חגית לרנאו: מהו שטח המחיה המינימלי, שמדינה מחויבת להקצות לאסיר?

[בתמונה: תמונות מרמת הצפיפות בבתי הכלא באבטחה נמוכה בקליפורניה אשר פורסמו במהלך העתירה בעניין Plata ותרמו לקביעה שרמת הצפיפות מנוגדת לתיקון השמיני לחוקה האוסר על ענישה חריגה בחומרתה ובאכזריותה. למקור התמונה, לחצו כאן]

חגית לרנאו 2

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

החזקה של אסירים ברמה גבוהה מאוד של צפיפות נחשבת, בחלק גדול ממדינות העולם המערבי, כהפרה של מגוון רחב של זכויות חוקתיות: לכבוד, לבריאות ולפרטיות. רמת הצפיפות נמדדת ביחס שבין שטח תא המאסר או תא המעצר לבין למספר האסירים המוחזקים בו.

3 מ"ר או 4 מ"ר לאסיר? עמדת בית המשפט האירופאי לזכויות אדם:

לאחרונה פסק בית המשפט האירופי לזכויות אדם פיצוי כספי לאדם בשם מורשיץ' שריצה עונש מאסר של כשנה וחצי בבית כלא בקרואטיה. מורשיץ' הוחזק בכלא שנחשב לצפוף יחסית, כשלאורך כל תקופת מאסרו היה שטח המחייה לאסיר בתאו פחות מ-4 מ"ר. במהלך 27 ימים רצופים הוא הוחזק בתא צפוף במיוחד בו עמדו לרשותו 2.62 מ"ר בלבד.

[להרחבה בנושא צפיפות אסירים, לחצו כאן]

קרואטיה טענה כי תנאי הכליאה אינם מפרים את סטנדרט חוקתי, כי בחלק משעות היממה יכולים האסירים להסתובב בחופשיות באגף, והם אף רשאים לעסוק בפעילות גופנית שעתיים בכל יום.

כל שופטי בית המשפט הסכימו, שהחזקה של אסיר בתא ששטח המחייב בו פוחת מ-3 מ"ר, מהווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם – ולכן מורשיץ' זכאי לפיצוי כספי בגין החודש בו הוחזק בתנאים אלו.

לגבי תקופת המאסר העיקרית נחלקו דעות השופטים: דעת המיעוט (4 שופטים) הייתה שהחזקת אסירים בשטח מחייה שהוא פחות מ-4 מ"ר, מהווה אינדיקציה ברורה להפרת זכויות חוקתיות וכי מדיניות יכולות לסתור הנחה זו רק במקרים חריגים, בהם כלל תנאי הכליאה טובים במיוחד. ואילו דעת הרוב (13 שופטים) סברה, כי במקרים בהם שטח המחיה גדול מ-3 מ"ר יש לבחון את מכלול תנאי הכליאה בכלא, אשר להערכתם לא עלו כדי הפרת זכויות חוקתיות.

[למקור התמונה, לחצו כאן]

אורגנים בינלאומיים אחרים, כמו ועדת האו"ם נגד עינויים והוועדה האירופית המפקחת על מימוש האמנה האירופית למניעת עינויים קובעים שאסור ששטח המחייה המינימאלי לאסיר ירד מ-4 מ"ר.

בנוסף, בשנים האחרונות היו מספר תקדימים בהם הורו ערכאות משפטיות שונות למדיניות לדאוג להרחבת שטח המחייה של אסירים כך שלא יפחת מ-3 מ"ר, כולל באמצעות צמצום ניכר במספר האסירים:

  • בית המשפט העליון בארצות הברית פסק בשנת 2011 שמדינת קליפורניה צריכה להפחית תוך שנתיים את אוכלוסיית האסירים כדי שלא לחרוג מתפוסה של 137.5% במתקני הכליאה ולאפשר שטח מחייה מינימאלי. החלטה שמשמעותה הייתה הפחתה של כ-40,000 אסירים מתוך כ-150,00 (Brown v. Plata);
  • בפולין בשנת 2008 הקציב בית המשפט החוקתי לרשויות הכליאה 18 חודשים כדי לספק לכל אסיר שטח מחיה של מעל ל-3 מ"ר, יעד שחייב מציאת פתרון לכ-15,000 אסירים (Orchowski v. Poland);
  • לאיטליה הורה בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשנת 2013 כי בתוך שנה עליה להבטיח שטח מחיה הולם לכל אסיר, יעד שחייב הפחתת כ-10,000 אסירים מתוך כ-65,000 (Torreggiani and others v. Italy);
  • להונגריה הורה בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשנת 2015, כי עליה להציג בתוך חצי שנה תכנית הכוללת לוח זמנים שתבטיח כי אסירים לא יוחזקו בשטח נמוך מ-3 מ"ר (Varga and others v. Hungary).

ומה קורה בישראל? 

החוק בארץ קובע סטנדרט לשטח מחייה של אסירים ועצורים שעומד על 4.5 מ"ר לאסיר, אך המדינה מחויבת לעמוד בו רק במתקני כליאה חדשים שהוקמו אחר חקיקת החוק או יוקמו בעתיד.

בפועל, על פי נתוני שב"ס שהועברו לאגודה לזכויות האזרח בשנת 2014:

  • שטח המחיה הממוצע לכל האסירים בישראל עומד על 3.1 מ"ר.
  • כרבע מהאסירים בישראל, שהם כ-4,000 אסירים, מוחזקים בתאים בהם שטח המחייה לאסיר נמוך מ-2.5 מ"ר.
  • וכ-30% נוספים מוחזקים בתאים בהם שטח המחייה לאסיר גבוה מ-2.5 מ"ר ונמוך מ-3 מ"ר.

כלומר: 58% מהאסירים בישראל מוחזקים בתנאי מחייה אשר על פי בית המשפט האירופי לזכויות אדם צריכים להוביל לזכות לפיצוי כספי בשל פגיעה בזכויות חוקתיות.

עתירה של האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון בארץ, בבקשה שבית המשפט יקבע שטח כליאה מינימלי ואף יורה למדינה להכין תכנית פעולה להשגת שטח מחייה הולם בפרק זמן סביר.

לפרטים נוספים על גלגולי העתירה ראו: http://www.acri.org.il/he/30843

[למקור התמונה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “חגית לרנאו: מהו שטח המחיה המינימלי, שמדינה מחויבת להקצות לאסיר?

  1. Pingback: חגית לרנאו: הקרב על האסירים - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *