גרשון הכהן: מלכוד 67 – עיון בספרו של מיכה גודמן

גודמן מתעלם מהאפשרות, שלא המחלוקת על עתיד הכיבוש קורעת את העם, אלא המחלוקת על שאלת היסוד: לשם מה וכיצד אנו מבקשים להמשיך להתקיים בארץ זו. אם המחלוקת על עתיד הכיבוש אינה סלע המחלוקת, אלא רק שמן על בעירה יסודית יותר, גם אם נסיים את הכיבוש לא יתאחה השסע. יתכן ולא סיום הכיבוש חשוב לשוחרי הנסיגה לקווי 67, כמו עצם חורבן ההתנחלויות, בדרך להכרעת דרכו ומהותו של המפעל הציוני: בין חזון גאולה תנ"כי, לבין מקלט מוכר ובטוח - מדינה נורמלית שכיף לחיות בה.

גרשון הכהן: החלום כתנאי לחרות

לחרות האדם קיימים אם כן שני ממדים: הראשון מתבטא בעצם השחרור מכבליי השעבוד; השני מתבטא בתוכנם של חיי החרות, בפעולה ובמאבק אליהם יכול להתמסר אדם בן חורין בשאיפתו למימוש חלומו. ברוח זו הציג בן גוריון את מטרת המפעל הציוני: "הגדרת המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית.". בן גוריון כמו משה, חזר והדגיש בכל שנות הנהגתו, כי מעבר לעצם המאבק להישרדות ולשחרור לאומי, לדרך החרות חייבת להיות תכלית והיא יכולה להתממש רק בארץ ישראל...

גרשון הכהן: 'היעלמות אסטרטגית' ולוחמת אזרחים

נגדיר 'היעלמות אסטרטגית' (Strategic Disappearance) כמצב שבו מדינה מטשטשת את אחריותה להתהוויות הנוצרות בשטח, אך מרוויחה מהן. 'היעלמות אסטרטגית' מתבצעת על ידי שימוש באוכלוסיה אזרחית ואף במיליציות אזרחיות לוחמות (צבאות פרוקסי). כך משיגה אותה מדינה את המטרות הלאומיות שלה ואת יעדיה האסטרטגיים באמצעות שליח, שאיננו מאפשר הטלה של אחריות ישירה עליה. השימוש באזרחים - בין היתר, לצורך היעלמות אסטרטגית - הוא לקח חשוב שמזמן לנו העידן החדש של המלחמה, שעלינו ללמוד ולהטמיע.

גרשון הכהן: היגיון הפעולות הישראליות בסוריה

מי שפועל בסוריה ונוטל חלק במעורבות ממשית בהתרחשות, קונה את מעמדו כשותף שיש להתחשב בו בעיצוב הסדר החדש. זו מתכונת השיקולים, המכוונת גם את הגיון קבלת ההחלטות הישראלי, וזו בין היתר גם סיבת התקיפה הישראלית האחרונה בסוריה וירי טיל אס. אי 5 סורי, כנגד מטוסי חיל האוויר. מה שנכון לגבי שאר מדינות האזור, נכון גם לישראל: ההבנה שאם לא תיצור את וקטור החיכוך האקטיבי במגמה הנדרשת לה, לא 'יספרו אותה' ואת האינטרס שלה בכינון העקרונות למתכונת הסדר החדש הצפוי להתגבש.

גרשון הכהן: כל משבר טומן בחובו הזדמנויות חדשות

כמו האמריקנים אחרי מלחמת יום כיפור, הרוסים היום הם הכוח הגמוני היחיד, שיכול לדבר עם כל השחקנים שמביאים כוחות לחזית: עם התורכים, עם האיראנים, עם הסורים, עם ישראל ועם הלבנונים, זה הרבה, וזוהי הזדמנות, ואולי הם יכולים לעזור להביא יציבות...

גרשון הכהן: חשיבות המערכה שבין המלחמות

המערכה שבין המלחמות חשובה לא פחות מן המלחמה הגדולה, ובהנהגה הלאומית ראוי להקדיש לה את מלוא משאבי הקשב ותשומת הלב. בהקשר זה, דינמיקת ההסלמה אל מלחמת ששת הימים היא שיעור חיוני ללמידת התהליך, שבו מערכה מוגבלת עלולה - בניגוד לציפיות - לצאת משליטה. לכן, מערכה זו תובענית בכישוריי המצביאות לא פחות מאלה הנדרשים למלחמה הגדולה. בניהולה הנכון טמונה התקווה להרחיק - עד כדי לייתר את מופע המלחמה הגדולה.

גרשון הכהן: דו"ח המבקר – הנחות יסוד שגויות ביחס למעשה האסטרטגי

הדיון הפוליטי והתקשורתי בסוגיות דו"ח המבקר בסוגיית מנהרות החמאס ומבצע 'צוק איתן', מבטא הנחות יסוד שראוי להעמידן לדיון ביקורתי גלוי. הן מבוססות על מודלים הנלמדים בעולם האקדמי במדע המדינה, במנהל עסקים ובהנדסת ייצור. מול הסדר האידאלי הרצוי - המוכוון על פי אמות המידה הנרכשות בתחומים אלה - נדרשת נקודת מבט אחרת, המגיעה מבית הספר של החיים, ומונעת מתוך כבוד בסיסי לקשיי המציאות במלוא ממדי מורכבותה.

גרשון הכהן: כשחזון מתנגש בחוק

מהי ריבונות ומה ציפיותינו ממנהיג ברמה הלאומית? כל עוד הכל מתנהל כסדרו, ללא מצוקת הערכים המתנגשים, זקוקים ללא יותר ממנהל תפעול חרוץ ויעיל. הצורך במנהיגות מתחיל במצוקת צומת ההחלטה. למשל, לנוכח מתחים בלתי פתורים, דוגמת גילוי התנגשות בין הכוונת החוק כלשונו וכרוחו, לבין מימוש מטרה לאומית נעלה. כאן מבחנו של מנהיג, ברגע בו הוא נדרש להחלטה פורצת דרך שמעבר למסילת הנוהל והחוק.

זכי עבאס : פתרון שתי המדינות יוביל לקריסת ישראל

עם פתרון שתי המדינות, לדעתי, ישראל תקרוס, כי אם הם יצאו מירושלים, מה יהא על כל הדיבורים על הארץ המובטחת והעם הנבחר? מה יהא על כל הקרבנות שהם הקריבו? - רק כדי שיגידו להם לעזוב? הם נותנים לירושלים מעמד רוחני. היהודים רואים ביהודה ושומרון את החלום ההיסטורי שלהם. אם היהודים יעזבו את המקומות האלה, הרעיון הציוני יתחיל להתמוטט... יתחיל לקרוס לתוך עצמו. אז נוכל להתקדם... "