'אפקט ההילה' לא עובד בשני הכיוונים…

אפקט ההילה (Halo effect) הוא מושג בפסיכולוגיה, המהווה דוגמה להטיה קוגניטיבית: אפשר לקבל רושם מוטעה על אדם, לטובה או לרעה, היות שמסיקים מתכונה אחת שלו על התנהגותו הכללית. למשל: אם הוא חתיך הורס, הוא גם מוכשר... אבל לפעמים, אפקט ההילה עובד גם הפוך. שאדם מוכשר בתחום אחד מנסה לגייס את הכישרון שלו למטרה אחרת, אם מתוך זה שהוא מאמין באפקט ההילה, או שהוא מקווה שאחרים ילכדו בו...

גרשון הכהן: משל הסוסים של אפלטון

"משל הסוסים של אפלטון" מייצג את תפיסת הפיקוד שלי וגם את תפיסתי את מדע המדינה. הוא מתאר את חייו של אדם או ארגון או מדינה, כמירוץ של מרכבה עם שני סוסים: סוס אחד שחור: סוס פרא, שקשה מאוד להשתלט עליו; וסוס אחד לבן: סוס שקט הניתן בקלות לשליטה. מי שאיננו משתלט על הסוס השחור יכול להפוך את המרכבה. לכן הוא נוטה לוותר עליו ולהישאר עם הסוס הלבן. אבל, אז, הוא לבטח לא ינצח במירוץ כי יוותר עם סוס אחד.

שני סבח: ארגון כמערכת מורכבת

אחד האבסורדים של תקופתנו הינו, שמחד גיסא, כולנו מערכות מורכבות: אנחנו בעצמנו כאלה; כזה הוא התא המשפחתי שלנו; השכונה; העיר; וגם הארגון שבתוכו אנחנו פועלים...; אבל מאידך גיסא, הידע שלנו לגבי האופן שבו פועלות מערכות מורכבות קלוש. המאמר יתמקד בתיאור כללי, ראשוני, של הארגון כמערכת מורכבת.

טל קורקוס: כשקוד השתיקה מופר…

טל קורקוס ('פיטבול') - בשנות הארבעים שלו, שהיה משך שמונה שנים יד ימינו של יניב זגורי, ראש משפחת הפשע הבאר שבעית - 'חצה את הקווים' ושימש כעד מדינה נגדו. קורקוס היה אדם מוחצן, שבעת שבה אנשים נוהגים להסתתר ולשמור על פרופיל נמוך, ניהל בלוג, התראיין בפנים גלויות וחשף תמונות של בני משפחה באינטרנט. באופיו היא איש מדון הנוטה לריב ולהשתמש באלימות פיזית. הוא צבר לא מעט סכסוכים בחייו, הן בתוך הכלא, הן מחוצה לו והן בתוך התא המשפחתי שלו. במרץ 2016 בהיותו בכלא, נרצחה אשתו לעיני ילדיו; ביוני 2007, בשנות הארבעים לחייו, חוסל גם הוא, בפיצוץ רכבו.

בני שלמה: אין ארוחות חינם…

האחים, בני ושלום שלמה, ממושב חלץ, היו חיילים בארגון של שלום דומרני, וכשהגיעה שעת הכושר, בגדו בו ויצאו לדרך עצמאית, כשהם נוטלים עימם חלק מ'חייליו'. הבגידה ב'דון מהדרום' הפכה ליריבות מושבעת, בעיקר בגלל המידע הפנימי הרב שהאחים שלמה אספו על הארגון של דומרני במהלך השנים ולקיחת חלק מחייליו... התוצאה, מרחץ דמים שמחירו גבוה...

מקורות הבינוניות הביורוקרטית

בינוניות (mediocrity) היא עמידה של העובדים במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף. אחת התלונות המושמעות, תדירות, בפי עובדים בארגונים ביורוקרטיים גדולים, היא שהארגון מטפח בינוניות. הם מציגים זאת בדרך כלל כסוג של 'קלקול' שצריך לתקן. אבל, האמת היא שהבינוניות נובעת מעצם טיבו של מבנה הארגון הביורוקרטי, והיא חלק בלתי נפרד ממנו...

ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת

דומה ששנות הזוהר של האקדמיה - שבהן כל אדם הרגיש חייב להצטייד בתארים אקדמיים - עומדות להסתיים. בתחומי עיסוק רבים, "אפשר גם בלי אקדמיה". בתחומים רבים, כאשר מקבלים עובד לעבודה, השאלות, "מה הוא יודע", ו"עד כמה הוא סקרן כדי להתפתח מקצועית", חשובות הרבה יותר מ"איפה הוא למד" או "איזה תואר יש לו". ברוכים הבאים למה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת": ככל שרכישת ההשכלה הופכת המונית יותר, כך האפקטיביות שלה יורדת, ומתרבים הכוחות הלוחצים להפוך את הקערה על פיה!

אברהם מילרום: אל קאפונה – העבריין ה'סלב' הראשון

פושעים מסוימים אינם נתפסים בעיני כולם, בהכרח, כפושטי-רגל מבחינה מוסרית; חלק מהם אף רואים את עצמם כשונים מיתר העבריינים, וגורמים לשינוי משמעותי בתפיסתנו, 'מהו פושע', ואיך הוא אמור להתנהג. כזה הוא, למשל, אל קאפונה.

הלקחים המבצעיים של עמונה

רבים - ואני בתוכם - טוענים שהמשטרה עשתה עבודה טובה בעמונה (ראו, למשל, את מאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: "המפכ"ל: כל הכבוד!". אבל, תשבוחות אינן מחליפות תהליכים של לימוד הפקת לקחים. אז, מה היה לא טוב במבצע? מהן התהיות העולות מעבודת המשטרה בעמונה? המאמר מציין שתיים כאלה.

אלעד רזניק: מאזן העוצמה של ברק אובמה

גם אם תכנית אובמה תעבוד היטב: עקרונות נאום שר החוץ קרי יגובשו להצעת החלטה בועידת השלום הצרפתית - שמתכנסת ב- 15 לינואר 2017, ותקבלנה גושפנקה חוקית בהחלטה מחייבת של מועצת הביטחון, שתתכנס ב- 18 לחודש זה, סביר להניח, שרמת המוטיבציה של הממשל החדש לא לסבול יריקה בפרצופו תהיה כה גבוהה, עד כי ישראל עשויה להרוויח מצעדי הנגד שלו הרבה יותר משהפסידה מהוועידה ומשתי החלטות מועצת הביטחון.