חגית לרנאו: צמצום הזנות… האמנם?

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים 'על זנות וצביעות' לחצו כאן]

חגית לרנאו 2

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

הצוות הבין‑משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות בישראל

בימים האחרונים פורסם דוח הצוות הבין‑משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת זנות בישראל. הצוות כלל נציגים ממספר משרדים ממשלתיים ובהם: משפטים, בטחון פנים, רווחה ושירותים החברתיים, חינוך, בריאות ושוויון חברתי – ובראשו עמדה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים. הצוות הוקם על ידי שרת המשפטים ביוני 2016, ולצד הסקירה הכללית של מאפייני הזנות בישראל ודרכים לצמצומה, הוא התבקש להתייחס להצעות החוק בדבר הפללת לקוחות זנות.

את הדוח המלא ניתן למצוא באתר עיתון הארץ: https://www.haaretz.co.il/…/pdf_up…/2018/20180109-140914.pdf

גילוי נאות: הייתי חברה בצוות כנציגה של הסנגוריה הציבורית וביחד עם עו"ד איילת עוז אף כתבנו דעת מיעוט המתנגדת להפללה של לקוחות זנות.

ראשית: מה בדוח?

הדוח מחולק לשלושה פרקים:

  1. הראשון מגדיר את תופעת הזנות ואת הגישות התאורטיות והאידאולוגיות המרכזיות המתייחסות אליה;
  2. השני סוקר מודלים שונים, באמצעותם מתמודדות מדינות שונות בעולם עם מאפייני התופעה.
  3. בפרק השלישי נמצאות המלצות הוועדה, המחולקות לתחום החינוך והמועדות; טיפול ושיקום של נשים וגברים בזנות; והתייחסות לתחום המשפט והאכיפה.

שלושה מסמכים, שהוזמנו על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמשרד לביטחון פנים, שימשו כבסיס תאורטי ועובדתי לעבודת הצוות. כל המסמכים פורסמו לציבור במהלך שנת 2016: 

  1. סקירת ספרות בנושא: תופעת הזנות במאה העשרים שנכתבה על ידי ד"ר יואב סנטו ומשה ברגר http://www.molsa.gov.il/…/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA%20…
  2. סקר לאומי על תופעת הזנות בישראל שנעשה על ידי ד"ר יואב סנטו וד"ר אברהם כרמלי http://www.molsa.gov.il/…/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%20%D7%9C%D7%90…
  3. סקר עמדות הציבור כלפי תופעת הזנות בישראל שנעשה על ידי ד"ר יואב סנטו ואייל פרידמן http://www.molsa.gov.il/…/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA%20…

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

אז מה אנחנו יודעים על תופעת הזנות בישראל?

שלושת המסמכים מציירים תמונה מורכבת של תופעת הזנות בישראל, אשר באה לידי ביטוי גם בדוח הצוות הבין-משרדי. רק חלק קטן מהנתונים בסקר הלאומי לתופעת הזנות מוסכמים פחות או יותר, ויכולים לשמש בסיס לתחילתו של דיון בתופעה:

  • מהסקר הלאומי עולה כי כ- 12,000 נשים וכ-500 גברים עוסקים בזנות בישראל, כ-10% מהם קטינים. הערכת היקף התפעה של זנות קטינים נעשתה בפנייה לשירותי הרווחה, ולא בדירות או ברחוב. מספר העוסקים בזנות מלמד כי בכל חודש מתקיימים בישראל עשרות אלפי מפגשים לרכישת שירותי מין. לפי הערכת כותבי הסקר מגלגלת תעשיית המין מנשים בלבד כ- 1,284,600,000 ש"ח בשנה.
  • הרוב המכריע של העוסקים בזנות הם אזרחי מדינת ישראל (97% מהמשיבים לסקר).
  • הרוב המכריע של שירותי המין בתשלום ניתן תחת קורת גג (בתי בושת, דירות דיסקרטיות, שירותי ליווי ומועדוני חשפנות) ורק כ- 7% מהשירותים הניתנים בזנות ניתנים בזנות רחוב. נתון זה משמעותי כי הזירה של זנות רחוב נחשבת לזירה קשה במיוחד, ורוב הפונות לקבל עזרה ממסגרות הסיוע הקיימות בארץ מגיעות מזירה זו.
  • מסקר עמדות הציבור ניכר כי רוב הנשאלים מודעים לקשיים הכרוכים בתופעת הזנות ולפגיעה שעלולה להיגרם לעוסקות ולעוסקים בזנות ובהתאמה רוב הנשאלים סבורים שהמדינה צריכה לפעול לצמצום תופעת הזנות (83%). אך קיימים חוסר בהירות וחוסר הסכמה לגבי אופן ההתמודדות עם תופעת הזנות: 47% מתנגדים להפללת לקוחות של נשים בזנות ולעומת זאת 59% סבורים שיש להסדיר את הזנות.

