גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

גרשון הכהן על תהילים קט"ז: "אתהלך לפני ה' בארצות החיים"

תהילים קט"ז מבטא שיא של ייאוש וטלטלת נפש. יכול לזכות בתחרות שירי דיכאון... המצוקה האישית מתוארת בעושר דימויים, עד כדי גרוטסקה: "רבו משערות ראשי שונאיי חינם... אשר לא גזלתי אז אשיב." (פסוק ה'). המצוקה משתקפת גם באופן בו נתפס מצבו המדוכדך של המדוכא בעיניי המתבוננים בו מבחוץ: "ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל. ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר"...

גרשון הכהן: מבט אחר על משבר הר הבית

הסתכלות על מאבק המנוהל בהיגיון דתי נעה בשיח הרווח בין שתי נקודות מבט: או שהשימוש בדת מוצג כמניפולציה לגיוס ההמון, כגיוס וניצול העוצמה הדתית לצרכים פוליטיים במאבק לאומי; או שההנעה הדתית מזוהה כמגמה אותנטית, אלא שאז היא מיוצגת כמעורבת בתחומי הרגש – מה שכביכול עושה אותה לבלתי רציונלית. שתיהן מעדיפות לנהל מרחב התנהלות פוליטי מטוהר ככל הניתן מרגשות ההנעה הדתית. אנחנו צריכים לחשוב אחרת: לא להרחיק את הדת ממרחב הדיון התבוני, אלא את נקודת המוצא המודרנית.

גרשון הכהן: שדה בעז כאינטרס לאומי במרחב ירושלים רבתי

שר הביטחון הורה על הריסת 4 בתים בשדה בעז. שבגוש עציון. במקום זה ניטש עתה מאבק ישראלי פלסטיני, משמעותי פי כמה משאלת גורלם של ארבעה מבנים: מי ימצא עצמו בתום המאבק מבותר ומבודד? האם גוש עציון על אשכול יישוביו, יוותר גוש מבודד התלוי בחיבורו לירושלים, בציר תנועה מפותל וצפוף הנשלט על ידי פלסטינים, כמו ציר הכניסה מכיסופים לגוש קטיף, או שייווצר רצף מרחבי התיישבותי מאלון שבות לדרך האבות, ומשם לנווה דניאל, שדה בעז, הר גילה.

גרשון הכהן על ספרו של איציק רונן: האדם שבטנק

דור הלוחמים שאת סיפורו מבטא איציק רונן בספרו, נשא בשנות שירותו בשלוש משימות תובעניות ביותר: כוננות מידית מתמשכת להגנת רמת הגולן; השתתפות בלחימת הביטחון השוטף בלבנון; והשתתפות בפעולת החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון ורצועת עזה, בעיקר, כלוחמים רגליים. ספרו של רונן מספר את סיפורו של דור, שללא שירי תהילה, עמד בגבורה מתמשכת באתגרים מורכבים ויכל להם.

גרשון הכהן: הכה את המומחה

החלטת ראש הממשלה והקבינט לאמץ את המלצת המשטרה בסוגיית הר הבית עוררה גל ביקורת. בהסלמת האירועים, גאתה הביקורת. במשך הימים הדהדה השאלה: איך יכול ראש הממשלה להתעלם מאזהרות השב"כ וצה"ל? כאילו מדובר בקבלן בנייה שהתעלם מדרישת מהנדסים לכמות הברזל החייבת להשתלב לפי תחשיב הנדסי, ביציקת הגג...

גרשון הכהן: לא שחר של יום חדש אבל בהחלט יום חדש

יש בקולו החדש של אבי גבאי אמירה שיכולה לחבר אליה את אנשי דימונה אופקים וקרית שמונה, אבל הוא פונה אל מצוקותיהם היומיות, ושוב מדחיק את כמיהתם היהודית לגאולת ציון. שוב אותה הבטחה לטכנאות ביטחונית-הסדרית, בבקעת הירדן, בחסות אמריקאית, כאילו ביטחון טכני לגוש דן הוא משאת נפשנו

גרשון הכהן: קווים לאופיו של ההיגיון האסטרטגי הרוסי

בניגוד לנלמד בבתי ספר צבאיים במערב, חשיבה אסטרטגית רוסית, מניחה מראש כי מרגע שמתחילים לפעול למול מערכת היא הולכת ומשתנה. על כן בנקודת מוצא לקבלת החלטות לפעולה, מונחת ההכרה שבעצם החיכוך עם המציאות, טמון המפתח להמשך התכנון. הגיון אסטרטגי זה מסביר כיצד, למרות משבר כלכלי הפוקד את רוסיה, תוך מצוקת העיצומים המוטלים עליה, וקשיים במימוש תכנית ההתעצמות הצבאית, הצליחה ההנהגה הרוסית בתוך פחות מעשר שנות יוזמה אקטיבית, להשיב לעצמה את מעמדה כשחקן מעצמתי מרכזי במערכת הכוחות הגלובלית...

גרשון הכהן: הסכנות שבמסמך עמידרור

לתומכים בפתרון שתי המדינות הצטרף אלוף מיל' יעקב עמידרור. במחקר, שפרסם על "הגישות לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני" (מרכז בגין –סאדת מספר 129), המליץ "לצמצם את הבנייה לגושי ההתנחלויות (בלבד)". המלצתו יוצרת למעשה ויתור ישראלי חד צדדי: ויתור מראש במאבק על עתידו של המרחב הפתוח. בכך - כהנחת יסוד לגבי קווי המתאר להסדר הקבע - עמידרור קיבל למעשה את ההנחה כי בסופו של יום, היישובים מחוץ לגושי ההתיישבות, לא יוותרו בידינו. זהו סלע המחלוקת, שאלת הדיון בניסוח זה, ממש לא ברורה לציבור, ומעולם לא הוכרעה.