למה השיח הפוליטי בישראל הוא שיח של חרשים?

העמדות של הישראלים בשאלות, הנוגעות לאיכות הסביבה או לגובה הריבית בבנקים הן, על פי רוב, עמדות המאכלסות את התודעה שלהם. אך, העמדה הנוגעת לגבול המזרחי של מדינת ישראל, היא חלק ממי שהם. כאן טמון פרדוקס: דווקא בנושא שהוא החשוב ביותר לישראלים, הם מסוגלים להקשיב לגביו פחות. השיח הפוליטי הישראלי על הסכסוך הוא זירה של הצהרה על זהויות, המובילה להתחפרות אידאולוגית ולקיבעונות מחשבתיים

בדרך לאירופה מאוחדת?

ב'הפוך על הפוך', נתגלגלה לידיהם של מנהיגי המעצמות המובילות את האיחוד האירופי שעת חסד ופתרון אפשרי. עזיבת בריטניה משאירה איחוד אירופי מפוצל פחות, שהאיומים מבפנים (הטרור האסלאמי) ומבחוץ (רוסיה) מקלים עליו להנהיג צבא ומשטרה משותפים. אם מרקל תיבחר, וסביר להניח שכך יהיה, האג'נדה הזו יכולה להוות משב רוח רענן, שימלא את הקדנציות שלה ושל עימנואל מקרון - בדינמיות של עשיה, שערך רב בצידה, להם ולאירופה כולה. כמו שזה נראה כרגע, המהפך הזה גם נכון וגם כדאי...

גרשון הכהן: האינטרסים של ישראל ברצועת עזה

יש להתייחס לשאלת תשלום החשמל והמצב ההומניטרי בעזה בהקשר לשני אינטרסים ישראליים: הראשון, לשמר יציבות בעזה; והשני, לשמר את מצב הבידוד, עד כדי טיפוח סמוי של חמאס בעזה כישות ריבונית. 

גרשון הכהן: מלחמת ששת הימים ותורת השלבים

הגישה ביקורתית למלחמת ששת הימים, הקושר אותה ל"כשל התמשכות הכיבוש" לכאורה, נובעת במידה רבה, מהתעלמות המבקרים מההקשר התודעתי הלאומי בו התקבלו ההחלטות באותם הימים. לגבי חלק מן המבקרים, ניתן לומר כי מדובר, לא רק בהתעלמות אלא אף בהכחשה.

גרשון הכהן: סכנת תכנית הגנרל ג'ון אלן

כתחליף לדרישות מדינת ישראל לגבולות בני הגנה, בהם הדרישה לנוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדן - להבטחת פירוז המדינה הפלסטינית מנשק - התכנית מציעה מענה ביטחוני מגוון ומורכב, הכולל כוח צבאי אמריקאי, שיפעל בקו המים בבקעת הירדן. בכך הופכת ישראל תלויה לביטחונה בכוחות זרים!

גרשון הכהן: מי ומה השתנה בטלטלת מלחמת ששת הימים?

החלומות החדשים שהתהוו עם המלחמה, הם כנראה, לא כל כך כפי שנוהגים להציג, חלומותיהם של אנשי גוש אמונים, שביטאו למעשה המשך רציף לתפיסה החלוצית של תנועות ההתיישבות, אלא חלומותיהם החדשים של בני מפלגות הפועלים, שהחליפו בעשורים האחרונים אתוס חלוצי מהפכני, בשקיקה לנורמליות מערבית ליברלית. נדרש אם כן, עיון מחודש וביקורתי בסיפור שאנו מספרים על מה שהשתנה ומי שהשתנה.

שובו של המשא ומתן (2)

בהיבט האסטרטגי הכולל - ובלי קשר לדעות פוליטיות של ימין ושמאל - אין מחלוקת בקרב מומחים להיבטים השונים של משא ומתן, כי ה'משאים ומתנים' שניהלה ישראל - כמו גם ההתנהלות, במקרים רבים, מול שליטים מזרחיים ועמיהם - היו אולי מלאי רצון טוב, אך לקו בחובבנות רבה ובטעויות כבדות משקל. במאמר הקודם "שובו של המשא ומתן (1)" עמדתי על ההבדלים בין פרדיגמת החשיבה המזרחית לזו המערבית. במאמר זה אבקש להרחיב על חוקי הבזאר של המזרח התיכון בעת ניהול משא ומתן.

אבי הראל: הפטור מגיוס של בני לוי מול זה של תלמידי הישיבות

ספר דברים נפתח במפקד צבאי גדול שמבצע משה על פי צווי האל. במפקד זה, לא שותף שבט לוי, שהיה עסוק במלאכת הקודש במשכן. בוויכוח הבלתי נגמר על פטור בני הישיבות בתקופתנו, יש המסתמכים על הנאמר בתחילת ספר במדבר, והיו שרצו להביא ראייה לדבריהם מלשונו של הרמב"ם. אולם אין בידם אלא פלפולי סרק. הפסק החשוב ביותר בנושא - של החזון איש - נשמט לא אחד מזיכרונם, ולא בכדי. לפי פסיקתו, למתן הפטור הגורף, הנהוג כיום, אין בסיס או מקור הלכתי בר תוקף.

נשות טראמפ לא עוטות כיסוי ראש…

עטיית כיסוי ראש על ידי פוליטיקאיות ונשות פוליטיקאים מערביים, נעשית על מנת 'לכבד ולא לפגוע ברגשות', אולם, משיגה את המטרה ההפוכה באורח חשיבה מזרחי. היא הוכחה לעוצמת המוסלמים על הכופרים, ולכך שניתן להתעלם מרצונותיהם ולדרוש מהם עוד ועוד; ולהפך. ההגעה עם שיער פזור - כנהוג במערב - מבטאת את עוצמת האורח. היא מהווה אליבי לצורך של מנהיג מוסלמי להגיע להסכם, שבו גם ייאלץ להתפשר. לכן, בין היתר, פוליטיקאים ערביים בזים להילרי קלינטון ולברק אובמה, ומעריצים את דונלד טראמפ.