אבי הראל: בין סיפור המבול לעלילות גילגמש

השוואת הסיפור המקראי של נח אל מקבילותיו העתיקות, בעיקר באתוסים של מסופוטמיה, מלמדת ככול הנראה על שיתוף של מסורות מכאן ועל ייחודה של  המסורת המקראית מכאן. עם ישראל הקדום לא היה מבודד לחלוטין מסביבתו התרבותית הקרובה, אולם  גם כשנטל חלק במסורות של העולם הקדום, הוא  ידע להטמיע  בהן את המאפיינים של אמונתו הייחודית הנשענת על אדני המוסר והצדק.

אבי הראל: חידוש העולם או קדמותו – שתי הערות מתודולוגיות  של הרמב"ם

פרשת בראשית פותחת במיתוס השנוי במחלוקת עזה. שאלת בריאת העולם או קדמותו הינה מן השאלות הפילוסופיות – תאולוגיות החמורות והקשות ביותר ליישוב. נדון בשאלה זו לאור מחשבתו הפילוסופית של הרמב"ם.

אבי הראל: חג הסוכות וארבעת המינים  – היבטים חדשים

חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. יתכן שבתקופות הקדומות, ארבעת המינים שימשו בכלל כחומר גלם לבניית הסוכה עצמה. גם הזיהוי של ארבעת המינים היה שונה מהידוע לנו כיום. במחקר ההיסטורי רבו השערות בדבר המסורת של זיהוי ארבעת המינים, והנענוע שלהם בשעת תפילות החג. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקרבנות בו.

אבי הראל: הקשר בין יום הכיפורים והמחוללות בכרמים

התפיסה הרווחת במחקר כיום הינה שהאופי המוכר של יום הכיפורים, עוצב בידי חז"ל, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), והוא מרוכז במספר משניות בפרק השמיני של מסכת יומא (היום, כלומר, יום כיפור). שאר פרקי המסכת האמורה, מוקדשים כולם לעבודת הכהן הגדול במקדש על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל ליום כיפור קשורה גם מסורת אחרת תמוהה מאין כמותה. המדובר בחיפוש בת זוג כדברי המשנה, דווקא ביום הכיפורים...

אבי הראל: מתי נוצר חג ראש השנה במתכונתו הנוכחית?

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

אבי הראל: המודל של זבולון ויששכר וסוגיית השוויון בנטל

הפרשנות אודות ההסכם בין זבולון ליששכר נתון  לפרשנויות שונות. הרמב"ם הכריע את הכף, פסק באופן נחרץ נגד האפשרות שמגזר אחד יהיה פטור מהחובות של כלל הציבור. הסוגיה הפכה להיות רלוונטית שוב, כשמונה מאות שנה מקביעתו של הרמב"ם, קודם הקמת המדינה ועד ימינו אלה. החברה החרדית, שקיבלה פטור מצומצם ממוסדות המדינה מחובת השירות הצבאי, ניצלה את כוחה האלקטורלי, ובסופו של דבר הצליחה לאפשר פטור גורף מגיוס לבני הישיבות מהמגזר שלה...

אבי הראל: לא בשמיים היא – דיון בדרכי ההכרעה ההלכתית

בפרשת ניצבים קובע המקרא, כי מקור הסמכות ההלכתית שייך לאדם המצוי בארץ, ולא לתופעות ניסיות כבת קול. זאת ועוד: בעקבות השימוש הנרחב שנעשה במקורות הנוצריים בבת קול, כדי לבסס את ישו כנביא לגיטימי - הבא לתת לאנושות דת חדשה - פוסק הרמב"ם כי לאחר מתן תורה בהר סיני, איש אינו יכול לשנות את דברי המקרא, גם אם הוא משתמש בסמכותה של בת קול, או במסווה של נביא האל. מעבר לפולמוס היהודי נוצרי כאן, יש כאן קביעה רדיקלית שיש לה פן אוטונומי מובהק. אין בנמצא יותר מסרים אלוהיים בדמותם של בת קול או נביא, שיקבעו את ההלכה...

אבי הראל: אמונת חכמים והיקפה על פי הרמב"ם

בפרשת שופטים יש היגד המצווה לשמוע לדברי חכמים. על פי הפשט, המדובר בציות בענייני הלכה בלבד. ברם, חז"ל, וחלק מפוסקי הדורות עד ימינו, הרחיבו ציווי זה, וטענו כי יש להישמע לדברי חכמים בכל נושא אפשרי, וכינו זאת בשם אמונת חכמים. לעומתם טוען הרמב"ם כי הציווי האמור הינו מצומצם לציות הלכתי טהור.

אבי הראל: עיר הנידחת, ללא רחמים?

בפרשת ראה בספר דברים קיים ציווי מבהיל בעצמתו הנקרא 'עיר הנידחת'. המדובר בעיר ואם בישראל, שהחליטה לעבוד עבודה זרה, ובשל כך היא נידונה להריסה ולהריגת כל תושביה. פרשה זו מעלה תהיות ושאלות קשות בדבר המוסר של המקרא. האם המקרא בעד ענישה קולקטיבית והרג של בלתי מעורבים? מן הסתם לא, אבל בשל עוצמתו, משמש מושג זה כרעיון מניע לרבים בתחומים שונים...