עכשיו הם מכריעים את חיזבאללה…

בעידן שבו יועצי תדמית נוטעים בנו את האמונה שהכל מיתוג, ובהבל פה ניתן לעשות הכל, סידר לנו מישהו 'ספין תקשורתי' חדש: "מכריעים את החיזבאללה". במקביל, פרסם אותו גורם גם את אמצעי הלחימה של העתיד, ורמז, שהאמצעים הללו נוטלים חלק בתרגיל הצה"לי הגדול בצפון. למה ה'ספין' הזה בא דווקא עכשיו? אילו ידיעות אחרות מנסים לטאטא לקרן זווית? הניחושים שלי טובים כמו שלכם...

גרשון הכהן: מבט אחר על משבר הר הבית

הסתכלות על מאבק המנוהל בהיגיון דתי נעה בשיח הרווח בין שתי נקודות מבט: או שהשימוש בדת מוצג כמניפולציה לגיוס ההמון, כגיוס וניצול העוצמה הדתית לצרכים פוליטיים במאבק לאומי; או שההנעה הדתית מזוהה כמגמה אותנטית, אלא שאז היא מיוצגת כמעורבת בתחומי הרגש – מה שכביכול עושה אותה לבלתי רציונלית. שתיהן מעדיפות לנהל מרחב התנהלות פוליטי מטוהר ככל הניתן מרגשות ההנעה הדתית. אנחנו צריכים לחשוב אחרת: לא להרחיק את הדת ממרחב הדיון התבוני, אלא את נקודת המוצא המודרנית.

אלעד רזניק: ומה תעשה איראן?

מדיניות יצוא המהפכה איננה אסטרטגיה. היא מהות קיום המשטר וחלק אינטגרלי מתפיסת העולם האיראנית. על מנת לשנות את האסטרטגיה האיראנית צריך לעודד את שינוי מאזן הכוח הפוליטי בתוך איראן, שיוביל לשינוי המדיניות. האמצעי היעיל ביותר לשינוי המדיניות האיראנית עוברת דרך בלימת תכניות ההתפשטות של משמרות המהפכה...

אלעד רזניק: הדרך לקרים ולים סין הדרומי עוברת גם במזרח התיכון

תחת המטרייה הלגיטימית של המלחמה האסטרטגית בדאע"ש בחרה ארה"ב ביעדים לטווח קצר. אם לא ישתנו המטרות הגאו-אסטרטגיות האמריקאיות, יוביל הדבר להפסד נוסף של השפעה' בכלל השטח המשרתrע בין בגדד לים התיכון. ההשלכות של תוצאה זו על המדינות השונות באזור עלולות להיות הרות אסון.

אלעד רזניק: איראן לאן?

המדיניות האמריקאית כלפי איראן בהחלט מהווה שינוי משחק אזורי. היא תגרום להורדת המתח וצמצום השבטיות, דבר שבתורו יגרום להחזרת התפקוד למערכות השלטון המרכזיות, ולהתרכזות בבניה מחודשת של כל מה שנהרס באזור בשנים האחרונות. צמצום הנוכחות האיראנית מחוץ לגבולות איראן, יהפוך את המזרח התיכון לבטוח הרבה יותר. הצעד יגרום לחיזוק המאבק בטרור ויעזור לארה"ב להתייצב בעמדה טובה יותר לקראת מו"מ עתידי עם מעצמות אחרות באזורים אחרים בעולם. אבל, התנאי לכך שכל זה יקרה הוא, שממשל טראמפ ימנע מלעשות טעויות.

אלעד רזניק: המאהבת של פוטין…

המשותף - לאיומים ביירוט מטוסים אמריקנים על ידי האיראנים ולנסיון הירוט של מטוסי חיל האוויר על ידי הסורים - הוא ההילה המוקרנת מעמוד השידרה של פטרונם, ולדימיר פוטין. בחסות הרוסים (ובין היתר, גם שורת ההסכמים בין ראש ממשלת ישראל לראש ממשלת רוסיה) האיראנים מרחיבים את מוטת השליטה שלהם בין טהרן לחופי לבנון, ובסופו של המהלך יתייצבו לאורך קו הגבול בין ישראל לסוריה בגולן. כדאי שמשמעותם של האירועים הללו תובן היטב בצד הישראלי. לרוסים יש שותפה אסטרטגית אחת במזרח התיכון, והיא איראן. כל השאר סטוצים! כדאי לזכור: כשהמאהבת מציגה את עצמה כאישה החוקית, זה נגמר בדמעות!

אלעד רזניק: תורכיה נוטשת את ספינת המערב הטובעת…

ציר חדש מתהווה במזרח התיכון: רוסיה - איראן - תורכיה: תורכיה מתכוונת לפתור את חוסר ההסכמות עם איראן בנושא מחיר הגז, ולהגדיל את כמויות הגז המיובאות מאיראן. הידוק הקשרים עם איראן ורוסיה והאולטימטום שהנשיא הטורקי הניח לפני האמריקאים בתחילת השבוע (או שיסגירו את פתאהוללה גולן או שישכחו מטורקיה) הוא סימן רע מאוד לנאט"ו. המרוויח העיקרי מכך, מן הסתם, הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין!

אלעד רזניק: המורשת האיראנית של אובמה והשלכותיה על הממשל הבא…

התוצאה של הסכם הגרעין בטווח הקצר היא עיכוב מסוים (מרצון) של רגע הפריצה האיראני, כל זאת תוך מתן זמן לאיראנים להיערך; ובטווח הארוך: הפיכתה של איראן למעצמה גרעינית. בעוד 10 שנים - לאחר עם פקיעת תוקפן של מרבית ההגבלות המוטלות על תוכניתה הגרעינית של איראן - ימצא עצמו המערב מתמודד עם מדינה חזקה יותר צבאית. יכולת השכנוע של המערב תהיה קטנה יותר וניהול משא ומתן - שמטרתו הקפאה נוספת בתוכנית הגרעין האיראנית - יתחיל מעמדת חיסרון מערבית.