'בגידת האינטלקטואלים' ("La Trahison des Clercs") הוא שם נרדף לאלה שנטשו את יושרתם האינטלקטואלית ואת עקרונות המוסר, לטובת אינטרסים מעמדיים ושיקולי עוצמה. פרופ' ניל פרגוסון מאוניברסיטת הארווארד שהוגדר כאחד האינטלקטואלים המשפיעים של זמננו, היטיב להגדיר את הבעיה: "הנזק נעשה, ברגע שפרופסור לוקח על עצמו את תפקיד הפעיל הפוליטי. אז, נחצה הגבול שבין מדע לפוליטיקה!". זה מה שקורה, למשל, בבתי הספר ובאוניברסיטאות בעולם המערבי, וגם בישראל. במקום ללמד איך לחשוב, מלמדים מה לחשוב!

כמו בתחילת המאה ה- 20, מאופיינת תחילת המאה ה- 21 בתהליכים מוגברים של צריבת תודעה, דווקא במדינות המערביות שהיו פעם דמוקרטיות, והיום, אזרחיהם משוטים ומופעלים ע"י בעלי הון ובעלי עוצמה אחרים להשגת מטרותיהם... ריכזנו עבורכם עשרה כרזות וסרטונים על צריבת תודעה באתר ייצור ידע. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...

איך אנחנו תופסים את עצמנו? איך אנחנו נתפסים על ידי האחרים? לא על פי ספירת מלאי 'אובייקטיבית' של הגורמים המקנים לנו עוצמה, אלא על פי ההתרשמות הסובייקטיבית של סביבתנו, כמה עוצמה יש לנו... הכל בעצם, בעיני המתבונן... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תפיסת העוצמה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

למילה 'עכשיו' סגולות חיוביות רבות, אולם בהקשרה הנוכחי, היא 'נוסחת קסם' שבה משטים בנו אנשי שיווק, פוליטיקאים ויועצי תקשורת מאז תחילת המאה העשרים, בניסיון להפוך קבוצת אנשים רציונליים לעדר הפועל בטירוף קבוצתי קולקטיבי. בישראל המטורללת של השנים האחרונות נצרבה המילה הזו עמוק בתודעתם של רבים, רק שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן, ולשימוש שגוי יש מחיר (תשאלו את רונן צור)...

תרבות האשמה אינה רק תגובה רגשית ספונטנית, אלא תוצר של דיסוננס קוגניטיבי בקרב האליטות. היא משמשת מנגנון לפתרון הסתירה המובנית, בין אורחות חייהם האמידים לבין הסבל המתפשט שחווים אחרים. רק שמטבע הדברים היא אינה מופנית כלפי אלה המסכנים אותם ועלולים לתפוס את מקומם.

שלימות הניגודים או שלימות ניגודים (Polarities of Wholeness or The Unity of Opposites) משמעה, שהניגודים מוכלים הדדית זה בזה, וכך נוצר השלם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושג זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

'סוף מחשבה במעשה תחילה' הוא כלל בסיסי בחשיבה מערכתית (System Thinking) במצבי חוסר וודאות. הוא גורס כי במצבים אלה חסר ידע לקבל החלטות. מה שמייצר ידע הוא חיכוך עם השטח והאירועים. על כן, יש ליזום חיכוך מוגבל כזה כדי להגדיל את בסיס הידע, במידת הצורך לנצל הצלחה, ואם התנאים אינם מאפשרים, להקטין חיכוך, לצבור  ידע ולהמתין להזדמנות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות כלל זה והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

המושג “כאן ועכשיו” הוא רעיון מרכזי בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, המתמקד ברגע הנוכחי, במקום בו אנחנו נמצאים ובזמן שבו אנחנו חיים. רק שהרגע הנוכחי הזה אינו יכול להיות מודע לעצמו, מבלי להיות מושפע מהעבר או מהעתיד. האם ניתן לטעום מן ה'כאן ועכשיו' כדי להרגיש את תחושת הקיים? ואם כן איך? המאמר מביא שלושה ערוצי מחשבה בהקשר זה, של אפִּיקוּרוֹס, סֶרְן אוֹבִּי קִירְקֶגוֹר, וגסטון באצ'לארד

חשיבה מערכתית (System Thinking) היא היכולת לנתח ולקבל החלטות, על פי חוקי המערכות המורכבות ולא בניגוד להם (כפי שבדר"כ קורה, בעולם המערבי, כולל אצלנו). ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חשיבה מערכתית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

הדף הזה מביא לכם אוסף שמיני של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות. תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...