רוב הנתונים והממצאים בסקרים מצויים במחלוקות אידאולוגית נוקבת: 

מהסקר עולה כי רק מיעוט מהנשים דיווחו שהחלו לעסוק בזנות כקטינות וכי רובן תולות את הגורמים לכניסה לזנות בצרכים כלכליים. אף שחלק גדול מהעוסקים והעוסקות בזנות הצהירו כי הם רוצים לצאת מהזנות (76% מהנשים ו-51% מהגברים), נשים שענו על הסקר המשיכו לתלות את הסיבות להישאר בזנות בעיקר בצרכים כלכליים. מבין הגברים העוסקים בזנות, מצוקה כלכלית הוזכרה כגורם כניסה לזנות רק אצל רבע מהנשאלים, וחלק לא מבוטל (כ-40%) ציינו משיכה לתחום כגורם כניסה לזנות או כסיבה להישאר בזנות.

ממצאים אלו סותרים את התיאור הנפוץ בספרות מקצועית, אשר בא לידי ביטוי גם בניסיון המקצועי של פעילות בארגוני סיוע לנשים בזנות, לפיו הזנות היא תוצאה של פגיעות מיניות והתמכרות לסמים או שהשחיקה באורח החיים של הזנות מובילה להתמכרות לסמים. רק אחוזים בודדים מהמשיבות הזכירו סיבות אלו כסיבה לכניסה לזנות או להישארות בה.

במכתב שהועבר לצוות מטעם משרד הרווחה, אשר, כזכור, יזם את הסקר והתקשר עם החוקרים, נעשה ניסיון להסביר את הפער בין הנתונים שעולים מסקירת הספרות לבין ממצאי הסקר בנוגע לפגיעה מינית כגורם לכניסה למעגל הזנות. במכתב נאמר כי הפער נובע, ככל הנראה, מכך שנשים שמצויות במעגל הזנות על פי רוב אינן בתהליך טיפולי, ולכן טרם עברו את העיבוד הנפשי והרגשי הנדרש על מנת להגיע לתובנות לגבי טראומות שעברו בילדות והקשר בינן לבין הכניסה למעגל הזנות. סיבה אפשרית נוספת שצוינה היא הקושי לחשוף פרטים אינטימיים אלו בפני מראיין זר.

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

המלצות מרכזיות 

הוועדה חולקה לשלושה צוותי עבודה בתחומים שונים: חינוך ושינוי תודעה; טיפול ושיקום וצוות משפטי.

צוות חינוך ושינוי תודעה 

נקודת המוצא של הצוות הייתה, כי הדרך לצמצום צריכת הזנות עוברת בשינוי התודעה הציבורית בשלושה מישורים: הפחתת הלגיטימציה לצריכת זנות, הצבת "תמרורי אזהרה" שיוכלו לסייע במניעת כניסה של נשים וקטינות לזנות, והעלאת יכולת החברה לתמוך בנשים בזנות ולקבלן כחלק אורגני של החברה.

צוות טיפול ושיקום 

מאז שנת 2009 מפעילים משרד הרווחה ומשרד הבריאות רצף מסגרות ייעודי לטיפול בנשים במעגל הזנות, כמענים ארציים. רצף הטיפול מורכב משני מסלולים עיקריים, שהם מסלול למזעור נזקי הזנות (דירות חירום זמניות, מרפאות ניידות וקו סיוע) ומסלול לשיקום הנשים ויציאתן מעגל הזנות הכולל הוסטלים, טיפול ושיקום תעסוקתי.

