פרשת גל הירש חוזרת…

מינוי גל הירש טורפד

[זה היה שער המאמר מה- 24 בספטמבר 2015, בו טענתי שמינוי גל הירש סוכל במתכוון ע"י בכירי המשטרה. פנייתו של תנ"ץ גיא ניר למבקר המדינה חושפת טפח נוסף מפרשייה זו... הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

האם יש במדינת ישראל יש אליטה נבחרת של גורמים, במשולש  יועץ משפטי לממשלה - פרקליטות - משטרה, שמסכלת מינויים לא רצויים לגופים הללו?

בשאלה הזו עסקנו לא-מעט בעבר. היא עלתה בפעם האחרונה בסוגיית טרפוד מינויו של תת אלוף במיל' גל הירש למפכ"ל המשטרה, בקיץ 2015. לאחרונה, שבה הפרשה וצפה, בעקבות אחד הספיחים של פרשת ריטמן: ראש חטיבת המודיעין המושעה, גיא ניר, פנה למבקר המדינה בטענה שראש אגף החקירות היוצא, ניצב מני יצחקי, פעל באופן אקטיבי לסיכול המינוי, על מנת לסלול לממלא מקום המפכ"ל דאז, ניצב בנצי סאו, את הדרך למפכ"לות (שישי עם אילנה חסון" בערוץ 10, מה- 9/2/18).

לטענת ניר, מעשיו של יצחקי (ראו בהמשך) לסיכול מינויו של גל הירש גובלים בפלילים!. איילה חסון מצטטת בעניין זה 'בכיר במשטרה' שטען כי ניצב מני יצחקי אמר לניצב בנצי סאו בהקשר זה: "סידרתי לך את המפכ"לות"... (שישי עם אילנה חסון" בערוץ 10, מה- 9/2/18).

ההיבט התאורטי של הסוגיה ממוקד בהתנוונותן של מערכות ביורוקרטיות: בכל מערכת מורכבת המורכבת מבני אנוש, קיימת אריסטוקרטיה המרכזת בידה את העוצמה הארגונית, ואמורה להוביל את המערכת להשגת מטרותיה. כשאריסטוקרטיה מחזיקה ב- עוצמה לאורך זמן היא הופכת לאוליגרכיה עצלה ושבעה שפועלת בעיקר להגן על מעמדה ועל זכויות היתר שלה, שולטת על תהליכי קבלת ההחלטות, מונעת שינויים ופועלת נגד מטרות המערכת.

פרשת גל הירש

ב- 25 באוגוסט 2015, הודיע השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, על מינוי תת ניצב במילואים, גל הירש, כמפכ"ל הבא של המשטרה. ממלא מקום המפכ"ל, בנצי סאו, רמז, שיתפטר מהמשטרה.

ברור לחלוטין, שמשמעות מינויו של הירש הייתה שינוי דרמטי במבנה המשטרה ובדרכי פעילותה. מכאן, שגם חלוקת העוצמה בתוכה הייתה משתנה! למנגנון המשטרתי ולשליחיו הייתה סיבה טובה מאוד להילחם בכל כוחם במינוי....

על פי פנייתו של תנ"ץ גיא ניר למבקר המדינה - כפי שבאה לידי ביטוי ב"שישי עם אילנה חסון" בערוץ 10, ב- 9/2/18 - פעל ראש אגף החקירות דאז, מני יצחקי, באופן מיידי, לטרפד את המינוי. בכתבת ערוץ 10 נחשף, כי למחרת בשעת בוקר מוקדמת הועברו מסרונים בין עוזרת ראש אגף החקירות יצחקי ועוזרת ראש חטיבת המודיעין ניר (הלא היא צ' המפורסמת...):

[התמונה למעלה היא צילום מסך מ"שישי עם אילנה חסון" בערוץ 10, מה- 9/2/18]

העוזרת של גיא ניר: "ראש החטיבה הופתע מאוד לשמוע, כי הבוקר פנית טלפונית לקצינה בחטיבתו, וביקשת ממנה לערוך בדיקות אודות המפכ"ל המיועד, גל הירש. בנושא כל כך רגיש יש משנה חשיבות לעבודה מסודרת ולפניה בכתב באמצעות לשכות. נמתין לקבל ממך פניה בכתב אל הלשכה טרם ביצוע הבדיקות הנדרשות. יום טוב".

