פוליטיקאים לא אוהבים משטרה…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי Sam Lavy לאתר flickr]

פוליטיקאים ומשטרה

פוליטיקאים לא אוהבים משטרה. פוליטיקה תמיד תהיה עסק מלוכלך, וקשה להיות פוליטיקאי בלי לדמיין את הרגע שבו אתה פוגש שוטר בחדר החקירות... על כן, אין (כמעט) פוליטיקאי שרוצה באמת יחידות משטרה חזקות למלחמה בשחיתות השלטונית. זו הסיבה, שישועה למשטרה - מה'זובור' הפוליטי שהיא עוברת עתה בעקבות חקירות נתניהו - לא תבוא מפוליטיקאים.

רוצים הוכחה? האופוזיציה בכנסת ישראל יכולה הייתה להפיל את 'חוק ההמלצות' (הצעת החוק האוסרת על המשטרה להגיש המלצות כשהיא מעבירה חומרי חקירה לפרקליטות) כבר בקריאה הראשונה, ולרשום עקב כך הישג משמעותי. היא לא עשתה זאת. החוק עבר ברוב של 9 חברי כנסת, כשלא פחות מ- 16 ח"כים מהאופוזיציה נעדרו מההצבעה...

יתרה מכך. אין תקדים להשפלה הפומבית שנאלצו קציני המשטרה (תנ"ץ ערן קמין וחבריו) לספוג בוועדת הפנים של הכנסת (פה, האופוזיציה דווקא עשתה מהומה, אבל בטח לא מאהבת מרדכי...).

[לסרטון של ח"כ דודי אמסלם מול תנ"ץ ערן קמין, בוועדת הפנים של הכנסת, לחצו כאן]

אגב, בפרשה זו תרמה גם התקשורת את חלקה בעריכה מגמתית של הסרטון. בתגובה, העלה דוד אמסלם נוסח משלו ליו טיוב, והריהו לפניכם:

קצת היסטוריה: המפכ"ל הרצל שפיר מפוטר בכנסת

ההשפלה הפומבית הגדולה האחרונה שעברה המשטרה בכנסת ישראל הייתה ב- 31 בדצמבר 1980. שר הפנים והמשטר, יוסף בורג, שהרגיש כיצד טבעת החנק המשטרתית מתמקדת במפלגתו, ניצל טעות קולוסלית של המפכ"ל דאז, הרצל שפיר, שהחליט - על רקע יחסיו המתערערים עם השר הממונה, שלא לפתוח בחקירה רשמית בפרשת אפרסק (פרשיות שחיתות לכאורה שביצעה המפד"ל בשיטה שהזכירה מאוד את מה שעולל אריה דרעי במשרד הפנים, שנים אחר כך (זיגל, 1988, עמ' 189-185). אם היה שפיר מכריז על פתיחת חקירה רשמית נגד השר הממונה ומפלגתו, הוא היה מקנה לעצמו חסינות...

בורג - פוליטיקאי וותיק ומיומן - עט על הטעות הזו כמוצא שלל רב... הוא זימן אליו לחדרו בכנסת את המפכ"ל, הרצל שפיר, ביום האחרון של שנתו הראשונה בתפקיד. שם חיכו לו ראש אגף המשטרה (זו הייתה הקדנציה היחידה שבה הייתה המשטרה אגף במשרד הפנים), יעקב מרקוביץ ועוזרו, אבי יעקובוביץ'. יעקובוביץ' רשם פרוטוקול. "האמנתי בך, אבל שרשרת המקרים האחרונה (שפיר התנהל בצורה מגושמת ובעייתית, שהקלה מאוד על השר לפטרו) הביאו אותי למסקנה שטובת המדינה והמינהל התקין דורשים את התפטרותך" (זיגל, 1988, עמ' 195-194).

שפיר, חיוור ונדהם, סרב להתפטר, ובורג ניצל את האופציה שהייתה נתונה בידו, שלא להאריך למפכ"ל את שנת הניסיון בתפקיד, ושילח אותו מעליו, אל דפי ההיסטוריה... (זיגל, 1988, עמ' 195-194). לאחר מכן ניצל את ההצלחה עד הסוף, וסרס את היחידה לחקירות הונאה של בנימין זיגל (מניעת תקציבים, מינויים בעייתיים, עקירת החלק המודיעיני מהיחידה ועוד...), באופן שלא הצליחה להתאושש ממנו שנים רבות.

[בתמונה: השר בורג, המפכ"ל המפוטר שפיר, ועילת הפיטורין (תיק אפרסק). תמונתו של יוסף בורג היא נחלת הכלל; תמונתו של הרצל שפיר - באדיבות דוברות משטרת ישראל]

[להרחבה ביחסי השר בורג והמפכ"ל הרצל שפיר, לחצו כאן]

הכל מחזורי

'מערכות מורכבות' מתפתחות דרך מאבקים בין מרכיביהן, ויחסי הכוחות בין המרכיבים הללו דינמיים, משתנים ומועדים למאבקי עוצמה.

[על מאבק העוצמה במערכות מורכבות, לחצו כאן]

אמצע העשור הקודם סימן נקודת שפל למערך המשטרתי של חקירות השחיתות השלטונית, כאשר היועץ המשפטי הטרי, דאז, מני מזוז, סגר בהחלטה שנויה במחלוקת את תיקי האי היווני נגד ראש הממשלה אריאל שרון (ב- 2004); וראש יאח"ה תת ניצב מירי גולן עברה ביזוי אישי, לא קודמה ונאלצה לפרוש (ב- 2006).

מאז עבר המערך הזה מהפך. משטרת ישראל ניצלה את התעצמות הפשע המאורגן, שאפשר את בניית להב 433, והעמידה לרשותו אמצעים חסרי תקדים. חקירות השחיתות הוצמדו - כבדרך אגב - לחקירות הפשע המאורגן, מה שמנע את מה שמכונה "מתקפה תקציבית" מצד הפוליטיקאים על היחידה הזו. הפוליטיקאים הרגישו עד מהרה, על בשרם, את האפקטיביות - היתרה לטעמם - של כל אלה.

עתה, הגענו לשלב שבו אנו חווים שוב מהפך עוצמה. כפי הנראה, הגיעו שבע השנים הרעות למערך המאבק בשחיתות השלטונית.

[להרחבה בנושא משטרה ופוליטיקה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *