אבי הראל: בית הלל ובית שמאי – מחלוקת לשם שמים?

באחת מההתייחסויות המפורסמות של חז"ל למחלוקת שעורר קורח, נאמרו הדברים הבאים: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וכל עדתו". האם הדוגמה של דברי המשנה הללו נכונה? ספק גדול. לצורך כך מביא המאמר שתי עובדות היסטוריות, המראות כי מחלוקת הלל ושמאי הייתה רוויה באגו אישי ומניפולציות, שהובילו לשפיכות דמים.

אבי הראל: האמנם היה שפינוזה החילוני הראשון?

האם ניתן לראות בשפינוזה את היהודי החילוני הראשון? ספק גדול. יותר נכון לומר עליו שהיה יהודי בודד ומורחק מבני עמו וקהילתו, אולם דפוס של חילון במובן המודרני של המושג, לא היה קיים אז כלל ועיקר. מה שכן ניתן לומר כי שפינוזה פעל ללא לאות למען חילונה של היהודית, ולהכפפתה לכוחות טבע אמפיריים. במעשה זה, הוא יצר ניתוק מוחלט בין הדת לבין עצם הקיום היהודי, אולם הוא לא פירש באופן החלטי את היהודית החדשה אותה ניסה ליצור...

אבי הראל: כמה ספרי מקרא קיימים?

רגילים אנו כי ספר התורה המצוי בידינו מחולק לחמישה חומשים. אולם כבר במשנה נאמר שיש חלוקה אחרת, לשבעה ספרים, היות וספר במדבר אינו ספר אחד, אלא שלושה. המחלוקת הזו נמשכה זמן רב, אולם מאז פסיקתו של הרמב"ם, כי קיימים רק חמישה חומשי תורה, היא אינה רלוונטית יותר.

אבי הראל: הרמב"ם והתורה שבעל פה

הנחת היסוד המרכזית הייתה, שהתורה שבכתב חייבת להיות לצידה של התורה שבעל פה, כדי להיות מובנת וישימה : "...דע, כי כול מצווה שנתן ה' למשה רבנו – ניתנה לו עם פירושה...". משה העביר את המסורת לבא אחריו, ומאותה עת החלה מסורת ההעברה של התורה שבכתב לצד התורה שבעל פה...

אבי הראל: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות

ספר דברים נפתח במפקד צבאי גדול שמבצע משה על פי צווי האל. במפקד זה, לא שותף שבט לוי, שהיה עסוק במלאכת הקודש במשכן. בוויכוח הבלתי נגמר על פטור בני הישיבות בתקופתנו, יש המסתמכים על הנאמר בתחילת ספר במדבר, והיו שרצו להביא ראייה לדבריהם מלשונו של הרמב"ם. אולם אין בידם אלא פלפולי סרק. הפסק החשוב ביותר בנושא - של החזון איש - נשמט לא אחד מזיכרונם, ולא בכדי. לפי פסיקתו, למתן הפטור הגורף, הנהוג כיום, אין בסיס או מקור הלכתי בר תוקף.

אבי הראל: על מצוות חברתיות וחוקי יסוד

בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גיזה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.

אבי הראל: ל"ג בעומר – מיתוס ומציאות

כיצד נוצר ל"ג בעומר? לתאריך זה אין סמך במקרא או אזכור ברור ומפורש בספרות חז"ל. רק במאה השביעית לספירה, החלו לקשור אותו לדברים נוספים, והחל מהמאה ה- 12 הוא קושר למותם של תלמידי ר' עקיבא. רק מהמאה ה- 16 ואילך, כאשר ל"ג בעומר קושר להילולת רבי שמעון בר יוחאי, הוא קיבל את הצביון שאנו מכירים כיום. חרף הפסיקה של גדולי הדור להימנע מלחגוג, המסורת העממית ניצחה את הפסיקה, ומכאן ברור מדוע המגזר החרדי לא להוט ובעצם לא מסכים להזיז יום זה ליום אחר. זאת למרות הקושי ההלכתי הברור שזה יוצר, חילול שבת המוני של גופים רבים העוסקים באבטחת האירוע ובהיבטים נוספים בו.

אבי הראל: הסתירה בין ספר ויקרא לספר יחזקאל, והמרד ברומאים

השוני בין המקרא לספרי הנביאים, מביא את חז"ל לרעיון לוותר, על ספר יחזקאל, הסותר את דברי המקרא. ברגע האחרון הוא ניצל בידי חנניה בן חזקיה, היה תנא מבית שמאי, שדרשותיו בנושא הסתירות לא נשתמרו. סביר להניח, שאותו תנא רצה לשמר את ספר יחזקאל על אף מגרעותיו, היות ויש בו מסרים של עוצמה וגאולה הנחוצים מאוד לאידאולוגיה של בית שמאי, התומכת במרד ברומי.

אבי הראל: איסור מכירת נשק התקפי על פי תפיסת הרמב"ם

האם גנדי חושב בדומה לרמב"ם? קשה לדעת. אולם אין לי ספק כי היה מסכים עם העיקרון של איסור היזק הרבים, של אנשים מישראל או של אנשים מאומות העולם, בעטיו של מכירת ציוד לחימה התקפי, עיקרון מוסרי החשוב יותר מהרווח הכלכלי שיכול לנבוע מעסקאות שכאלה.