העוזרת של מני יצחקי: הפניה נעשתה בהנחיה ישירה של ראש אח"ם (יצחקי). גיא מוזמן לדבר איתו על כך".

העילה: חיקור דין לבקשת ממשלת גאורגיה

העילה לחקירה הייתה בקשה ממשלת גאורגיה (הקומוניסטית שרודפת את המשטר הפרו אמריקני שקדם לה) לחיקור דין...

חיקור דין הוא בקשה של משטרה של אחת המדינות לחקור מישהו, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות הקיים גם בישראל. משטרה זו שולחת בקשה - באמצעות גורמים משפטיים ממשלתיים או דרך האינטרפול - לחקור אדם או עניין במדינה אחרת.

כשהעניין לא דחוף או בעל חשיבות רצינית, הבקשה נזרקת לארון בחדר החוקרים, עד שמישהו יואיל להסתכל עליה. לעתים נשלחות בקשות לחיקור דין בשל סיבות פוליטיות פנימיות. לכן, משטרות לא מזדרזות לטפל. תמיד יש דברים דחופים יותר ועניינים שהפיקוד לוחץ לסיימם.

התייחסות רצינית לחיקור קיימת כאשר מגיעים חוקרים מהמדינה המבקשת, לאחר תיאום. כך קרה למשל בפרשת ה"אנלייזר" והפריצה לאתרי הפנטגון; או לחילופין, בפריצה ל"בנק מורגן" בארה"ב. כך נוהגת גם משטרת ישראל. באשר לכל היתר - עשרות בקשות מוגשות ומונחות בארונות, בכל המשטרות, כאבן שאין לה הופכין.

דיקטטורת גורמי האכיפה בישראל...

[בתמונה: האם קיימת במערכת אכיפת החוק אוליגרכיה עצלה ושבעה, שפועלת בעיקר להגן על מעמדה ועל זכויות היתר שלה, שולטת על תהליכי קבלת ההחלטות, מונעת שינויים ופועלת נגד מטרות המערכת?]

מטשטשים עקבות?

כשהאשימו פרקליטי גל הירש את ראש אח"ם יצחקי בפעולות אקטיביות לסיכול המינוי, נחלץ לעזרתו מיד היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, וטען כי מקור המידע לא היה משטרת ישראל אלא גורם אחר. האמנם?

אין היום מידע שמקורו בסוכנות זו או אחרת. הכל משותף! כך למשל, כל המידע על הנעשה בחברות ביטחוניות בחו"ל מחולק, על פי חוק ובלי קשר למקור המידע, לכל גופי האכיפה, כמו: הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטרה, השב"כ, מס הכנסה וכדומה. החוק והפרקטיקה יוצרים עבודה משותפת בין גופי האכיפה: כולם מכירים את כולם; מתחלקים במידע ועובדים בשיתוף. כך שצריך להתייחס לטענה - שחומר מסוים הגיע מסוכנות כזו או אחרת - בעירבון מוגבל!

ברמת השיתוף הקיימת דרך גופי האכיפה, אין שום בעיה לגורם אכיפה אחד להסוות כוונות דרך שליחת מידע הלאה דרך גוף אכיפה אחר. כך למשל, יכולים גורמים במשטרה לדאוג שחומר מסוים יעבור ליועץ המשפטי דרך רשויות המס, פשוט על ידי כך שגורם משטרתי מבקש ממקבילו בארגון האחר להעביר את החומר.

המינוי מבוטל

בסופו של דבר, נפתחת חקירה נגד הירש ומינויו בוטל. הירש התייצב מול המצלמות, כשהוא אומר את הדברים הבאים:

"למדתי עוד שיעור לאומי משמעותי על בשרי, ואני יוצא ממנו דואג ומוטרד, עם שאלות קשות על המשילות, על מצבה של הדמוקרטיה, על חוק ועל שלטון חוק". אמר, וידע מה אמר...

