האזנת סתר (Wiretapping) היא פיקוח, קליטה, הקלטה או הקשבה לשיחת הזולת ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. גם האזנה לתקשורת מחשבים יכולה להיחשב כהאזנת סתר. האזנת סתר משמשת בדרך כלל להשגת מודיעין או לחקירת מעשים שבוצעו בעבר, ונעשית לעתים באמצעות אמצעים סמויים. ניתן לבצע האזנת סתר במגוון דרכים - כמו הקשבה לשיחות טלפון באמצעים גלויים או סמויים או האזנה לשיחות המתנהלות בחדר או במקום מסוים באמצעים אלקטרוניים (הקלטה,הגברה וכדומה).

בישראל מוסדרת האזנת סתר באמצעות חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. החוק נחקק בשנת 1979, ובעקבות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ודו"ח שלמבקר המדינה בנושא "האזנות סתר ושימושן במשטרה", שניתן בשנת 1991, עבר החוק תיקון נרחב.

האזנות סתר חוקיות

• האזנה למטרת ביטחון המדינה: מבוצעת על ידי השב"כ או על ידי אגף המודיעין בצה"ל. מי שמתיר בחתימתו האזנת סתר למטרה זו הוא שר הביטחון או ראש הממשלה בלבד, וההיתר תקף עד שלושה חודשים מיום הוצאתו, אך ניתן להאריכו. במקרים דחופים, ראש רשות הביטחון הרלוונטית (ראש השב"כ או ראש אגף המודיעין) רשאים להתיר האזנה גם ללא אישור הדרג המדיני הבכיר, וזאת ל-48 שעות בלבד. בצה"ל, מותרת האזנה למרבית הטלפונים הצה"ליים באישור קשר"ר.
• האזנה למטרת גילוי ומניעת עבירות, מבוצעת על ידי המשטרה או על ידי גופי חקירה אחרים (כמו רשות ניירות ערך או הרשות להגבלים עסקיים). היתר להאזנה כזו מתקבל על ידי שופט בבית המשפט המחוזי, לאחר שהוצגו בפניו נימוקים לפגיעה בפרטיות למטרת מניעה מראש או גילוי בדיעבד של פשע (עבירה שעונש המקסימום לגביה הוא מאסר 3 שנים ומעלה). במקרים דחופים רשאי המפקח הכללי של משטרת ישראל להתיר האזנה ל-48 שעות.
• על פי הוראת החוק, מותר להפיק מהאזנות מידע נוסף, מודיעיני או חקירתי, על עבירות או על אנשים שלא בעניינם ניתן ההיתר, ולהשתמש בו בדיעבד להוכחת כל עבירה (גם עבירה שאינה פשע) או להעשרת המידע המודיעיני. אולם מידע זה הוא מעבר למטרות שלשמן נועדה ונתבקשה האזנה מלכתחילה.
• האזנה לתדרים אלחוטיים של חובבי רדיו או של שידורים לציבור היא חוקית.
• גם האזנה באקראי ובתום לב לשיחה המתקיימת ברשות הרבים - היא מותרת.
• ניתן להאזין לשיחות בינלאומיות ללא צורך בהיתר, למטרת צנזורה צבאית.
• הקלטה עצמית של שיחות טלפון, או האזנת סתר תוך קבלת הסכמה של אחד הצדדים לשיחה, היא חוקית.

מנתוני העשור הקודם

• היחידות הארציות של המשטרה מבצעות רק 15% מכלל ההאזנות, ו- 45.5% של ההאזנות הללו משיגות את יעדן.
• • היחידות המחוזיות של המשטרה מבצעות 85% מההאזנות, אבל רק 12.5% של ההאזנות משיגות את יעדן.

האזנות סתר לא חוקיות

• החוק קובע עונש מאסר של עד 5 שנים על האזנה לא חוקית, בין אם בוצעה על ידי רשות מוסמכת (ללא קבלת היתר) ובין אם בוצעה על ידי אדם פרטי.
• החוק אף מאפשר לשלול רישיון של חוקר פרטי, במידה שביצע האזנת סתר לא חוקית.
• שיחות של עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וכוהני דת (כמרים קתוליים) אסורות להאזנה - למעט במקרים חריגים.
• במידה שבהאזנת סתר המבוצעת למטרת גילוי או מניעת פשע, נקלטת שיחה כלשהי שמשתתף בה חבר כנסת - גם שיחה זו אסורה להאזנה, אך ניתן להקליטה ולהשמיעה בפני השופט שנתן את היתר האזנת הסתר.

נתונים מספריים

בדו"ח הוצגו נתונים שמסרה משטרת ישראל על ההאזנות בשנים 2008-2004:

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: האזנת סתר.
• הוראות המשטרה (1990), האזנות סתר לשיחות המתנהלות באמצעי התקשורת שבשימוש המשטרה, פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי.
• מבקר המדינה (2010), חוות דעת האזנות סתר בחקירות פליליות.
• חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979.
• חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
• אפרת וייס (2004), המשטרה: האזנות סתר מיותרות - וגם לא חוקיות, 5/5/04, ynet.