רועי צזנה: להגשים את החלום?

כמעט אחרי כל הרצאה לבני-נוער, מגיעה השאלה המוכרת. באים אלי נער או נערה במבט מושפל, ושואלים אותי בהססנות איך להגשים את החלום שלהם: להיות רופא בדרך כלל, או לפחות להתקבל לטכניון. אני שואל אותם אם זה באמת החלום שלהם, והם נשבעים לי שכן. הם מוכנים לעבוד קשה עבורו. להזיע דם. לא לוותר, לא להתייאש, לא להיכנע. זוהי מטרת חייהם. ואז אני אומר להם שחלום כזה – מטרת-על שלא ייסוגו ממנה – הוא הדבר הנורא ביותר שהם יכולים לעשות לעצמם...

מנהיגות תיווצר תמיד, בין באופן טבעי ובין מלאכותי

לפניכם מקרה לימודי, הממחיש, עד כמה מנהיגות היא תופעה, המתהווה באופן טבעי בתוך קבוצות אנושיות. ההיררכיה הארגונית מפריעה להיווצרות מנהיגים טבעיים, אך לא תמיד מונעת אותה. כיוון שכך, השימוש במנהיגים טבעיים בארגונים הוא מיומנות רשתית, שכדאי למנהלים לסגל לעצמם... 

אלימות מינית בקרב בני נוער

אלימות מינית היא שם כולל לקשת רחבה של התנהגויות בעלות אופי מיני, הנעשית בניגוד לרצונו החופשי של האדם, ו/או ללא הסכמתו ו/או שלא מבחירתו ו/או תוך ניצול חולשתו. הפגיעה עלולה להתבטא במעשים או בדיבור, באופן גלוי או מרומז, באופן ישיר או עקיף ולעתים ללא אלימות. הפגיעה עלולה להתרחש בתוך או מחוץ למשפחה, על ידי זר או על ידי אדם מוכר, בילדות או בבגרות, באופן מתמשך או חד פעמי, על ידי גבר או על ידי אישה, מבוגר/ת או קטינ/ה במעגלי החיים השונים...

שלומי בוחניק: בוקר טוב גדעון סער…

"... ראיתי מורים שבוכים על שכרם, אך שוכחים להילחם על עתיד המערכת ועל כך שהם מתוגמלים על פי ותק ולא על פי הישגים. ראיתי מורים שיוצאים להשתלמויות מיותרות שיעלו את שכרם, אך לא יהפכו אותם למורים טובים יותר, וראיתי מורים חדורי מוטיבציה שהתרסקו בתוך שנה כי המערכת לא ידעה לשמור עליהם ולטפח אותם..." שלומי בוחניק באמירה חזקה על מצב מערכת החינוך בישראל...

אלי מירון: שתי פנים ללמידה משותפת

Collaborative Learning מוגדר כשילוב של טכניקת לימוד ופילוסופיית התנהגות, שבה לכל הלומדים יש סמכות להחליט על הגישה לפתרון ואחריות שווה להשלמת המשימה. בשיתוף כזה יש גם עצמאות, לדוגמה הלומדים אחראים בעצמם למציאה של מאמרים/חומרי עזר ללימוד. לעומת זאת, Cooperative Learning מוגדר כפעולה משותפת של הלומדים, על מנת לעמוד במשימה משותפת שהוטלה עליהם על ידי המרצה. זו שיטה שיש בה פחות עצמאות והדגש הוא על התוצאה של העבודה המשותפת...

ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת

דומה ששנות הזוהר של האקדמיה - שבהן כל אדם הרגיש חייב להצטייד בתארים אקדמיים - עומדות להסתיים. בתחומי עיסוק רבים, "אפשר גם בלי אקדמיה". בתחומים רבים, כאשר מקבלים עובד לעבודה, השאלות, "מה הוא יודע", ו"עד כמה הוא סקרן כדי להתפתח מקצועית", חשובות הרבה יותר מ"איפה הוא למד" או "איזה תואר יש לו". ברוכים הבאים למה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת": ככל שרכישת ההשכלה הופכת המונית יותר, כך האפקטיביות שלה יורדת, ומתרבים הכוחות הלוחצים להפוך את הקערה על פיה!

אלעד ארד: בלי שכל…

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת - כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!

שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד

נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.

שאול שלו: אל תפגינו חילוקי דעות מול ילדיכם!

משפחות הם ארגונים לכל דבר, וכמו כל ארגון, הם מתפתחים דרך קונפליקטים: קונפליקטים בין הילדים, בין ההורים ובין הילדים להורים. מילת המפתח היא עוצמה. למי יש את היכולת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם אין הם חפצים בכך, וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם... היועץ המשפחתי הוותיק, שאול שלו, מביא דוגמה לכך שהילדים מצליחים לפצל את העוצמה המצרפית של ההורים, לגרור אותם להתווכח ביניהם ולהרוויח מהסיטואציה...