האם הירש הועמד לדין?

כמובן שלא. על מה? הרי הכל נבנה כדי לסכל את המינוי. אחרי זמן, כשהרעש התקשורתי חולף, סוגרים בשקט את החומר.

אז, האם קיימת אוליגרכיה כזו במערכת אכיפת החוק?

הדרך לענות על כך היא לחפש דפוסים או תבניות פעולה חוזרים. ה- דפוסים הללו מצביעים על שיטת פעולה. כאלה קיימים בשפע:

מקרה ראשון: סיכול מינויו של ראובן ריבלין לשר המשפטים

ראובן ריבלין

בחודש פברואר 2001, היה אריאל שרון אמור להציג את ממשלתו הראשונה, ובה אמור היה ח"כ רובי ריבלין לשמש כשר משפטים.

ריבלין לא היה שייך לאוליגרכיה של מערכת אכיפת החוק, שתפסה את מינויו כבעייתי, כיוון שהייתה סכנה שייתן ידו לשינויים, שיגרמו לשינוי מאזן העוצמה במשרד המשפטים. על התנגדות האליטה נרמז בהדלפה לעיתונאית, טובה צימוקי, מידיעות אחרונות. צימוקי פרסמה כי נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט ברק "מוטרד מאוד" ממינויו הצפוי של ריבלין. נכון, הוא אמנם ביחסים טובים עמו, אולם חברותו של ריבלין עם דוד אפל ודרור חטר-ישי מטרידה אותו...

[תמונתו של הנשיא ריבלין, משמאל, הועלתה לויקיפדיה ע"י אבי אוחיון, לשכת העיתונות הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

על כך כתב עורך הדין יראון פסטינגר, במאמר שפרסם באתר החתרני "מחלקה ראשונה" (לא כל אמצעי תקשורת הסכים לפרסם...), ושכונה בשם "הורדת זקיף": פסטינגר כתב כי "די היה בידיעה זו על-מנת שמישהו בצמרת הפרקליטות ירגיש חובה לפעול ל"ביעור הנגע" (פסטינגר, 2004).

בעובדה, לפתע צצו "חשדות לפלילים", ובהם גיוס כספים עבור עמותת "שמע ישראל", המסייעת לנפגעי שמע. תוך 48 שעות, זומן ח"כ ריבלין למשטרה ונחקר תחת אזהרה, במשך 12 שעות!

פה הגענו לדפוס הפעולה המבצבץ החוצה מתוך האירועים: היועץ המשפטי הודיע לראש הממשלה המיועד כי נגד ריבלין נפתחה חקירה פלילית. כיוון שחקירה כזו היא מטבעה ארוכה וסבוכה ותיקח שבועות רבים אם לא חודשים, אין זה יאה, שנחקר ישמש בתפקיד שר המשפטים. ח"כ ריבלין הוסט מתיק המשפטים לתיק התקשורת, ולאחר מכן התמנה - למרות החשדות - ליושב ראש הכנסת (האדם השלישי בהיררכיה הממלכתית, המשמש גם ממלא מקום לנשיא המדינה). האם הדפוס מוכר לכם? אותו דפוס בדיוק ננקט בפרשת הירש!

כך נשארה העוצמה בידי האליטה, מבלי שהתקשורת (השבויה...) העמיקה לשאול, כיצד בכלל ניתן להביא פיזית חבר כנסת ולהחזיקו במתקן משטרתי לצורך "חקירה"; כיצד ניתן לחקור אותו, בין השאר, על אופן הצבעתו בכנסת בשורה של הצבעות - לב ליבו של ההליך הדמוקרטי -וכיצד ניתן להאזין, לתמלל ולהפיץ את שיחות טלפון שלו, גם אם שוחח עם אדם הנמצא תחת האזנה.

על כל מקשה פסטינגר (2004): האין כאן, לכל הפחות, הפרה ברוטלית של חוק חסינות הכנסת? האם אפשר להעלות על הדעת מצב דברים כזה, באיזו מדינה נאורה? בארה"ב, באירופה, במקום כלשהו?