בנוסף, בשנים האחרונות פותח מערך מענים ייעודי עבור נוער וצעירים בזנות הכולל: קו סיוע ארצי הפועל 24/7 ומציע מענה אנונימי לבני נוער וצעירים, הנמצאים על רצף הזנות וזקוקים לאוזן קשבת ולסיוע והכוונה; "תוכנית הלב"- מרכז טיפולי לבני נוער וצעירים במעגל הזנות.

הצוות המליץ על הרחבת השירותים והמענים המוצעים למבקשים לצאת ממעגל הזנות והתאמתם לאוכלוסיות ייחודיות וכן על בניית תוכנית מניעה לכניסתם של נשים וגברים בגירים למעגל הזנות.

צוות משפטי 

הצוות סקר את העבירות הקיימות בהקשר של זנות ובהן, סרסרות, ניהול או החזקת מקום לזנות, פרסם שירותי זנות, זנות קטינים ועבירות הקשורות לסחר וחטיפה לצורך זנות. הצוות הראה כי האכיפה בקשר לעבירות אלו היא דלה, ועמד על הצורך לשפר את שיתוף הפעולה וההתמקצעות ולפעול לאכיפה יעילה יותר – במיוחד בכל הנוגע לזנות של קטינים.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

ביחס להפללת לקוחות זנות בין בגירים הצוות סקר את המודלים הקיימים בעולם (הפללה, הסדרה והפללה חלקית בדומה למצב הקיים כיום בישראל) ואת התייחסות הדין הבינלאומי לתופעה. הצוות התייחס לקושי לבסס תשתית עובדתית מוסכמת לגבי התופעה וקבע כי מדובר "בסוגיה הנוגעת למחלוקת אידאולוגית בין תפיסות ערכיות וזרמים פמיניסטיים בעולם, שמייצגים תפיסות עולם שונות ביחס לתופעת הזנות ולאופן שבו ראוי לטפל בה.

בחינת סוגיית האיסור על צריכת שירותי זנות אינה נעשית בחלל ריק. המשפט הישראלי הקיים מצוי בנקודה מסוימת לאורך ציר התפיסות והשיטות המשפטיות ביחס לתופעת הזנות, נקודה שאינה אוסרת אמנם על צריכת שירותי זנות, אך גם לא מסדירה את העיסוק בה. יודגש, כי הדו"ח אינו נוקט עמדה בשאלה אם יש להפליל צריכה של שירותי זנות בגיר אם לאו, שכן שאלה זו אינה שאלה משפטית מובהקת ועליה להיות מוכרעת על ידי המחוקק."

שלב נוסף בעובדת הצוות היה לבחון באילו תנאים ניתן לקבוע עבירה פלילית או איסור מנהלי על צרכני זנות. בחלק זה הגדיר הצוות מספר תנאים מצטברים:

  • הפגיעה והשחיקה הנטענת בשל אורח חיים של זנות אינם תוצר של מעשה ספציפי של צריכת שירותי זנות כשלעצמה, אלא של הצטברות מעשים העלולים לגרום לנזקים פיזיים ונפשיים. מדובר, אפוא, בעבירה שמתאפיינת בנזק מצרפי שנגרם מהצטברות של מעשי עבירה רבים, ולא בנזק שנגרם ישירות כתוצאה מהמעשה הבודד.
  • העובדה שמעשה העבירה הבודד אינו גורם בעצמו לנזק המצרפי שתואר, מציבה את העבירה במדרג חומרה שאינו גבוה.
  • על מנת להצדיק הטלת איסור פלילי על צריכת שירותי זנות, יש לוודא, שקביעת העבירה אכן תשיג את התכלית המבוקשת של צמצום נזקי הזנות באופן יעיל, במובן שהיא לא תגרום לנזק גדול יותר מהתועלת שתצמח ממנה.
  • לפיכך, בטרם כניסת העבירה הפלילית לתוקף יש לוודא קיומם של מענים שיקומיים מותאמים לנשים בזנות עצמן, שיסייעו ביציאה ממעגל הזנות ויעניקו תמיכה לאלו המצויות בו, וככל האפשר גם יסייעו במניעת ההידרדרות אליו.
  • בטרם כניסת העבירה הפלילית של צריכת שירותי זנות לתוקף, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים במטרה להביא לשינוי תודעתי של הציבור ביחס ללגיטימיות של התנהגות זו.
  • יש מקום לבחון את האפשרות לשימוש באמצעי אכיפה 'מרוככים' יותר, כמו אזהרה ואכיפה מנהלית, ככל שיש בהם כדי להשיג את תכלית החקיקה באופן יעיל. שימוש באכיפה פלילית רגילה צריך להיעשות רק לאחר שמוצו אמצעים אלו, במיוחד בשלבים הראשונים של אכיפת העבירה והטמעת האיסור.

