, ייצר החיכוך בינם לבין צעירי העדה הרוג נוסף: בליל ה- 30 ביוני נורה למוות צעיר נוסף ממוצא אתיופי, על ידי שוטר שבא להפריד בין מתקוטטים, ושנקלע לדבריו לסכנת חיים...

[לכתבה המלאה של חכמון והרוני במעריב, לחצו כאן]

שיטור יתר: המשגה

שיטור יתר (Over-Policing) הוא מונח ב- שיטור בחברה רב תרבותית, המתייחס לנטייה של משטרות לבצע אכיפת יתר בקרב אוכלוסיות מיעוטים. משמעותו היעדר הוגנות באכיפה כלפי מיעוטים, אשר מתבטאת בדרך כלל בשימוש רב ומוגזם בכוח, ובביצוע ובקידום מדיניות מפלה: חשד לפעילות פלילית מתבסס על צבע העור, על שיוך אתני או על כל סימן זיהוי אחר, כאשר הזיהוי מוביל להפעלה סלקטיבית ומפלה של מעצרים וחיפושים כלפי הקבוצה כקולקטיב.

הוגנות באכיפה, היא אחת החובות החשובות ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית, והיעדרה יוצר מצב של היעדר אמון והיעדר לגיטימציה.

[להרחבת המושג: 'הוגנות באכיפה', לחצו כאן]

[הוגנות באכיפה היא אחת החובות הבסיסיות ביותר של משטרה בחברה דמוקרטית כלפי הציבור; ובלעדיה אין אמון במשטרה ורין לגיטימציה למשטרה לבצע את משימותיה! הכרזה: ייצור ידע]

קבוצת המיעוט מצידה מפתחת חשדנות ועוינות כלפי המשטרה. המפגשים הטעונים בין שוטרים ומיעוטים מזינים את התפיסות השליליות של שני הצדדים ומחריפים את המתחים ביניהם

הבעייתיות כאן היא לא רק חוסר ההוגנות באכיפה, אלא גם ירידת אמון המיעוט במשטרה, בהגינותה ובאופן יכולתה להתמודד עם מקרים שונים בצורה נכונה. דבר זה יכול להוביל להפחתה במספר הפניות של אותו מיעוט, ובכך נמנעים ממנו השירותים להם הוא זכאי. כך נוצרת מציאות, בה המשטרה מוגבלת במתן השירות, ונוטה להגביר את האכיפה.

שיטור יתר הוא מושג סובייקטיבי תפיסתי. העובדות ה'אובייקטיביות' אינן רלוונטיות. מה שמשפיע על אמון הקבוצה במשטרה הוא תפיסתה את האירועים. עובדה זו מביאה קבוצות מיעוט לאמץ תדירות את הטיעון שהן סובלות משיטור יתר - בין אם הוא נכון ובין אם לאו - כחלק מתהליכי צבירת העוצמה החברתית שלהם.

שיטור יתר הוא הוא מושג קוטבי לשיטור חסר, ושניהם מאפיינים שיטור בקרב קבוצות מיעוטים; שנוטים לקבל ממשטרות שיטור יתר בתחומים מסוימים, בעיקר באכיפה; ושיטור חסר, בעיקר בתחום השירות.

זהו מוקד הבעיה ביחסי משטרה ומיעוטים: הצירוף של שתי תופעות סותרות, לכאורה, המשפיעות על מידת האמון של המיעוט במשטרה: שיטור יתר ושיטור חסר.

חשיבותם של שני המושגים הללו נובעת מכך, שמשטרה בחברה דמוקרטית אינה יכולה לתפקד באפקטיביות ללא אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה מצד הציבור.

אמון הציבור במשטרה ושיתוף הפעולה יושגו כאשר תהיה למשטרה לגיטימציה  בקרב הציבור אותו היא אוכפת. על כן, היא מחויבת, בין היתר, בשיטור שוויוני (Equality in Policing).

[להרחבה על אמון הציבור במשטרה, לחצו כאן] [להרחבה על שיטור שוויוני, לחצו כאן] [להרחבה על שיטור חסר, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'לגיטימציה', לחצו כאן]

הסיבות לשיטור יתר

  • אוכלוסיות המיעוט מגיבות באופן קיצוני יותר לפעולות משטרתיות ביחס לשאר האוכלוסייה;
  • עמדות גזעניות המושרשות בחברה כולה מתורגמות לאפליה מובנית כלפי אותם מיעוטים.
  • לעתים שיטור יתר הוא חלק מתרבות משטרתית ארגונית, סטראוטיפים המושרשים בקרב השוטרים.

[למאמרה של מיכל חדד: ‘שיטור-יתר’ ו’שיטור-חסר’ בחברה רב-תרבותית, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על שיטור בחברה רב תרבותית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מאבק השחורים בארצות הברית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

Comments are closed.