רק באפריל 2004, לאחר ששלוש שנים נשפך דמו של ריבלין לשווא, ואין פוצה פה ומצפצף בתקשורת, הופיעה ידיעה בשולי החדשות כי היועץ המשפטי לממשלה סגר ללא אשמה, שורה של 'תיקים' כנגד יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין.

ריבלין עצמו, במר ליבו, במר ליבו על מה שנעשה לו, היה זה שטבע את הביטוי "כנופיית שלטון החוק"...

דפוס פעולה חוזר בפעם השנייה: הרחקת רפאל איתן מהמשרד לביטחון הפנים

רפאל איתן

בבחירות שהתקיימו בשנת 1996, היה רפאל איתן - שרץ עם הליכוד - מועמד ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, לתיק המשרד לביטחון הפנים. מינוי רפול היה לצנינים במשטרה, כיוון שהיה ברור שמשמעותו שינויים פרסונליים של בכירים וכניסת אלופים לשעבר למשטרה. כשהובן שמינויו ודאי, נשלף מידע על חשד לעבירה פלילית: שימוש פוליטי בפרטים אישיים שהוצאו ממאגרים צבאיים.

עקב ההבהרות שקיבל שרון מהיועץ המשפטי לממשלה - על פתיחת חקירה פלילית - טורפד המינוי. רפאל איתן הועמד לדין. הוא אמנם זוכה מחוסר אשמה, אולם האיום מעל האליטה הוסר [הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י shay aloni. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5].

דפוס פעולה חוזר בפעם השלישית: הרחקת פרופ' יעקב נאמן ממשרד המשפטים

יעקב נאמן

ב-18 ביוני 1996 (באותה ממשלה ראשונה של אריאל שרון) מונה נאמן לכהונת שר המשפטים בממשלת נתניהו. שעות ספורות קודם לכן הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט - בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, על פתיחת בדיקה משטרתית, בפרשה אחת (בלבד) מתוך שמונה שהועלו בעתירה.

ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים.

כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירה) ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. נאמן זוכה ב-15 במאי 1997 לאחר שנמצא שפעל בתום לב. בית המשפט קבע כי אכן מסר בתצהירו פרטים בלתי נכונים ומטעים בשלבי חקירתו הפלילית, אך ציין כי התיקונים שביצע מאוחר יותר מעידים שהדבר נעשה ללא כוונה פלילית.

לנאמן ביקורת רבה על התביעה הכללית של מדינת ישראל ועל התנהלותה של המשטרה בחקירת אישי ציבור. לגבי העמדתו לדין הוא טען שהדבר נבע מנקמנות של היועץ בן יאיר, שבדרך זו ניסה למנוע את הדחתו שלו בידיו ובידי ראש הממשלה נתניהו. הוא הצביע על דפוס פעולה חוזר של הרחקת מועמדים שאינם נוחים למערכת [הצילום נוצר הועלה לויקיפדיה ע"י Oyoyoy. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0].

דפוס הפעולה חוזר גם במקרים של מועמדים בכירים פחות

פסטינגר (2004) טוען כי אותו דפוס פעולה ננקט גם נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד דרור חטר-ישי, על-מנת לסלקו מחברותו בוועדה למינוי שופטים ולחסל את מעמדו הציבורי. גם מהלך זה הצליח. נגד חוטר ישי נפתחה חקירה פלילית, הוא הוצא מהוועדה, הועמד לדין, וזוכה לחלוטין מאשמה.

מה משמעות הדברים? 

בכל ארגון פועלים בעלי העוצמה לשמר אותה בידיהם ולהרחיק מתנגדים. אבל מעורבות כזו אם היא קיימת, גורמת לפוליטיזציה חמורה במערך התביעה והחקירה, ועלולה לגרום לפגיעה מהותית בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל!

על כן, נשאר רק לחזור על השאלה עמה פתחתי:

האם יש במדינת ישראל יש אליטה נבחרת של גורמים, במשולש  יועמ"ש - פרקליטות - משטרה, שמסכלת מינויים לא רצויים לגופים הללו?

