משלחות סיוע רשמיות מול מתנדבות. מה עדיף ומתי?

ב-9 בספטמבר 2017 יצאה משלחת סיוע מתנדבת למיאמי, ארצות הברית, לגיבוי ולסיוע לקהילה היהודית שם, על פי בקשתה. ב- 20 בספטמבר יצאה משלחת הצלה רשמית של פיקוד העורף, לסיוע בתוצאות רעידת האדמה במקסיקו, לאור בקשת הרשויות המקסיקניות ואישור הדרג המדיני בישראל. מתי, ולאן, נכון ועדיף להוציא משלחת מתנדבת, ומתי רשמית? מה ההבדלים ביניהן?

אלעד רזניק: הפיל הרוסי שבחדר

לדעתי - ולאור התקדים הצפון קוריאני - עדיף למדינת ישראל לא לשחק ב'כאילו'. חיזוק מעמדה הבינלאומי של מוסקבה עובר דרך איראן גרעינית! התנאים להתמודדות עם האיראנים היו נוחים הרבה יותר לפני 3 שנים מאשר היום; והם הרבה יותר נוחים היום ממה שהם יהיו בעוד 15 שנה! בעיקר אם מביאים בחשבון את האינטרס האסטרטגי הרוסי...

גרשון הכהן: השאיפה לשוויון בנטל – הגלוי והסמוי

הדיון שהתלווה להחלטת בג"צ האחרונה בעניין גיוס החרדים,  התמקד בשתי שאלות מעשיות: השאלה הראשונה: האם צה"ל באמת זקוק לכולם? השאלה השנייה: האם שינוי בחוק באמת יכול להביא לגיוסם? מתוך היכרותי את צרכי צה"ל, ברור לי כי צה"ל אכן זקוק להם. אולם בחרתי להתמקד בסוגיה אחרת: בשאלה, מה מבטאת השאיפה לשוויון בנטל?

רן כוכב: חיל המשטרה הצבאית – התפתחות היסטורית

את שורשיו של החיל ניתן למצוא במחלקות המשטרה הצבאית בחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית) בצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, בחזית האיטלקית: בבריגדה שירתה מחלקה ייעודית לשיטור צבאי, שהוקמה ביולי 1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. אנשיה נשלחו להכשרה לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי. השוטרים הצבאיים הראשונים מילאו את כל תפקידי המשטרה הצבאית: אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים, אנשי גסטפו ומפקדי מחנות עבודה...

רן כוכב: משטרה צבאית מהי?

משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת. תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות - וגם בישראל - אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית...

גרשון הכהן: הערות על הסוגיה הדמוגרפית

איום דמוגרפי אינו מפלצת – זו סוגיה בת פנים רבות הנתונות בידינו. השאלה, שוב, איננה מה כמה יולידו הפלסטינים, ואף לא כמה יולידו היהודים במרחב, אלא האופן שבו נעצב את המרחב העתידי. בהיבט זה הדיון, לצערי, טרם החל, ונביאי הדמוגרפיה מקשים עליו להתקיים.

אלעד רזניק: אזרחים הם חלק בלתי נפרד מהמלחמה בעידן הא-סימטרי

עקרונות המלחמה לא השתנו מאז ימי המצור של אלכסנדר הגדול על צור בשנת 332 לפנה"ס (שנתיים לאחר קרב גרניקוס), אבל דומה שבישראל, בשנת 2017 - למרות כל ה'שעורים' שאנו מקבלים מהלוחמה המתמשכת במזרח התיכון - עדיין לא מעכלים את העובדה, שבלחימה המודרנית, לא ניתן להפריד מלאכותית בין האוכלוסייה האזרחית לכוחות הלוחמים... 

גרשון הכהן: בין איום איראני לאיום המדינה הפלסטינית

איום הגדול יותר לקיומה של מדינת ישראל, אינו איום מליציות שיעיות בגבול רמת הגולן, גם לא איום הגרעין האיראני, הנושאים אופי צבאי פיזי גלוי, אלא זה הטמון במדינה פלסטינית במתווה תכנית קלינטון, המוביל לחלוקת ירושלים ולנסיגה לקוי 1967. הימנעות ממשלת נתניהו מבנייה בירושלים בשטחי מפתח כמו גבעת המטוס, בחיבור בין ירושלים המזרחית לשכונת בית צפפא, מבטאת הלכה למעשה, עד כמה למרות חילופי השלטון בבית הלבן, קווי המתאר להסדר ישראלי פלסטיני, ממשיכים לראות בחלוקת ירושלים הנחת יסוד להשגת הסדר...

גרשון הכהן: חשבון נפש לאומי – קריסת מפעלנו החקלאי

לא נותרו בארץ ישראל יותר מאלפיים חקלאים יהודים פעילים, רובם עברו את גיל 60... "אם חקלאות כאן מולדת כאן" הכריז לפני למעלה ממאה שנה איש רחובות משה סמילנסקי (ראו תמונה משמאל). גם במערב אירופה מובן כיום כי חקלאות היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל, במאמץ להעמיד במקומו מפעל אחר רווחי יותר. לא כך הדבר בהוויה החקלאית...