'השוטר הנוגח' והמצלמה האישית

שלום המפכ"ל, תראה כמה אנרגיה שפכת לריק בסוגיית אלימות השוטרים, בשביל לקבל עוד 'שוטר נוגח' באזרח, שתקף נהג משאית ממזרח ירושלים ב'פריים טיים' בטלוויזיה... אתה מלא כוונות טובות, אבל, הטעות העיקרית שעשית מאז נכנסת לתפקיד, היית להתמקד בשינוי האסטרטגיה המשטרתית, במקום להתמקד בשינוי בתרבות הארגונית...

שוטרות תפוצנה על הטרדה מינית במהלך שירותן…

האם קרוב היום שמשטרת ישראל תפצה את שוטרותיה בגין ההטרדה המינית שהן עוברות במהלך שירותן? תקדים ראשון למהלך כזה מתקיים היום בקנדה. אחרי עיסוק ציבורי ארוך בהטרדות מיניות שנאלצו שוטרות לעבור במהלך שירותן, הקצתה המשטרה הקנדית סכום של 100 מליון דולרים קנדיים (שהם כ- 76 מליון $ אמריקני) לפיצוי לנשות המשטרה הללו. כיוון שהתרבות המשטרתית דומה בקרב משטרות, סביר להניח, שבעולם ויראלי, זה רק עניין של זמן עד שהתקדים הזה יעודד שוטרות - וייתכן שאף עובדות של ארגונים צבאיים אחרים - בעולם המערבי לתבוע. ישראל, מן הסתם, לא תישאר מאחור.

שמעון פרס והתרבות האסטרטגית הישראלית

"הסכמי אוסלו" לא היו בהכרח טעות. באותה העת היה היגיון של ממש בהשגת הסכם עם הפלסטינים והיה להם סיכוי טוב להצליח. הם נכשלו לא מעט בשל התרבות האסטרטגית של מדינת ישראל, שתרומתו של שמעון פרס לעיצובה היא עצומה, לא פחות מתרומתו לעיצוב הסכמי אוסלו, כיוון שניצב כל העת בפסגת ההנהגה המדינית ביטחונית. האם ה'תרבות' הזו, שתרם לעצב - ושלפיה נהג - היא שהכשילה אותו בערוב ימיו?

האם התרבות הארגונית תשתנה דווקא בגלל הטכנולוגיה?

הדברים הטובים ביותר קורים לעתים מהסיבות הלא נכונות... האם תשתנה התרבות הארגונית דווקא על ידי הטכנולוגיה? יש לכך סיכוי גדול: פיקוד המשטרה, לאט ובזהירות - מגובה בסקרי דעת קהל כדי לא להיכוות - החל לצייד את שוטריו במצלמות גוף אישיות. הצעד הזה בא ארבע שנים מאוחר מידי, אחרי שצייד של שוטרים במפגשיהם עם האזרח הפך לספורט לאומי, אבל, מוטב מאוחר... כך, אזרחים ושוטרים כאחד יבינו, שהחיים הם סרט אחד מתמשך ויתנהגו בהתאם. התנהגות כזו תשתלם לשוטרים. הם יווכחו עד מהרב בתוצאותיה והתרבות תשתנה. השוטרים החדשים יגויסו כבר למציאות חדשה ולתרבות חדשה...

אתם כועסים עלי… אז הנה עוד סיבה!

הרבה כעס עורר בקרבכם המאמר מאתמול, שעסק ב'מפעל הזבל' של המשטרה, ותגובות קשות חטפתי מכם. מעבר ל'ירידות' האישיות, היו גם סוגיות ענייניות, ואמירות המחייבות תגובה. המאמר משיב לשאלה, על מה מסתמכים טיעוני. הוא מביא מקורות, בעברית ובאנגלית, ואתם מוזמנים להעמיק בהם. משעשיתי זאת, הגיע תורי לשאול: אתם גאים בכלל המקצוע שלכם? אוהבים אותו? אתם רואים בעצמכם שוטרים מקצועיים? אז איך אינכם מכירים חומרים בסיסיים על משטרה? זה לא חלק מהאחריות הציבורית שלכם? רופאים נוהגים כך? עורכי דין? עובדים סוציאליים? ממתי הזיעה היא תחליף לשכל?

איך מנטרלים מפכ"ל בחצי שנה…

המנגנון המשטרתי הוא היישות הארגונית, שיש לה רצון משלה, ויכולת להשיג את מטרותיה. היא מחברת את אנשי הארגון דרך התרבות הארגונית, וכמו נמלים בקן, הם פועלים (כמעט) כאיש אחד למען הבטחת המטרות הללו. כמו השד בסיפור אלדין, המנגנון עומד תמיד לרשותם של בעלי העוצמה בארגון, ופועל למען שימור כוחם. בעיני המנגנון, רוני אלשיך הוא "פולש זר" למשטרה למשטרה, שיש לנטרלו, לדאוג שלא יבצע שינוי, ולצרוב בתודעה הציבורית ובתודעת מקבלי ההחלטות, לשנים רבות, את העובדה שהצנחת מפקדים למשטרה נדונה לכישלון…

אלימות משטרתית ואמון ציבורי

התרבות המשטרתית איננה רק הטרדות מיניות. אחד הצדדים הבעייתיים ביותר שלה הוא אלימות השוטרים, שמכילה לפחות מרכיב אחד מתוך שניים אפשריים: חוסר הצידוק למעשה; וכשיש צידוק, חוסר פרופורציה בין מידת השימוש בכוח, למידת הצורך הנדרש, לצורך השגת התכלית המשטרתית. הטיפול באלימות השוטרים קשה וסיזיפי. תוצאותיו אינן מעודדות, בדרך כלל, אך מבטיחות התנגדות בוטה לשינוי מצד המנגנון המשטרתי, והרבה אי שקט במשטרה ובתקשורת. זו הסיבה שרוב מפקדי המשטרה מעדיפים לוותר על הטיפול בבעיה, בתקווה שלא 'תתפוצץ' בקדנציה שלהם.

אופיר צ'רניאק: משטרת ישראל – איך לא משנים תרבות ארגונית…

מה שקורה במשטרה הוא ריאליטי משובח של שינוי. על פי המודל המפורסמים ביותר לעריכת שינוי בארגון של ג'ון קוטר, כדי שתכנית כזו תצליח, נדרשת תוכנית פעולה בת שמונה שלבים: ביניהם, תחושה של דחיפות, יצירת קואליציה, תשבוחות להישגים, הסרת התנגדויות ומיסוד מנגנונים. אף אחד מהסעיפים הללו איננו מתקיים בתוך המשטרה. ולכן, הניסיון לעשות שינוי בתרבות הארגונית של המשטרה דרך מינוי המפכ"ל נדון לכישלון.