מסתבר, שהתרבות המשטרתית גם הורגת…

בפוסט שפרסמה בפייסבוק היום (13/10/17) העיתונאית, הדס שטייף על סגן ניצב סימה ימין ז"ל, היא כתבה: "סנ"צ סימה ימין. במותה ציוותה לכולנו ובעיקר למשטרת ישראל כמה חשובים ערכים, ולב, ואהבת לרעך כמוך; ושדרגות וכיסאות הם הבל הבלים...". אבל, האמת היא שבדיוק להיפך: מותה של סימה ימין רק המחיש לנו כמה הכל קומבינות, שמיועדות להשיג דרגות וכיסאות וכוח, ושלערכים ולב אין מקום בתוך מאבק העוצמה המכוער הזה... 

נשים בצמרת המשטרה

שני הישגים משמעותיים לא ניתן לקחת מרוני אלשייך, בדרך לשינוי פני המשטרה ומעמדה. אחד מהם הוא עיצוב מחודש של מבנה הקצונה הבכירה, ושינוי (התחלתי) של התרבות הארגונית, דרך החדרת נשים לתפקידי מפתח. שינויים כאלה לוקחים זמן, כיוון שאין היום מועמדות, מן המוכן, לתפקידי מפכ"ל ומפקדי מחוזות. אבל, עוד פחות מעשור (אם לא תתרחשנה פרשיות שתטרופנה את הקלפים...) ניתן כבר יהיה לשרטט סגל פיקוד בכיר, שמונה מפכ"ל אשה, ותחתיה מספר מפקדות מחוזות ומפקדות מרחבים...

'השוטר הנוגח' והמצלמה האישית

שלום המפכ"ל, תראה כמה אנרגיה שפכת לריק בסוגיית אלימות השוטרים, בשביל לקבל עוד 'שוטר נוגח' באזרח, שתקף נהג משאית ממזרח ירושלים ב'פריים טיים' בטלוויזיה... אתה מלא כוונות טובות, אבל, הטעות העיקרית שעשית מאז נכנסת לתפקיד, היית להתמקד בשינוי האסטרטגיה המשטרתית, במקום להתמקד בשינוי בתרבות הארגונית...

שוטרות תפוצנה על הטרדה מינית במהלך שירותן…

האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן? תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, הקצתה המשטרה הקנדית סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו. כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות - וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים - בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור.

שמעון פרס והתרבות האסטרטגית הישראלית

"הסכמי אוסלו" לא היו בהכרח טעות. באותה העת היה היגיון של ממש בהשגת הסכם עם הפלסטינים והיה להם סיכוי טוב להצליח. הם נכשלו לא מעט בשל התרבות האסטרטגית של מדינת ישראל, שתרומתו של שמעון פרס לעיצובה היא עצומה, לא פחות מתרומתו לעיצוב הסכמי אוסלו, כיוון שניצב כל העת בפסגת ההנהגה המדינית ביטחונית. האם ה'תרבות' הזו, שתרם לעצב - ושלפיה נהג - היא שהכשילה אותו בערוב ימיו?

האם התרבות הארגונית תשתנה דווקא בגלל הטכנולוגיה?

הדברים הטובים ביותר קורים לעתים מהסיבות הלא נכונות... האם תשתנה התרבות הארגונית דווקא על ידי הטכנולוגיה? יש לכך סיכוי גדול: פיקוד המשטרה, לאט ובזהירות - מגובה בסקרי דעת קהל כדי לא להיכוות - החל לצייד את שוטריו במצלמות גוף אישיות. הצעד הזה בא ארבע שנים מאוחר מידי, אחרי שצייד של שוטרים במפגשיהם עם האזרח הפך לספורט לאומי, אבל, מוטב מאוחר... כך, אזרחים ושוטרים כאחד יבינו, שהחיים הם סרט אחד מתמשך ויתנהגו בהתאם. התנהגות כזו תשתלם לשוטרים. הם יווכחו עד מהרב בתוצאותיה והתרבות תשתנה. השוטרים החדשים יגויסו כבר למציאות חדשה ולתרבות חדשה...

אתם כועסים עלי… אז הנה עוד סיבה!

הרבה כעס עורר בקרבכם המאמר מאתמול, שעסק ב'מפעל הזבל' של המשטרה, ותגובות קשות חטפתי מכם. מעבר ל'ירידות' האישיות, היו גם סוגיות ענייניות, ואמירות המחייבות תגובה. המאמר משיב לשאלה, על מה מסתמכים טיעוני. הוא מביא מקורות, בעברית ובאנגלית, ואתם מוזמנים להעמיק בהם. משעשיתי זאת, הגיע תורי לשאול: אתם גאים בכלל המקצוע שלכם? אוהבים אותו? אתם רואים בעצמכם שוטרים מקצועיים? אז איך אינכם מכירים חומרים בסיסיים על משטרה? זה לא חלק מהאחריות הציבורית שלכם? רופאים נוהגים כך? עורכי דין? עובדים סוציאליים? ממתי הזיעה היא תחליף לשכל?

איך מנטרלים מפכ"ל בחצי שנה…

המנגנון המשטרתי הוא היישות הארגונית, שיש לה רצון משלה, ויכולת להשיג את מטרותיה. היא מחברת את אנשי הארגון דרך התרבות הארגונית, וכמו נמלים בקן, הם פועלים (כמעט) כאיש אחד למען הבטחת המטרות הללו. כמו השד בסיפור אלדין, המנגנון עומד תמיד לרשותם של בעלי העוצמה בארגון, ופועל למען שימור כוחם. בעיני המנגנון, רוני אלשיך הוא "פולש זר" למשטרה למשטרה, שיש לנטרלו, לדאוג שלא יבצע שינוי, ולצרוב בתודעה הציבורית ובתודעת מקבלי ההחלטות, לשנים רבות, את העובדה שהצנחת מפקדים למשטרה נדונה לכישלון…