יאיר רגב: העלבת שוטר…

מפגשים רבים עם שוטרים אינם מפגשים 'חיוביים'. על כן, שוטרים שימשו וישמשו תמיד 'שקי חבטות' לאזרחים זועמים. אבל, איפה הגבול? בית המשפט קבע: אמירה לשוטר "אתם כלבים נאצים" מייחסת לו רוע תהומי וזו העלבה חמורה! השוואת שיקול הדעת של השוטר - הממלא את הנהלים - לשיקול דעתו של נאצי הממלא הוראות, נוגעת לליבת תפקידו של השוטר והיא אמירה קשה שכמעט אינה טעונה פרשנות. כמוה כאמירה: "אתה אטום לנסיבות ופועל כרובוט ללא גרעין אנושיות". קשה להעלות על הדעת פגיעה ועלבון חמור יותר...

עברייני ישראל

בחלק זה אביא בפניכם את ההיסטוריה של הפשע בישראל, דרך דמויותיהם של האנשים שעיצבו אותו. אתם מוזמנים לסייע ולכתוב ערכים על עבריינים מפורסמים שטרם הספקתי להכלילם כאן; להוסיף, להציע ולבקש חומר נוסף על אלה שכבר כתבנו עליהם, ואלה שממתינים להיכתב:

הלקחים המבצעיים של עמונה

רבים - ואני בתוכם - טוענים שהמשטרה עשתה עבודה טובה בעמונה (ראו, למשל, את מאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: "המפכ"ל: כל הכבוד!". אבל, תשבוחות אינן מחליפות תהליכים של לימוד הפקת לקחים. אז, מה היה לא טוב במבצע? מהן התהיות העולות מעבודת המשטרה בעמונה? המאמר מציין שתיים כאלה.

אבי ברוכמן: המפכ"ל, כל הכבוד!

לארגון המשטרה יש דילמה מתמדת לשמור על איזון נכון וראוי בין השמירה על זכויות וחירויות האזרח, לבין הצורך לשמור על הסדר החברתי, שמירת החוק ואופייה הדמוקרטי של מדינה. הרמן גולדסטין (1977) - אחד מבכירי הקרימינולוגים בארצות הברית ומומחה למדעי המשטרה - הגדיר מצב זה כאנומליה של המשטרה בחברה דמוקרטית.

"אני המניאק"… מצוקת שוטרי השטח

אני מביא פה לפניכם פוסט שנכתב בפייסבוק על ידי שוטר מדם ליבו ותסכולו, אחרי - ולא בהכרח בגלל - אירועי עמונה... (כיוון שלא בטוח שפיקוד המשטרה יעריך את הכנות - למרות, ואולי בגלל, שאני הייתי מעניק לו צל"ש - לא יצרתי איתו קשר, ביקשתי את רשותו לצטט את הדברים, ואני מבקשכם שלא לעסוק בכותב, אלא בתכנים...). הפוסט הזה מבטא לטעמי היטב את השחיקה הקשה שעוברים שוטרים במציאות חיינו...

בהחלט מתקיים איסוף אינטנסיבי נגד חוקרים בכירים!

טלו קורה מבין עיניכם - וזה ממש לא קשור לבעד או נגד נתניהו, אלא למהותה של שחיתות וליכולות בעלי האינטרסים: בכל מקום שמעורב כסף גדול ו/או אינטרסים כבדי משקל, יעשו בעלי העוצמה, ככל שיוכלו, להטות את ההחלטות לטובתם! הנושא הזה מצוי - מטבע הדברים - בצל, אבל, איסוף מודיעיני נגד רגולטורים וחוקרים בכירים - וגם נגד מקבלי החלטות חשובות אחרים במגזר הציבורי - מתרחש כל העת! מדובר, הן באיסוף גלוי, הכולל כל מה שקיים באינטרנט על אדם מסוים (למשל, מחקר עומק של דפי הפייסבוק של האיש והמעגלים הסובבים אותו); ובמידת הצורך גם סמוי.

ניצבים בכלא…

שני ניצבים בגמלאות, מהטובים ששרתו במשטרת ישראל, נשפטו עד היום למאסר בפועל. שניהם יצירתיים ופורצי דרך בתפקידיהם; שניהם שימשו, בין היתר, כמפקדי משמר הגבול; שניהם הפכו לראשי ערים מצליחים. שניהם סימנו לניצבי המשטרה שיש חיים אחרי ה'כחול' ושניתן להצליח בגדול 'בחוץ'. שניהם הסתבכו בפרשיות שוחד. שניהם מצאו עצמם, בערבו של יום, בבית הסוהר. עצוב... וכדאי גם לבחון: האם השורשים לא נבטו במשטרה? האם יש פה תופעה? האם צריכה משטרת ישראל לבדוק את עצמה?

איזה אגף צריך להיות הדומיננטי ביותר במשטרה?

מתוך הבנת ייעוד המשטרה ותפקידיה, ומתוח אבחון האופן שבו היא בנויה בשטח, ניתן לקבוע, ללא ספק, שעל מנת שהמשטרה תהיה 'ארגון בריא', האגף הדומיננטי ביותר צריך להיות אגף הסיור. אבל אופס... אבל אין אגף כזה. מעולם לא היה (אגף המבצעים איננו אגף סיור!). מישהו דואג שלא יהיה ושלא יתפוס עוצמה. הסיור הוא התחום הזנוח במשטרה ותורת ההפעלה שלו לא התעדכנה במהותה מעולם הוא נשאר חלש, מנוון, סובל מבעיות של איכות כוח אדם שבחלקה אינה מתאימה, ומאי התאמת תפקידיו למציאות משתנה!!