אלעד רזניק: על רוסים וצרצרים…

צרצר משמיע את קולו על ידי חיכוך חלקה העליון של הכנף עם חלקה התחתון של הכנף. צרצרי התקשורת הישראלים משמעים את קולם על ידי חיכוך שפתיהם בישבנם של פוליטיקאים וגנרלים. איש מהם אינו שואל שאלות (קשות או קלות)...

גרשון הכהן: שתי הערות לאירועי השבת האחרונה בזירה הצפונית

הפלת המל"ט האיראני, התקיפות הישראליות בסוריה והפלת מטוס הקרב הישראלי - את האירועים הללו צריך למקם בפרספקטיבה אסטרטגית רחבה: מי שמעוניין לעצב את המרחב שבו הוא חי, אל לו להירתע מחיכוך אקטיבי עם האויב. מי שידע לנצל את המעורבות האקטיבית הזו לקידום האינטרסים שלו, עשוי להגדיל את הסיכוי מנוע 'מלחמה הגדולה', או להגיע אליה בתנאי פתיחה טובים יותר.

גרשון הכהן: סכנת תכנית הגנרל ג'ון אלן

כתחליף לדרישות מדינת ישראל לגבולות בני הגנה, בהם הדרישה לנוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן - להבטחת פירוז המדינה הפלסטינית מנשק - התכנית מציעה מענה ביטחוני מגוון ומורכב, הכולל כוח צבאי אמריקאי, שיפעל בקו המים בבקעת הירדן. בכך הופכת ישראל תלויה לביטחונה בכוחות זרים!

אלעד רזניק: הממשל האמריקאי מייצב את המזרח התיכון

הפרויקט של טראמפ לייצוב המזרח התיכון נראה מקיף. בקרב החוגים הדיפלומטים זה זה סוד גלוי, שבוושינגטון מתכננים וועידת שלום נוספת, אליה יוזמנו מנהיגים ערביים שונים וראש ממשלת ישראל. במסגרת הוועידה תנסה וושינגטון לגרום לצדדים למצוא פתרון לסוגיה הפלשתינית. אם תצליח הוועידה להביא להסכם, בוושינגטון צופים שהוא יביא לשיפור מערכות היחסים בכלל רחבי המזרח התיכון... אבל, מכשולים בדרך לא חסרים!

גרשון הכהן: היגיון הפעולות הישראליות בסוריה

מי שפועל בסוריה ונוטל חלק במעורבות ממשית בהתרחשות, קונה את מעמדו כשותף שיש להתחשב בו בעיצוב הסדר החדש. זו מתכונת השיקולים, המכוונת גם את הגיון קבלת ההחלטות הישראלי, וזו בין היתר גם סיבת התקיפה הישראלית האחרונה בסוריה וירי טיל אס. אי 5 סורי, כנגד מטוסי חיל האוויר. מה שנכון לגבי שאר מדינות האזור, נכון גם לישראל: ההבנה שאם לא תיצור את וקטור החיכוך האקטיבי במגמה הנדרשת לה, לא 'יספרו אותה' ואת האינטרס שלה בכינון העקרונות למתכונת הסדר החדש הצפוי להתגבש.

זכי עבאס : פתרון שתי המדינות יוביל לקריסת ישראל

עם פתרון שתי המדינות, לדעתי, ישראל תקרוס, כי אם הם יצאו מירושלים, מה יהא על כל הדיבורים על הארץ המובטחת והעם הנבחר? מה יהא על כל הקרבנות שהם הקריבו? - רק כדי שיגידו להם לעזוב? הם נותנים לירושלים מעמד רוחני. היהודים רואים ביהודה ושומרון את החלום ההיסטורי שלהם. אם היהודים יעזבו את המקומות האלה, הרעיון הציוני יתחיל להתמוטט... יתחיל לקרוס לתוך עצמו. אז נוכל להתקדם... "

שמעון פרס והתרבות האסטרטגית הישראלית

"הסכמי אוסלו" לא היו בהכרח טעות. באותה העת היה היגיון של ממש בהשגת הסכם עם הפלסטינים והיה להם סיכוי טוב להצליח. הם נכשלו לא מעט בשל התרבות האסטרטגית של מדינת ישראל, שתרומתו של שמעון פרס לעיצובה היא עצומה, לא פחות מתרומתו לעיצוב הסכמי אוסלו, כיוון שניצב כל העת בפסגת ההנהגה המדינית ביטחונית. האם ה'תרבות' הזו, שתרם לעצב - ושלפיה נהג - היא שהכשילה אותו בערוב ימיו?

אלעד רזניק: המאהבת של פוטין…

המשותף - לאיומים ביירוט מטוסים אמריקנים על ידי האיראנים ולנסיון הירוט של מטוסי חיל האוויר על ידי הסורים - הוא ההילה המוקרנת מעמוד השידרה של פטרונם, ולדימיר פוטין. בחסות הרוסים (ובין היתר, גם שורת ההסכמים בין ראש ממשלת ישראל לראש ממשלת רוסיה) האיראנים מרחיבים את מוטת השליטה שלהם בין טהרן לחופי לבנון, ובסופו של המהלך יתייצבו לאורך קו הגבול בין ישראל לסוריה בגולן. כדאי שמשמעותם של האירועים הללו תובן היטב בצד הישראלי. לרוסים יש שותפה אסטרטגית אחת במזרח התיכון, והיא איראן. כל השאר סטוצים! כדאי לזכור: כשהמאהבת מציגה את עצמה כאישה החוקית, זה נגמר בדמעות!

"אין ארוחות חינם": גרשון הכהן על מחירו של הסיוע האמריקני

האלוף במילואים גרשון הכהן טוען בראיון לאתר "Defense News" כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל מכניס מתח מיותר לדיאלוג האסטרטגי עם ארצות הברית, יוצר בה תלות ומנוון את החשיבה הצבאית; פוגע בריבונות הישראלית; ומנוון את הייצור התעשייתי. שיתוף פעולה אסטרטגי נפגם בתנאים של תלות בין המדינות. לכן, ישראל צריכה לברך על הקטנה הדרגתית ומתונה, לאורך זמן, של הסיוע במקום הרחבתו, והשותפות בין המדינות רק תתעצם לאורך זמן, אם תשכיל ישראל להיגמל מהנדיבות הפיננסית האמריקנית.

מיכאל ארבל: מה עושה ישראל באפריקה?

במהלך מחצית שנות השמונים של המאה הקודמת, חזרו מדינות אפריקה וחידשו עמנו את היחסים, שנותקו לאחר מלחמת יום הכיפורים ב- 1973. אין עוד מדינה ועם בעולם הזוכים באפריקה לאהדה, הערצה וידידות כמו ישראל ואזרחיה. יחד עם זאת, יחס זה הולך ונשחק כי ככל שמצבה הכלכלי של ישראל השתפר, כך קטן הסיוע שהיא מגישה... המדינות המתועשות מעודדות ייצוא חומרי גלם - כמו קקאו וקפה - ובכך, מונעות התפתחות תעשיה באפריקה, למשל של שוקולד או מוצרי תה. היה טוב אם ישראל הייתה מסייעת בבנית שרשרת תעסוקה, יצור מוצרים מוגמרים מחומרי הגלם, ויצוא שלהם לתפארת, כמו שישראלים יכולים, תוך תמיכה בהדרכה, בייעוץ ובהכשרה מעשית.