הארנק והחרב

היה זה שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, שטבע, בספרו הארנק והחרב (ראה תמונת הכריכה למטה משמאל), את הביטוי שיטת התיק הפתוח:

במהלך השנים - כותב פרידמן - היו לא מעט מקרים שבהם נפתחו חקירות או בדיקות נגד אישי ציבור בחשד כלשהו, כאשר עצם קיומן מונע מאותו אדם לכהן במשרות מסוימות. החזקת התיק פתוח במשך שנים מעצימה את הפגיעה, כשנשוא החקירה חסר אונים. הוא חושש לדרוש מאלה שגורלו בידם (או אף לעתור לבגץ נגדם) לזרז את ההחלטה, מחשש שעצם הדרישה יגרום לכך שיחמירו עימו. כך הוא נותר, מלא חששות ובמתח רב, כשדרכו חסומה (פרידמן, 2013, ע' 176).

חומר למחשבה...

מקורות והעשרה 

https://www.youtube.com/watch?t=5&v=Z8jZ02Y05hw

16 thoughts on “פרשת גל הירש חוזרת…

  1. Pingback: נקמתו המתוקה של גל הירש... - ייצור ידע

  2. Pingback: המשטרה בוחשת בפוליטיקה? - ייצור ידע

  3. Pingback: המפץ הגדול של אגף החקירות - ייצור ידע

    • במערכת השלטון שלנו "כנופיות שלטון החוק" הן לא רק אותם אנשים שנמנים על האליטה של יועמ"ש – פרקליטות – משטרה.
      כנופיות שלטון החוק מצוייות בכל פינה ומשרד ממשלתי. הם חבות את קיומן לשיטה של "מינויים פוליטיים" שההגדרה הנכונה יותר היא "מינויי אינטרסים".
      כנופיות שלטון החוק פועלות מתוך ההבנה שהאינטרס האישי של כל אחד מחברי הקבוצה הוא חשוב יותר מהאינטרס של המדינה וכך פועלים בכל המוסדות הציבוריים בעלי תפקידים אחראיים שמשתפים פעולה לטובת האינטרסים האישיים שלהם ולפעמים גם לטובת האינטרסים הציבוריים.

  4. יוסי אבני כתב בפייסבוק:
    אבני יוסי מאמר מרתק ונכון עד כאב !!! ישר כוח על התזכורת, שמצביעה על השימוש הציני בתקשורת לבלימת הבחירה במעשי, כנופית שלטון החוק. לענייננו, האירועים האחרונים, גורמים לחשוב, שזה היה מתבקש.

  5. פנינה פס כתבה בפייסבוק:
    הבנו שמטרפדים על ידי יצירת חקירה.
    מבחינה הגיונית אם אתה טוען שאפשר לבדות אישומים ולטרפד מינויים – אתה חייב בהכרח גם להניח שאפשר לטייח תוצאות ולטהר אשמים. זה הצד השני של אותו מטבע.

  6. פיני פישלר כתב בפייסבוק:

    הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר / דוד אבידן

    מִישֶׁהוּ נִסָּה לְגָרֵד אֶת הַכֶּתֶם מֵעַל הַקִּיר.
    אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה כֵּהֶה מִדַּי (אוֹ לְהֵפֶךְ – בָּהִיר מִדַּי)
    אִם כָּך וְאִם כָּך – הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.
    אָז שָׁלַחְתִּי אֶת הַצַּבָּע, שֶׁיִּמְשַׁח אֶת הַקִּיר בְּיָרֹק.
    אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה בָּהִיר מִדַּי.
    וְשָׂכַרְתִּי אֶת הַסַּיָּד, שֶׁיְּסַיֵּד אֶת הַקִּיר לְמִשְׁעִי.
    אֲבָל הַכֶּתֶם הָיָה כֵּהֶה מִדַּי.
    אִם כָּך וְאִם כָּך – הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.
    אָז לָקַחְתִּי סַכִּין-מִטְבָּח וְנִסִּיתִי לְקַרְצֵף אֶת הַכֶּתֶם מֵעַל הַקִּיר.
    וְהַסַּכִּין הָיְתָה חַדָּה עַד-כְּאֵב.
    רַק אֶתְמוֹל הִשְׁחִיזוּ אוֹתָהּ.
    וּבְכָל זֹאת.
    וְאִגְרַפְתִּי גַּרְזֶן וְהָלַמְתִּי בַּקִּיר, אַךְ הִפְסַקְתִּי בְּעוֹד מוֹעֵד.
    אֵינֶנִּיּוֹדֵעַ, מַדּוּעַ עָלָה לְפֶתַע עַל דַּעְתִּי,
    שֶׁהַקִּיר עָלוּלִּפּוֹל, אֲבָל הַכֶּתֶם בְּכָלזֹאת יִשָּׁאֵר.
    אִם כָּך וְאִם כָּך – הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.
    וּכְשֶׁהֶעֱמִידוּ אוֹתִי אֶל הַקִּיר, בִּקַּשְׁתִּי לַעֲמֹד בְּסָמוּך לוֹ.
    וְחִפִּיתִי עָלָיו בְּחָזֶה רָחָב (מִי יוֹדֵעַ: אוּלַי)
    וּכְשֶׁהִתִּיזוּ אֶת גַּבִּי, נִגַּר דָּם רָב, אֲבָל רַק מִצַּד הַגָּב.
    יוֹרִים.
    וַאֲנִי כָּל-כָּך הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁהַדָּם יְכַסֶּה עַל הַכֶּתֶם.
    מַטַּח-יְרִיּוֹת שֵׁנִי.
    וַאֲנִי כָּל-כָּך הֶאֱמַנְתִּי, שֶׁהַדָּם יְכַסֶּה עַל הַכֶּתֶם.
    אִם כָּך וְאִם כָּך – הַכֶּתֶם נִשְׁאַר עַל הַקִּיר.

  7. רמיאל רמי בר חי כתב בפייסבוק:
    ש מקום לחשבון נפש של כלל הפוליטיקאים, בפרט אלו שבקואליציה- מול התקשורת ומול היועמ"ש.
    תפקיד הנבחרים במפלגת שלטון – לשלוט !
    מינוי ראוי – הוא מבחן חשוב !
    של מפכ"ל הממונה על איכות החיים ביומיום במדינה בפרט.
    יתכבדו הנבחרים ויעניקו לעצמם את הציון בבחינה הנוכחית.
    כאזרח מן השורה – קטונתי.

  8. איציק ארגמן כתב בפייסבוק:
    ניצחון השחיתות והקומבינות, היות וגל הירש כבר לא ימונה, אני מציע למנות מפכ"ל וסגנו כמקשה אחת. המפכ"ל יהיה אחד מראשי משפחות הפשע שיש לו את הפוטנציאל הגבוה ביותר לעשות ניקוי אורבות מבפנים ומבחוץ, וסגנו יהיה רונאל פישר המכיר את כל המושחתים מתוך המשטרה ומתוך הממשלה… ובא לציון גואל….

  9. אשר גולן כתב בפייסבוק:
    מי שעומד מאחורי הטירפוד זה לא ארדן מהתחלה סומן מישהו אחר מקורב מאוד לההנהגה העליונה ומאחר וארדן הלך נגד והביא מישהו ההנהגה עשתה הכל גייסו את התיקשורת את היועמש וכך הם מרחו את הזמן איך אמר ראש הממשלה כאשר הוא רוצא משהו הוא משיג ולכן המינוי של ארדן טורפד
    הממשלה שלנו מתנהגת בלשון המעטה כמפיה

  10. דרור בנדלר כתב:
    לצערי ניתן ללמוד הרבה דברים על: מצב המשטרה, משילות, כוחה של הרשת, הציבוריות, שיימינג ומה לא?…

    עולם מורכב, אמרנו….הלא כן?…

  11. מיה ויינשטיין כתבה בפייסבוק:
    אני חייבת להגיד בכתב להגיד שזו בושה וחרפה שתיית דמו של גל הירש והעננה לכאורה שמרחפת מעל ראשו. אם היו בודקים ככה, כל קצין במשטרת ישראל, אף אחד לא היה מגיע לדרגת רפ"ק. פשוט בושה וחרפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *