למרות כל המתרחש באוקראינה, אל תספידו את המערב. אותם 'אדומי צוואר' – שהמערב הליברלי התרגל כל כך לשנוא ולבוז להם, בתקופת דונלד טראמפ, אלו שניצחו שתי מלחמות עולם – הם שינצחו גם הפעם. צעדיו של פוטין הם דלק על המדורה שלהם שכבר בוערת!

מה שנעדר מהשיח הישראלי הוא השאלה עם איזו איראן מדינת ישראל רוצה להגיע לסוף הדרך: איראן גרעינית, המשולבת בכלכלה העולמית ומתנהלת כמו פוטין על גבול אוקראינה; או איראן מצורעת, המוחרמת אם צריך על ידי סנקציות משניות. מדינה חלשה הרבה יותר.

שריה של ממשלת בנט חרוצים. אבל הבנתם האסטרטגית בעייתית מאוד, בלשון המעטה...

ראוי לרסן את חרדת הקיום. התבוננות בחרדה תגלה עד כמה היא קודם כל תלויה בנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על סיבת קיומנו כמדינה בארץ אבות, על כל מה שאנו מבקשים להשיג בה.

אני נדהם להיווכח, שבכל יום שני ושלישי יש דיונים בממשלה על הקורונה, שהם דיונים חשובים, אבל עד עצם היום הזה לא נערך ולו דיון אחד בממשלה מאז הקמתה, בקבינט ובועדת חוץ ובטחון על האיום הקונבנציונלי החמור ביותר שידעה מדינת ישראל מאז היווסדה לפני 74 שנה. גם לא נעשתה שום פעולה ממשית להתכונן לאיום קובנציונאלי חמור זה...

מספרים על הכנות למתקפה; אבל הצפי הרשמי, שהוצג בקבינט, הוא: שיגור של כ 2,500 רקטות וטילים על העורף שלנו; והיווצרות של כ- 100 אתרי הרס ביממה אחת והמלחמה ודאי שתימשך ימים רבים. האם המספר הזה כולל את מטחי הטילים מעזה, שיהפכו בעוד מספר שנים למדויקים? לכך, יש הערכות סותרות.

מדוע אנחנו וגם ארה"ב לא תוקפים את איראן לפני שיהיה מאוחר מידי? מטוסי קרב הפצצה לא חסר, גם לא פצצות וטילים... כי מה שחסרה זו יכולת ההגנה שלנו - וגם של המפרציות לרבות ההגנה של כוחות ארה"ב במפרץ - מתגובת הנגד האיראנית. לכן מתקיים כאן שנים מאזן אימה, עם איראן, והארגונים הסרים למרותה. את זה, הפוליטיקאים וה'מומחים' לא מספרים.

חמאס גא"פ וחיזבאללה הן חלק ממערך איראני - רחב, ארוך טווח וסבלני מאוד - להשמדת מדינת ישראל; ואנו נמצאים על מסלול התנגשות אסטרטגי כולל. כדאי שנתחיל להתייחס לארגונים הנ"ל ופעולותיהם ככאלה.