בשלב שלישי בחן הצוות שלושה מודלים של אכיפה שיכולים לשמש לצמצום תופעת הזנות, ככל שהמחוקק יחליט לממש הוראה כזו: אכיפה מנהלית או עבירות ברירת קנס המבוססות על הטלת קנסות, ללא רישום פלילי וללא ההשלכות השליליות שיכולות להיות לכלים של המשפט הפלילי הרגיל:

  • אכיפה פלילית רגילה המופעלת באמצעות סמכויות חקירה, הגשת כתבי אישום, הרשעה וסנקציה פלילית, שיכולה להיות גם סנקציה כספית, שמטיל בית המשפט.
  • מודל משולב שתחילתו באזהרה ובקנסות, לצד נקיטה בהליכים פליליים רגילים כלפי לקוחות חוזרים.

דעת מיעוט: עמדת הסנגוריה הציבורית

הסנגוריה הציבורית שהייתה חלק מהצוות שדן בסמכויות אכיפה כתבה עמדת מיעוט אשר שולבה בהמלצות הצוות. לעמדת הסנגוריה הציבורית, אין מקום לקבוע עבירה פלילית של צריכת שירותי זנות של בגיר, ויש להותיר את המצב המשפטי על כנו תוך הגברת מאמצי האכיפה כנגד הפשיעה המאורגנת המקיפה את תופעת הזנות. לצד זאת, חשוב להעמיק ולשכלל את הבנת גורמי המקצוע לסיבות בגינן רק חלק קטן מהנשים בזנות פונות לקבלת סיוע ולהשתלבות במסגרות טיפול והכשרה שיסייעו להן לצאת ממעגל הזנות. יש לפתח אמצעים חברתיים המבוססים על הרחבת סל המענים הניתן לנשים בזנות, התאמתו לנשים בזירות השונות של הזנות והגדלת מידת הנגישות לתכניות הסיוע על מנת להשיג את התכלית של הפסקת הפגיעה בנשים בזנות, ללא תוצרי הלוואי השליליים הנגרמים משימוש בחרב של המשפט הפלילי.

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית מאתר Pixabay]

עמדת הסנגוריה מבוססת על שלוש הנמקות: 

  1. ממצאים מסקר הזנות והעמדה העקבית של ארגוני נשים העוסקות בזנות בארץ וברחבי העולם, עומדים בסתירה לגישה הפטרנליסטית לפיה יש להפליל לקוחות של זנות על מנת להגן על הנשים והגברים בזנות. המשמעות הנורמטיבית של חקיקה כזו היא ביטול האופן בו, ככל הנראה, רוב הנשים בזנות מתארות את משמעות החיים בזנות עבורן ואת האמירה שלהן שהן חשות שהן שולטות על בחירות החיים שהן עושות. גישה דומה אומצה לאחרונה על ידי ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי.
  2. הפללת לקוחות הזנות עלולה להסיט את הזנות לזירות נסתרות יותר, ובכך להחמיר את מצבן של העוסקות בזנות ולצמצמם את נגישותן לסיוע ולהגנה של שירותי הרווחה, הבריאות והמשטרה.
  3. הפעלת כלי המשפט הפלילי עלולה לגרום לנזקים אישיים, משפחתיים וחברתיים משמעותיים לציבור רחב, אשר המפגש המיני שלו עם נשים וגברים בזנות נעשה במסגרת הסכמות חוזיות וללא אלימות, ואשר בכל מישור אחר של חייהם מנהלים אורח חיים נורמטיבי.

[לאוסף המאמרים 'על זנות וצביעות' לחצו כאן]

נספח: פתח דברים לדוח של יו"ר הצוות, עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “חגית לרנאו: צמצום הזנות… האמנם?

  1. אמי ,הבטחת לי שעניין הנכים יקבל ביטוי בחוק,וזה לא כך. מה יעשו הנכים,חסרי הביטחון שרוצים להרגיש את הזין שלהם בתוך כוס רטוב?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *