אלעד ארד: בלי שכל…

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת - כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!

שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד

נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.

שאול שלו: אל תפגינו חילוקי דעות מול ילדיכם!

משפחות הם ארגונים לכל דבר, וכמו כל ארגון, הם מתפתחים דרך קונפליקטים: קונפליקטים בין הילדים, בין ההורים ובין הילדים להורים. מילת המפתח היא עוצמה. למי יש את היכולת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם אין הם חפצים בכך, וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם... היועץ המשפחתי הוותיק, שאול שלו, מביא דוגמה לכך שהילדים מצליחים לפצל את העוצמה המצרפית של ההורים, לגרור אותם להתווכח ביניהם ולהרוויח מהסיטואציה...

שאול שלו: כוחה של הנעה חיובית

היועץ המשפחתי הוותיק, שאול שלו, מציע להפוך את מחברת הקשר לכלי של הנעה חיובית, לגבי כל אחד מהילדים המפריעים ביותר, והפחות משתפים פעולה: מחברת אישית של כל תלמיד כזה, שבו המורה כותבת אך ורק התרשמויות חיוביות ממעשים שביצע, קוראת לו, מראה לו את המחברת ומקריאה לו את שנכתב. הדברים צריכים להיכתב ללא סופרלטיבים ובלי למהול את השלילי בחיובי. התוצאות, על פי שלו, לא מאחרות להגיע!

שילוביות של מרחבי חינוך עירוניים

מרחבי החינוך העירוניים הם, מטבעם, פחות היררכיים ויותר מוכווני רשת. בנייתם היא דינמית ונמשכת, ומבוססת על הערכת מצב תקופתית של מנהלת המרחב, שבה מוגדרת תמונת הרשת הנוכחית שלו מול תמונת הרשת הרצויה, ואת הדרך לגשר על הפערים. לרמת השילוביות – הפנימית והחיצונית – של המרחב, יש השפעה ישירה על השגת מטרות העל של המערכת. שיפור השילוביות תתבטא מיד ברמת הפרודוקטיביות שלה. כיוון שהאוריינטציה היא רשתית, גם כלי הניתוח הם כאלה, וניתן להשתמש לצורך כך ב- ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA).

אלעד ארד: שלום כתה אלפא

שיחה היא דבר דינמי, ושפה הינה דבר חי ובועט, משתנה ללא הרף. היום, השימוש בפיסוק בשפה העברית הולך ונעלם. חזיון קודח אני שם לפניכם, קוראי: ראשית יישמט הפיסוק. עוד לא יבש דמו של הפיסוק, ותחל גסיסתו של הדקדוק. היא החלה זה מכבר - נטיות הפועל והשם, המגדר הלשוני - הזכר, הנקבה ושם-המספר. לאחריו האיות יאבד - הן גוגל יבין גם ׳׳שמאלן׳׳ וגם ׳׳סמולן׳׳ באותו האופן, יאחד את שתי הקבוצות ויבטל את הצורך באיות תקין. תופעה זו שומטת את הקרקע הלוגית תחת רגליה של השפה. אין זו בהכרח טרגדיה, הן יש מי שקרן אור תאיר את דרכו - הדיסלקציה תהיה מנת חלקם של כולם...

מלכת הכיתה ותרומתה ללמידה

כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה - הניטשים בין קליקות - מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!

שאול שלו: אל תפגעו בהיררכיה שבין ילדיכם

משפחות הן ארגונים קטנים לכל דבר. וכמו בארגון, קיימים בהם קשרי היררכיה שעליהם מושתת הסדר המשפחתי. בין ההורים לילדים, כמובן, אבל גם בין הילדים לבין עצמם, לפי גילם. הם מכירים בסדר הזה ומכבדים אותו, אבל אנחנו ההורים מערערים אותו במו ידינו... כשילד (בדרך כלל הקטן שבחבורה) מצליח לגייס את עוצמתם של הוריו למאבקים עם אחיו, השמים מבחינתו הם הגבול. עכשיו זה לא רק הוא מול אחיו. ברקע תמיד נמצא כוח גדול בהרבה שניתן להסתמך עליו. היועץ המשפחתי הוותיק, שאול שלו, מביא דוגמה קלאסית כזו להתערבות הורים במאבקי העוצמה שבין ילדיהם, כמו גם את הפתרון המתחייב לכך...

געגועים לסטירה הפדגוגית (?)

תוך פחות ממאה שנה, הפכה בעולם המערבי התופעה הקרויה, 'ענישה גופנית משמעתית' משגרת חיים לטאבו. שיטות של ענישה פיזית היו שכיחות - בנוסף לתא המשפחתי - גם במוסדות אחרים שבנויים על ציות, כמו בתי ספר, מסגרות צבאיות, בתי כלא, וכו'. כך למשל, ענישה גופנית בבתי ספר הייתה קיימת וחוקית כמעט בכל מדינות העולם, עד אמצע המאה העשרים. עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת בחר המורה המוערך, טוביה דרורי - שנשפט כי סטר לתלמידו - ללכת לכלא, כי האמין שזו הדרך הנכונה. הנושא של ענישה חינוכית עבר מהפיכה, מקיצוניות אחת לשנייה, והשאלה היכן עובר הגבול נותרה פתוחה...