משמר הגבול: יתרונות גדולים ו'גיבנת' אחת…

נתוני מחזורי הגיוס האחרונים מלמדים שוב, עד כמה משמר הגבול (מג"ב) היה והינו, איכותי ומוצלח יותר מרוב יחידות המשטרה הכחולה. איכותו מתבטאת בעיקר ביכולתו להפיק מהחומר האנושי שברשותו הרבה מעבר למה שהצליחו להפיק אחיו ה'כחולים', ביחידות המשטרה האחרות. הוא גם מצליח, לאורך השנים, לשמור על תרבות ארגונית ייחודית השונה מהתרבות הכחולה, ולכן הוא פגיע לתחלואים של חבריו בכחול הרבה פחות. אבל, למגב יש גם חסרונות. הבולט ביותר היא העלות הגבוהה של הפעלתו ויכולת מיצוי כוח נמוכה מאוד יחסית ליחידות משטרתיות וצה"ליות אחרות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא "שיטת הקסרקטין"...

גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

אלעד רזניק: חדשות מזויפות בגלל בורות או בכוונה תחילה?

המושג חדשות מזויפות  (Fack News) מתאר - בדרך כלל - פריטי מידע' שנראים כמו דיווחים עיתונאיים, אך נועדו להתל בציבור ובכלי התקשורת ולהזין אותם בדיס אינפורמציה. אבל יש מקרים, שבהם 'נשתלות' לעתים חדשות מזויפות בתקשורת גם בשל בורות של כתבים, שמייחסים לנשוא התייחסותם דברים הנובעים ממשאלות לב ומתקוות שווא. מהו המקרה שלפנינו? ...

האינטרסים הסותרים של ישראל ויהדות התפוצות

הרעיון שיש אינטרס אחד מאחד למדינת ישראל וליהדות התפוצות תמיד היה אשליה: ניתן לומר בהכללה (ובבוטות), כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, וברגעי מבחן רבים, הופך הקשר הזה לחד צדדי: בעוד שמדינת ישראל מהווה תעודת ביטוח ליהדות התפוצות - וזה מקור הקשר המיוחד שלההם איתה - הרי שבאופן פרדוקסלי, כל אסון וערעור הביטחון הנגרם ליהדות התפוצות מהווה דווקא הזדמנות עבור מדינת ישראל, להגדלת העליה. זאת בנוסף לאינטרסים ואילוצים מדיניים, המונעים ממנה, פעמים רבות, להתייצב בגלוי לצד יהדות התפוצות. הפרדוקס הזה בלט כמובן, גם באירועי שרלוטסוויל... 

גרשון הכהן: מבט אחר על משבר הר הבית

הסתכלות על מאבק המנוהל בהיגיון דתי נעה בשיח הרווח בין שתי נקודות מבט: או שהשימוש בדת מוצג כמניפולציה לגיוס ההמון, כגיוס וניצול העוצמה הדתית לצרכים פוליטיים במאבק לאומי; או שההנעה הדתית מזוהה כמגמה אותנטית, אלא שאז היא מיוצגת כמעורבת בתחומי הרגש – מה שכביכול עושה אותה לבלתי רציונלית. שתיהן מעדיפות לנהל מרחב התנהלות פוליטי מטוהר ככל הניתן מרגשות ההנעה הדתית. אנחנו צריכים לחשוב אחרת: לא להרחיק את הדת ממרחב הדיון התבוני, אלא את נקודת המוצא המודרנית.

האם המשבר הצפון קוריאני נוטרל?

אז תהיה מלחמה בצפון קוריאה? לא בזמן הקרוב... בליל ה-10 באוגוסט 2017, הצהירה סין באופן רשמי - דרך ביטאון מפלגת השלטון הקומוניסטית בבייג'ינג - כי לא תאפשר תקיפה אמריקנית על צפון קוריאה, וכי תתייצב לצידה במידה ותותקף. פרשנים רבים נתנו בולטות דווקא לחלק הראשון הזה של הדברים, אבל, התעלמו מחלקו השני.

גרשון הכהן: שדה בעז כאינטרס לאומי במרחב ירושלים רבתי

שר הביטחון הורה על הריסת 4 בתים בשדה בעז. שבגוש עציון. במקום זה ניטש עתה מאבק ישראלי פלסטיני, משמעותי פי כמה משאלת גורלם של ארבעה מבנים: מי ימצא עצמו בתום המאבק מבותר ומבודד? האם גוש עציון על אשכול יישוביו, יוותר גוש מבודד התלוי בחיבורו לירושלים, בציר תנועה מפותל וצפוף הנשלט על ידי פלסטינים, כמו ציר הכניסה מכיסופים לגוש קטיף, או שייווצר רצף מרחבי התיישבותי מאלון שבות לדרך האבות, ומשם לנווה דניאל, שדה בעז, הר גילה.

גרשון הכהן על ספרו של איציק רונן: האדם שבטנק

דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.

גרשון הכהן: הכה את המומחה

החלטת ראש הממשלה והקבינט לאמץ את המלצת המשטרה בסוגיית הר הבית עוררה גל ביקורת. בהסלמת האירועים, גאתה הביקורת. במשך הימים הדהדה השאלה: איך יכול ראש הממשלה להתעלם מאזהרות השב"כ וצה"ל? כאילו מדובר בקבלן בנייה שהתעלם מדרישת מהנדסים לכמות הברזל החייבת להשתלב לפי תחשיב הנדסי, ביציקת הגג...