מפקדות במשטרה: רק תשמרו עליהן…

המחוז הדרומי של משטרת ישראל עשה היסטוריה, כאשר בסוף אוקטובר 2017, קיבלה סנ"ץ אתי בוחניק, בטקס רשמי את הפיקוד על תחנת קרית גת. זהו שלב נוסף בתכניתו של המפכ"ל, רוני אלשיך ושל ראש אגף משאבי אנוש, ניצבת גילה גזיאל, להציב בתוך שנתיים מהיום 12 קצינות בתפקיד מפקדת תחנת משטרה. אבל דווקא בזמן החגיגות יש להזהיר: אם הפרויקט השאפתני הזה לא ינוהל בזהירות ובתבונה המתחייבת, הוא עלול לקרוס!

הדר בן-שוע: נשים-מפקדות ותרבות ארגונית במשטרת ישראל

לנשים יש יתרונות ומאפיינים ניהוליים ייחודיים: הן שמות דגש על רגשות, ודואגות לאיזון שבין המשפחה לקריירה. מחקרים מוכיחים, כי ניהול מתוך רגשות, גורם לפקודים לבצע את משימותיהם מעל ומעבר לנדרש מהם. מאפיין זה יכול להשפיע על איכות השירות במשטרת ישראל ועל התרבות הארגונית שלה...

מסתבר, שהתרבות המשטרתית גם הורגת…

בפוסט שפרסמה בפייסבוק היום (13/10/17) העיתונאית, הדס שטייף על סגן ניצב סימה ימין ז"ל, היא כתבה: "סנ"צ סימה ימין. במותה ציוותה לכולנו ובעיקר למשטרת ישראל כמה חשובים ערכים, ולב, ואהבת לרעך כמוך; ושדרגות וכיסאות הם הבל הבלים...". אבל, האמת היא שבדיוק להיפך: מותה של סימה ימין רק המחיש לנו כמה הכל קומבינות, שמיועדות להשיג דרגות וכיסאות וכוח, ושלערכים ולב אין מקום בתוך מאבק העוצמה המכוער הזה... 

נשים בצמרת המשטרה

שני הישגים משמעותיים לא ניתן לקחת מרוני אלשייך, בדרך לשינוי פני המשטרה ומעמדה. אחד מהם הוא עיצוב מחודש של מבנה הקצונה הבכירה, ושינוי (התחלתי) של התרבות הארגונית, דרך החדרת נשים לתפקידי מפתח. שינויים כאלה לוקחים זמן, כיוון שאין היום מועמדות, מן המוכן, לתפקידי מפכ"ל ומפקדי מחוזות. אבל, עוד פחות מעשור (אם לא תתרחשנה פרשיות שתטרופנה את הקלפים...) ניתן כבר יהיה לשרטט סגל פיקוד בכיר, שמונה מפכ"ל אשה, ותחתיה מספר מפקדות מחוזות ומפקדות מרחבים...

'השוטר הנוגח' והמצלמה האישית

שלום המפכ"ל, תראה כמה אנרגיה שפכת לריק בסוגיית אלימות השוטרים, בשביל לקבל עוד 'שוטר נוגח' באזרח, שתקף נהג משאית ממזרח ירושלים ב'פריים טיים' בטלוויזיה... אתה מלא כוונות טובות, אבל, הטעות העיקרית שעשית מאז נכנסת לתפקיד, היית להתמקד בשינוי האסטרטגיה המשטרתית, במקום להתמקד בשינוי בתרבות הארגונית...

שוטרות תפוצנה על הטרדה מינית במהלך שירותן…

האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן? תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, הקצתה המשטרה הקנדית סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו. כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות - וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים - בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור.

אתם כועסים עלי… אז הנה עוד סיבה!

הרבה כעס עורר בקרבכם המאמר מאתמול, שעסק ב'מפעל הזבל' של המשטרה, ותגובות קשות חטפתי מכם. מעבר ל'ירידות' האישיות, היו גם סוגיות ענייניות, ואמירות המחייבות תגובה. המאמר משיב לשאלה, על מה מסתמכים טיעוני. הוא מביא מקורות, בעברית ובאנגלית, ואתם מוזמנים להעמיק בהם. משעשיתי זאת, הגיע תורי לשאול: אתם גאים בכלל המקצוע שלכם? אוהבים אותו? אתם רואים בעצמכם שוטרים מקצועיים? אז איך אינכם מכירים חומרים בסיסיים על משטרה? זה לא חלק מהאחריות הציבורית שלכם? רופאים נוהגים כך? עורכי דין? עובדים סוציאליים? ממתי הזיעה היא תחליף לשכל?

אלימות משטרתית ואמון ציבורי

התרבות המשטרתית איננה רק הטרדות מיניות. אחד הצדדים הבעייתיים ביותר שלה הוא אלימות השוטרים, שמכילה לפחות מרכיב אחד מתוך שניים אפשריים: חוסר הצידוק למעשה; וכשיש צידוק, חוסר פרופורציה בין מידת השימוש בכוח, למידת הצורך הנדרש, לצורך השגת התכלית המשטרתית. הטיפול באלימות השוטרים קשה וסיזיפי. תוצאותיו אינן מעודדות, בדרך כלל, אך מבטיחות התנגדות בוטה לשינוי מצד המנגנון המשטרתי, והרבה אי שקט במשטרה ובתקשורת. זו הסיבה שרוב מפקדי המשטרה מעדיפים לוותר על הטיפול בבעיה, בתקווה שלא 'תתפוצץ' בקדנציה שלהם.