אבי הראל: קשה להיות בדימוס…

משה מסרב להיכנס לארץ כנען כאשר מושכות השלטון מצויות בידי יהושע. החיידק השלטוני כל כך טבוע בתוכו עד שהוא מוותר על חלומו הגדול ביותר ובוחר למות מאשר להיות תחת שלטונו של אדם אחר, בארץ כנען. ומי שהתנהלות זו של משה, מזכירה  לו את התנהלותם של אנשי השררה והצבא, מימי בן גוריון ועד ימינו אנו, לא טועה במאומה. כאז כן עתה, קשה להיות בדימוס...

אבי הראל: פניו הקורנים של משה

משה מתוקף התבודדותו זכה להארה רוחנית עליונה. ברם, הארה זו הייתה בעוכריו, היות וקשה היה לו להתנתק ממנה. לכן, כשבא לדבר עם עמו, הוא נתן על פניו מסווה. הוא נאלץ להפסיק את השגתו העליונה ולרדת לקרקע המציאות. ללמדנו, שמנהיגות צריכה לרדת אל העם במובן החיובי של המילה. עליה להבין את מצוקות וקושי היום יום ולא לשפוט את מעשי העם ממגדל השן. זה הצורך לדבר ולהנהיג את העם בגובה העיניים; ומגובה זה, לנסות ולגרום לעם להתקדם ברמתו הרוחנית הכללית.

גרשון הכהן: מה בין שגשוג אוסטרליה לניצחון טראמפ

מזמן הכרזתי מאבק כנגד בית היוצר למנהיגות מפס הייצור האליטיסטי של אוניברסיטת הרווארד ומכון מנדל. גם בעניין זה ביטא ניצחון טראמפ את סלידת העם ממודל המצוינות של בתי ספר מתנשאים אלה, המייצגים מצוינות מלוקקת, מחורטטת ומלוטשת היטב. זה מקור החרדה האוחזת באליטה המשכילה, הנאורה והמבוססת, במודע ובתת מודע, לנוכח ניצחון מחנה טראמפ. ובכן, בשעת תפנית זו, העולם נפתח למאבק מחודש, הכול פתוח, לטוב ולרע. בהתהוות מחודשת זו, ינצחו אלה שיונהגו על ידי מנהיגים בעלי כוח מאבק, תעוזה ואמונה. הם כנראה לא יבואו מבתי הגידול האליטיסטיים!

גרשון הכהן: המשך המאבק על עתיד מדינת ישראל

המקום בו עמדתי כמפקד אוגדה 36, בקיץ תשס"ה, לנוכח הצו להשתתף עם אוגדתי בחורבן גוש קטיף, היה מבחן הרה גורל. ישפוט כל אדם על פי שיפוטו וישפוט אלוהי ישראל. דבר אחד ברור: פעלתי שם במודעות עמוקה לגודל השעה!

אבי הראל: פרשת זמרי בן סלוא – מנהיגות ארוכה מידי

משה בתחילת דרכו שילב באופן מושכל בין הענווה האישית שלו לבין קנאות דתית מתונה. ככול שעברו השנים, ולאחר כמעט ארבעים שנות נדודים ומשברים שהעמידו את הנהגתו במבחן, פעם אחר פעם, משה נשחק וכורע תחת העומס. קנאתו נעלמת ונאלמת, ורק גורמים חיצוניים יכולים להציל את המצב מקריסה מוחלטת. בהתערבות של פינחס במקרה זמרי בן סלוא, המקרא אומר כבר את מה שכולם יודעים: עבר זמן מנהיגותו של משה, ויש למנות מנהיג חדש (הדבר אכן מתבצע בפרשה הבאה פרשת פינחס, עת יהושע נבחר במקום משה.

אבי הראל: הקשר בין מנהיגות אספקת מים וכאוס שלטוני

חוסר במים - כאז כן עתה - הינו גורם ראשון במעלה לעילה למלחמה (casus belli בלטינית). בתחום זה, כמו באחרים, מנהיגות צריכה להתוות מדיניות שקולה ואחראית שבצידה קיימים אמצעים מתאימים. ברגע שאין היא מבצעת זאת היא מועלת בתפקידה, והדרך לכאוס שלטוני או מנהיגותי קצר. בפרשת חוקת בספר במדבר, מגיע חוסר המים לעם לממדים של כאוס כמעט מוחלט. מעמדו של משה כמנהיג העם נפגע ללא תקנה, וזו העילה להחלפתו לקראת המשברים הבאים, בכניסה לארץ כנען.

אבי הראל: קורח ועדתו – מרד פוליטי במסווה תיאולוגי

פרשת קורח בספר במדבר, עוסקת רובה ככולה במרד כנגד הנהגת משה ואהרון. סביב קורח התלקטו גורמים, שאינם מרוצים מההנהגה, או רואים עצמם מקופחים מצידה. טענתם הייתה, שמשה ואהרון לקחו לעצמם גם את הכהונה וגם את המלכות. משנכשל משה לבטל את היגיון דבריהם הוא עורך מבחן פומבי בעניין הטענה של הבחירה האלוהית. במהלכו, מאתיים וחמישים איש נשרפים לעיני העם כולו. העונש לא היה קולקטיבי, והתמקד רק באלה שהצטרפו לקורח בדעה ובמעשה. לראיה, חלק מבניו של קרח, שלא הסכימו עם דרכו ניצלו. משה מפגין פה מנהיגות שאיננה נבהלת, וגם כאשר העוצמה בידיו, הוא עושה הכל ליישב את הדברים בדרכי שלום.

אבי הראל: משה מנהל משברים במדבר סיני

בשני החטאים הגדולים של העם - חטא העגל וחטא המרגלים - משה מגלה מנהיגות נבונה וגמישה, וטוען כלפי האל טענה של יחסי ציבור – מה יגידו אומות העולם על האל, אם עמו יושמד. כאשר יש למשה את היכולת, גם אבות האומה נכנסים כפקטור להגנת העם הסורר: בחטא העגל, הוא גם מביא את זכות אבות האומה, שהובטח להם כי בניהם אחריהם ירשו את ארץ כנען. אולם בחטא המרגלים, כאשר הדבר אינו אפשרי - היות והעם עצמו פסל את האפשרות של הכניסה לארץ כנען - אז משה מוותר על הטיעון הזה. ללמדנו, שמנהיג אמור לבחון את דבריו בקפידה ולטעון את האפשרי והראוי בלבד לכל מצב בו הוא נתקל במהלך כהונתו.

מדינה כורדית מתחת לרדאר

מודל המדינה הכורדית הוא מקרה בוחן נפלא להבנת הקונספט הניהולי והמנהיגותי של סוג של שינוי מערכתי הקרוי, שינוי מתחת לרדאר. זהו שינוי מוצנע וסמוי מן העין, בדרך אטית של התהוות. הוא מתבצע מבלי ליטול אחריות ישירה עליו, ומבלי לעורר את תשומת הלב של המתנגדים, בתוך המערכת, או מחוץ לה. כאשר השינוי מתגלה מעל פני השטח, התוצאה כבר בלתי הפיכה!