מדד המתווכים

צוואר בקבוק

מדד המתווכים (Betweenness Centrality) הוא כלי למדידה של סוג מסוים של השפעה של עובדים על מערכת ברשתות. הוא מאתר את אותם עובדים המהווים 'מעבר הכרחי' בין שני חלקים של מערכת. 'יציאה שלהם מהמשחק' עלולה לגרום לנתק מבני בין חלקי הארגון, על ההשלכות הארגוניות הנובעות מכך. על כן, עובדים כאלה (בין אם הם טובים או מזיקים לארגון - ראה בהמשך) חשוב לשמר, כיוון שלעזיבתם פוטנציאל גבוה להזיק לארגון באובדן של קשרים חשובים.

עובדים אלה יכולים לעשות בעוצמה שבידם שימוש לחיוב או לשלילה. כאשר אותם אנשים פועלים למען מטרות החברה הם נקראים בשפת הרשתות ברוקרים (broker), וכאשר הם צוברים הון אישי ממעמדם, הם מכונים "צווארי בקבוק" (bottlenecks).

מעמדם של עובדים אלה הופך אותם לחסרי תחליף בטווח הקצר, ואת אפשרות עזיבתם לסיכון עבור הארגון, שחייב לאתר ולהכשיר מחליפים לפונקציות – הפורמאליות והבלתי פורמאליות – שהם ממלאים; ו/או למצוא דרכים להבטיח את הישארותם, כמו למשל באמצעות מתן הטבות, המותנות בהתחייבות להישאר מספר שנים.

עם זאת, שני הטיפוסים – ברוקרים וצווארי בקבוק אינם כה שונים, ושניהם ממלאים, בדרך כלל, תפקיד של מתווכים. לעיתים הם מתווכים בין קבוצות עובדים שונות – פורמאליות ובלתי פורמאליות.

מבחינה טכנית, מדידת ה"מתווכים" היא מדידה של כמה פעמים אדם נמצא על המסלול הקצר ביותר בין כל הזוגות האפשריים של אנשים ברשת.

אנשים אלה יכולים להופיע בניתוח שלנו גם כרכזות (ראה "מדד העוצמה"), אך לא בהכרח. יכולים להיות להם מיעוט יחסי של קשרי גומלין, והם עדיין יהוו דמות מרכזית, בשל יכולתם לקשור יחד אנשים או קבוצות מנותקות יחסית. אנשים כאלה כדאי למקם פיזית במשרד בקרבת קבוצות מבודדות יחסית, או בסמיכות לאנשים שהם אינדיבידואליים במהותם.

את הניקוד של הפרט יש לראות ביחס לאחרים ברשת. ציון של 0 משמעו, שהאדם אינו נמצא על אחד מהמסלולים הקצרים ביותר ברשת. נציין, כי ציון כזה איננו מהווה בהכרח בעיה.

מקורות והעמקה

  • יחזקאלי פנחס, סלוטקי בני (2013), מנהלים שאסור לפטר, משאבי אנוש, גיליון 304-303, עמ' 38-34, מרץ-אפריל 2013.
  • Wikipedia: Betweenness centrality.
  • Newman M.E.J. (2010), Networks: An Introduction, Oxford, UK: Oxford University Press.